מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית בכריתת קונכיות: תביעת פיצויים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחוות דעתו קובע ד"ר רונס, בין היתר: "... לא ברורות לי טענות התביעה... במהלך עקירת שן 16 נותר קצה שורש, דבר שייתכן בשיניים סדוקות... אם מתוכנן טפול כרורגי במקום כמו שתל הרי בזמן ביצוע השתל ניתן בקלות להוציא את השורש... בשן 17 הייתה עששת עמוקה מאוד המודגמת בצלום... במהלך הטיפול שורש נישבר קצה פוצר, תקלה שקורית לעתים אצל טובי המומחים ואינה בגדר רשלנות. לא תמיד ניתן להוציא קצה מכשיר זה... שרידות השתלים והשיקום עליהם הוא לזמן ארוך מאוד (בשיקום נכון). לא ברור הצורך בהחלפה אחת ל15 שנים כפי שכותב ד"ר ברק. מניסיוני שתלים שורדים עשרות שנים, אפילו יותר משיניים טבעיות..." לעניין הנזק טוען הנתבע כך: הוצאות רפואיות לעבר – התובעת חזרה בה מטענות לנזק בעיניין שן 16.
הפסיקה הכירה בזכותו של מי שניפגע מטיפול רפואי שנעשה בו ללא הסכמתו, לפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה, גם במקום שלא נמצאה רשלנות בטיפול הרפואי עצמו (ר' ע"א ע"א 8126/07 עיזבון המנוחה ברוריה צבי נ' בית החולים ביקור חולים (2010)).
כך למשל בעיניין עיזבון המנוחה ברוריה צבי הנ"ל, פסק בית המשפט פיצויים בסך 100,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה, כשהנזק הגופני שניגרם לתובעת בגין הטיפול הרפואי ששניתן לתובעת ללא הסמיכה מדעת, היה כריתת רחם.
בעיניין שטנדל נדון מקרה שבו לא התקבלה הסכמה מדעת של התובע לניתוח כריתת קונכיות האף, שלאחריו סבל התובע מדימום שהצריך אישפוז וקבלת מנות דם. התיק הוחזר לבית המשפט קמא לקביעת הנזק (ע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' שדה, פ''ד נו(4) 746 (2002)).
...
לסיכום, בגין הוצאות רפואיות לעבר ישלם הנתבע לתובעת 1,000 ₪.
שוכנעתי שנושא שרידות השתלים ועמידותם לאורך שנים לא הוכרע במחקר הרפואי והוא תלוי במשתנים רבים, ובהם איכות השתלים והרופא המטפל, מצד אחד וגורמים שתלויים במטופל עצמו, מצד שני.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, ישלם הנתבע לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים בסך 24,161 ₪; שכר המומחה מטעם התובעת בסך 8,900 ₪ וחלקה של התובעת בשכר המומחה מטעם בית המשפט בסך 2,925 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום כל תשלום (על פי הקבלות המצורפות כעמודים 94 – 97 למוצגי התובעת).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת כי, בנסיבות, התרשל הנתבע במעשיו ומחדליו "לפני הניתוח, עת הניתוח ולאחר הניתוח", וכי בהתרשלותו זו גרם לה נזק, וכן – כי הפר "הפרה יסודית את ההסכם שנכרת עם התובעת לעניין הטיפול הרפואי ואין בידם לתקן את ההפרה. ודוק התובעת טעתה, למצער, אף הוטעתה על ידי הנתבעים. אילמלא טעות זו, היא תוצאת הניתוח, לא היתה מתקשרת בהסכם. יודגש כי כאמור לעיל אין בידי הנתבעים לתקן את הטעות" (ההדגשה בקוו – במקור) [ס' 35 ו-36 לכתב התביעה המתוקן].
