רשלנות רפואית בטיפול שיניים בקופת חולים

כן יצוין כי אין חולק כי במסגרת הטיפול שעבר מר קנדיוטי התעוררו בעיות שונות וכי מר קנדיוטי תבע לאחר פטירתו של המנוח את קופת חולים מאוחדת, ורופאים נוספים שטיפלו בו, בעילת רשלנות רפואית וגרימת נזק לפיו עקב תכנית הטיפול הכושלת כטענתו.

מר קנדיוטי מסר בהודעתו לנתבע כי "אני מכיר את ד"ר רוברמן מקופת חולים מאוחדת. אני הגעתי אליו להבחנה ועקירת כל הפה והשתלת שתלים. ד"ר רוברמן עקר לי את השיניים ולאחר תקופת החלמה הועברתי לד"ר גליקשטיין באותה קופת חולים לבצוע השתלות. לאחר החלמה חזרתי אל ד"ר רוברמן להמשך טפול ... באותו היום שהוא נפטר לערך שעה 16:00 אחר הצהריים אני התקשרתי אלי הוא אותו היום עבד במרפאה מאוחדת בסניף חיפה. כשהוא שמע את הבעיה שאני מעלה הוא [היה] מוכן ליפגוש אותי במרפאה בחדרה... אני חשבתי שאחד השתלים זז..." מעדותו של ד"ר בלינקו עולה כי המנוח שיתף אותו בבעיה שנוצרה אצל מר קנדיוטי, אודותיה נודע לו בשיחה טלפונית וכן כי הוא טיפל במר קנדיוטי לבקשת המנוח ועד להגעתו של המנוח למרפאה (ר' עמוד 5 לפרוטוקול שורות 19-20).

...

מסקנה הנלמדת גם מאופן ההתנהלות של המנוח בעקבות אותה שיחה כפי שיבואר בהמשך.

לפיכך לא מצאנו ליחס חשיבות לעדותו במקום אחר לפיה המנוח הגיע למרפאה רק באזור השעה 20:30-21:00 (ר' עמוד 14 לפרוטוקול שורות 9-14).

לכך יש להוסיף כי עולה מעדותו של מר קנדיוטי כי במהלך השיחה הוא הביע לחץ בפני המנוח (ר' עמוד 16 לפרוטוקול שורה 9), מסקנה הנתמכת גם בעדותו של ד"ר בלינקו בנוגע לאמירותיו של המנוח לאחר שיחתו עם מר קנדיוטי, לפחות בחלקן, ובכך שהמנוח חש לחץ בעקבות השיחה.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 34204-07-14 נאור נ' קופת חולים כללית - מרפאת שיניים ואח' בפני כב' השופטת יעל ייטב תובעים ששון נאור נתבעים 1.קופת חולים כללית - מרפאת שיניים 2.ד"ר מיכאל בן יוסף פסק דין

לטענת התובע הטיפול היה רשלני והרופא השתמש בחומר זול ופגום ונעשתה לו עקירת שן מיותרת.

התובע סרב להצעה ובקש תותבת חדשה - על אף שלא נמצאה כל אינדיקאציה רפואית לעשות כן. התובע הציג את הצעת המחיר מיום 7.1.14 שלפיה עבור הטיפולים של כתר חרסינה בסריקה דיגיטאלית בשן 34, עקירת שן 36, הקצעת שורשים שישית עד רבע פה כולל הדרכה לגהות בשיניים 41-48 על התובע לשלם 9,646 ₪ לאחר הנחה.

...

בנסיבות האמורות, נוכח הסכמת הנתבעים לשלם לתובע סכום מסוים לצרכי פשרה, ובשים לב לסכום ששולם על ידי התובע עבור הטיפול והעובדה שהוא קיבל מהנתבעים טיפול נוסף מעבר לתותבת הזמנית, מצאתי שיש לקבוע כי הנתבעים ישלמו לתובע סכום כולל של 2,400 ₪ (הכולל את ההחזר הכספי וכן את הוצאותיו).

הנתבעת מפעילה רשת של מרפאת שיניים למבוטחי קופ"ח "מכבי שירותי בריאות". ביום 23.1.17 טופלה התובעת במרפאת הנתבעת בכפ"ס (ויצמן 83 ) על ידי ד"ר גד שחר.

ד"ר שחר העיד בחקירה נגדית: "בודאי. אני עד היום מרגיש אשם, לא רק הרגשתי, גם עד היום אני מרגיש, כי בסוף כשנעשית פעולה, יש לה איזושהי תוצאה, ואתה לא יכול לנקות את עצמך כאילו אתה לא אחראי ואתה לא חלק מהדבר הזה. קשה מאוד להגיד מי בדיוק אחראי למה, קשה להגיד, אבל כן אני הייתי חלק מהדבר הזה". אשר על כן, אני מוצא כי ראשית הייתה התרשלות באי בדיקת המכשיר ו/או המשאף טרם תחילת הטיפול, ושנית, שהנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה כתוצאה מהחלת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". ד"ר שחר העביר את התובעת מייד לבית החולים ואף התריע כי מדובר במקרה חרום ודאג שתקבל טפול מיידי.

ד"ר פרידמן לא היתייחס להבדלים בין מחירי הטיפולים בקופת חולים לעומת רופאים פרטיים ובכלל להבדלים בין רופאים שונים.

...

לטענת הנתבעת האירוע אינו נגוע ברשלנות ו/או הוכחו רשלנות וקשר סיבתי ולכן דין התביעה להידחות.

במשפט האזרחי, די לה לגרסתו של הנושא בנטל השכנוע, שהיא סבירה יותר מגרסתו של יריבו, כדי להביא את בית המשפט למסקנה, כי הנושא בנטל השכנוע אכן עמד והרים נטל זה (ע"א 414/66 שרה פישביין נ' דגלס ויקטור פיל, פ"ד כא(2) 453, 47 9.11.67.

יחד עם זאת סע' 41 לפקודת הנזיקין קובע בזו הלשון: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 150,000 ₪.

תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית – טפולי שיניים.

עוד ציין בעלה של התובעת בתצהירו, כי על מנת לממן לאישתו טפולי שיניים מתקנים דאג לחברותה בקופת חולים כללית, ולביטוח משלים, שדרש תקופת המתנה של שנה כדי לתת הנחה בטיפולי השיניים.

לתעוד רפואי תקין ומלא, לרבות תצלומי רנטגן, נודעת חשיבות ממדרגה ראשונה, וכאשר ישנה סוגיה עובדתית שהיא במחלוקת, ואין לגביה תעוד רפואי, עובר הנטל להוכחתה אל הרופא המטפל (ע"א 5373/02 נבון נ' קופת חולים כללית, פ"ד נז(5) 35, 2003).

...

מצב זה בלתי נמנע, משהגעתי למסקנה כי נעשה בתובעת טיפול רשלני, וכי נגרם לה כתוצאה מכך נזק משמעותי, לרבות נכות נפשית.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 391,328 ₪.

כן ישלם הנתבע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום האמור לעיל, בתוספת מע"מ, והוצאות משפט (לרבות הוצאות על חוות הדעת המקצועיות ושכר העדויות) בסך 15,000 ₪ (מסכום זה יש לנכות הוצאות שנפסקו לחובת התובעת בהחלטה מיום 31.3.19, כך שלאחר קיזוז ישלם הנתבע הוצאות בסך 13,000 ₪).

ברקע הבקשה ביום 5.12.2018 הגישה התובעת, ילידת שנת 1943, תובענה לפצוי ניזקי גוף בעילת רשלנות רפואית.

להודעה צורף מיסמך בודד מקופת-חולים שכותרתו 'תשובת יועץ', ערוך בידי ד"ר אלכסנדר גוז, מומחה לגריאטריה מיום 7.3.2022.

הבקשה נומקה בכך שלאור תעוד רפואי עדכני, קיימת אפשרות סבירה שמצבה הנוכחי של התובעת לא מאפשר לה לעבור טפול שיניים מורכב אלא טפול פשוט בלבד, באופן שמשליך על התביעה שהגישה.

...

דין הבקשה לתיקון התביעה להידחות לא רק בשל כך שהתובעת לא העלתה אותה מיד עם הגשת הודעתה על-אודות השינוי במצב הרפואי, ביום 26.4.2022 או סמוך לאחר מכן.

סיכומם של דברים הבקשה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע 1 את הוצאות הבקשה בסך 5,850 ₪ כולל מע"מ תוך שלושים יום מן המועד בו תומצא לה ההחלטה, ללא קשר לתוצאות ההליך ועל-פי הכלל בתקנה 53.