לאחר שהצבעתי על המחלוקות המרכזיות, אקדים ואומר כי, כפי שיפורט להלן, לאחר שעברתי על מכלול הראיות והעדויות בנידון, ועל הפניות הצדדים בסיכומים מטעמם, מצאתי כי אף שלא הורם הנטל להוכיח שהנתבע התרשל בבצוע הניתוח שבוצע בנידון, לרבות – בשל אי-הוכחת קשר סיבתי לפגמים הנטענים, הרי שאני מוצא שכשל במהלכים לקשירת ההסכמה מול מי שפנתה אליו לייעוץ, בהציגו לתובעת מצג שהטעה אותה, שהוביל לקשירת הסכם שנפל פגם בכריתתו; פגם המזכה את התובעת בזכות לביטול, להשבה, ולפצוי – בהתאם לדין.
גם פרופ' רוט נחקר לגבי משמעות מלים אלו בחוות דעתו, ומשיב שמשמעות המלים: "חלל האף והנזופרינקס ללא ממצאים פתולוגיים" היא "שאין בחלל של החלק המרכזי והאחורי של האף, אין ממצא שאיננו תקין" (ההדגשה בקוו – הוספה), ש"זה כולל את קרקעית האף, המחיצה, הדפנות הצדיים של האף שיש בהם מדפים, יש קונכיות תחתונות, יש קונכייה תיכונה", שהוא איננו יודע לתת ציונים לפרופ' וימן על חוות דעתו, וש"בחלק הקידמי של האף יש בעיות" [עמ' 161-162 לפרו'].
...
עם זאת, אני סבור שבקביעת הוצאות משפט לטובת המרכז הרפואי, יש להתחשב בכשל של הנתבע 2 בשמירת מסמכים מהניתוח.
סוף דבר התביעה הנדונה נגד הנתבע 1 מתקבלת בחלקה, כך שהנתבע 1 ישלם לתובעת סך של 125,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום; כמו כן, יישא הנתבע 1 בתשלומים כדלקמן: במחצית מהוצאות חוות הדעת הרפואיות של התובעת ושכר עדות מומחי התובעת בצירוף ריבית והצמדה מיום התשלום (לפי חשבוניות); בסכום האגרה ששולמה בצירוף ריבית והצמדה מיום התשלום; ובשכר טרחת עורך דין בשיעור 29,250 ₪.
התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא לפניי תובענה בעילה של רשלנות רפואית לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נטען כי ארעו לתובע, יליד 1954, כתוצאה מניתוח לתיקון מחיצת האף והקטנת הקונכיות (להלן – "הניתוח") שבוצע אצל הנתבעת ביום 4.6.2007.
סיכום מתוך כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי התובע כשל בהוכחת הטענה כי הנתבעת התרשלה כלפיו בטיפול הרפואי שהושיטה לו, לרבות בבצוע הניתוח לתיקון המחיצה וכריתת הקונכיות.
...
הנתבעת דחתה מכל וכל את טענות התובע וטענה כי דין התביעה להידחות.
בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי לא הוכח שהדמעת נובעת מכשל בניתוח.
לאור כל האמור, משמצאתי כי לא הוכחה רשלנות בטיפול שניתן לתובע על ידי הנתבעת דין התביעה להידחות וכך אני מורה.
לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בשאלת הנזק.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

כך, בעיניין שטנדל ניתנה הסכמה מצדו של המטופל לניתוח יישור מחיצות האף וסינוסים, אולם במהלך הניתוח בוצע גם ניתוח של כריתת קונכיות האף, למרות שלא ניתנה הסכמה להליך זה. באותו מקרה טרם ניכנס לתוקפו חוק זכויות החולה, אולם השופטת דורנר עמדה בפסק דינה על הוראת סעיף 13 לחוק, וקבעה כי חובת הגילוי בניתוחים אלקטיבים גבוהה מזו הנדרשת בטיפולים חיוניים, באשר ניתוחים אלו אינם מחויבי המציאות, הגם שהם תופסים תאוצה בקרב הציבור הרחב.
לטעמי, יש להישמר מהרחבת יתר של האחריות הנזיקית, ולא אכחד כי אני חושש שהטבלה שערך חברי בצרוף המגמה לפסוק פיצוי משמעותי בגין פגיעה באוטונומיה, עלולה להגדיל ולסרבל עוד יותר את ההיתדיינות המשפטית בתביעות רשלנות רפואית ושמא אף בכל תביעות הנזיקין למיניהן וסוגיהן.
...
חבריי - עם שיש ביניהם חילוקי דעות שונים באשר לנושא - הגיעו בשורה התחתונה לכלל מסקנה כי לעת הזאת תיראה האוטונומיה בראש וראשונה כראש נזק ואצטרף אליהם; כך גם סברתי בפרשת ברוריה צבי, וראו סיפת פסקה ח' לחוות דעתי.
סוף דבר, גישת ההסכמה קונה לה שביתה - כך נראה - בין פוסקי הלכה, ולא נאמרה מן הסתם מלה אחרונה.
סוף דבר סוף דבר, בתוצאת התיק דנא אין בינינו מחלוקת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2002 בעליון נפסק כדקלמן:

עם זאת קבע כי, הואיל ויישור מחיצת האף הכרחי לצורך ניתוח כריתת הפוליפים "ראוי לראותו כמי שנתן לכך אישור מכללא". לפיכך קבע, כי "ההסכמה שניתנה לגבי הניתוחים פוליפקטומי, אתמואידקטומי, וספטום היתה 'הסכמה מדעת'". אשר לניתוח כריתת קונכיות האף קבע כי "לא ידע על ניתוח המוקוטומי שנזכר, לראשונה, רק בגליון הניתוח"; וממילא "לא נתן הסכמה מפורשת לניתוח זה", אולם סבר כי "הסכים מכללא לניתוח זה". על פי כל אלה קבע בית המשפט המחוזי שלא נתקיימו יסודות עוולת התקיפה והרשלנות ודחה את התביעה.
אולם, משקבע בית המשפט המחוזי, על סמך חוות הדעת הרפואיות והעדויות שהיו לפניו, כי הדבר הובא לידיעתו של המערער וכי הניתוח היה "הכרחי" שכן "יישור המחיצה לא היה אלא סלילת דרך גישה למנתח למען יוכל לכרות את כל הפוליפים", אין מקום להתערב בממצאיו ובמסקנותיו בענין זה. ניתוח כריתת קונכיות האף כאמור, לא נאמר למערער כי ייעשה בו גם ניתוח לכריתת קונכיות האף וממילא לא יכול היה להסכים לכך.
התוצאה היא שיש לבטל את מסקנתו של בית המשפט המחוזי, ככל שענינה הניתוח לכריתת קונכיות האף, ואת החלטתו לדחות את תביעתו של המערער ולהחזיר את הדיון אליו לצורך שומת הפיצויים שיש לפסוק למערער.
...
השיקולים במקרים מן הסוג שבפנינו תומכים במסקנה כי יש להכיר בזכותו של הניזוק לפיצוי על נזק לא ממוני שנגרם לו. אין חולק, כי המזיק - מי שאחראי למתן טיפול - יכול לצפות, כעניין שבעובדה, את הנזקים הכרוכים בעצם הפגיעה בזכותו היסודית של החולה לאוטונומיה אם לא יינתן לו המידע הנחוץ לו לצורך הכרעה אם לקבל טיפול.
התוצאה היא שיש לבטל את מסקנתו של בית המשפט המחוזי, ככל שענינה הניתוח לכריתת קונכיות האף, ואת החלטתו לדחות את תביעתו של המערער ולהחזיר את הדיון אליו לצורך שומת הפיצויים שיש לפסוק למערער.
נוכח קביעתה של הערכאה הראשונה כי היתה, בענייננו, הסכמה מכללא - אין מנוס מלהיכנס לדיני ההסכמה מדעת; דעתי כדעת חברַי היא שלא היתה בענייננו הסכמה כזו.
אשר לגישות השונות של חברַי, בעניין "הניתוח האלקטיבי": גם אני סבורה שככל שהניתוח פחות דחוף כך נקפיד יותר עם הרופא ונדרוש ממנו מתן מלוא המידע, לרבות אזהרה בעניין סיבוכים אפשריים, גם אם נדירים הם. כן נדרוש ממנו להציע למטופל אלטרנטיבות לניתוח - ככל שהן קיימות, ונאפשר למטופל לשקול את האלטרנטיבות בשובה ונחת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו