רשלנות רפואית בבית חולים העמק עפולה

בית משפט השלום בעפולה ת"א 1791-02-16 פלונית נ' בית חולים העמק ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט ויסאם חיר תובעת פלונית נתבעים 1. בית חולים העמק 2. שירותי בריאות כללית פסק דין

כפי שפורט לעיל, לא עלה בידי התובעת להוכיח את יסוד ההתרשלות, לאחר שלא הביאה ראיה או אסמכתא כלשהיא המוכיחה, כי מי מהצוות הרפואי של בית החולים סטה מהסטנדרט הרפואי המקובל.

...

מקובלת עליי טענת התובעת, כי הזיכרון האנושי אינו יכול לזכור את כל הפרטים גם אחרי 9 או 10 שנים מיום האירוע.

לסיכום, לא עלה בידי התובעת להוכיח קיומה של רשלנות מטעם מי מהצוות הרפואי שפעל מטעם הנתבעים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

הנתבעת כופרת בארוע התאונה, לחילופין מכחישה כי התאונה ארעה עקב מחדליה וכתוצאה מרשלנותה.

בסמוך לאחר התאונה קיבלה התובעת טפול רפואי בבית חולים העמק בעפולה.

...

מצד אחד אני מקבל את טענת התובעת לגבי עצם קרות התאונה ולגבי אחריות הנתבעת להתרחשותה, אך מצד שני – הגעתי לכלל מסקנה כי התשלומים שהתובעת קיבלה מהמל"ל עולים על הנזקים שנגרמו לה. אפרט את הטעמים למסקנתי לפי סדר הצגת הדברים.

מתוך סכום זה יש לנכות אשם תורם בשיעור של 10%, לפיכך התוצאה היא – 39,854 ₪.

המסקנה אפוא כי לפי כל חישוב (וגם אם תילקח בחשבון עלות הניתוח השני) תקבולי המל"ל עולים על הפיצוי המגיע לתובעת .לפיכך התובעת לא זכאית לפיצוי כלשהו ודין תביעה להידחות.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה.

משרד הבריאות בית חולים הלל יפה בחדרה ענבל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אלון זאואר ואח' מרכז רפואי העמק בעפולה קופת חולים של ההסתדרות הכללית ע"י ב"כ עו"ד הוד-סוקול ושות' החלטה הקדמה: לפניי בקשה מטעם הנתבעת מס' 4 להורות על פסילת חוות דעת פרופ' עיד, המומחה הרפואי אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי, וכן בקשה להורות על מחיקת התובענה נגדה על הסף, מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה.

בחוות דעתו, ציין המומחה כי "המקרה של מר סביחאת [התובע – ע"ע] נושא חוו"ד זו, ייצג סוגיה רפואית של בקע מיפשעתי כלוא כאשר הטיפול בו בבה"ח הלל יפה וגם בבה"ח העמק חרג מאמות המידה המקובלים". בהמשך, פירט מומחה בית המשפט באיזה אופן התבטאה רשלנות כל אחד מבתי החולים הללו בטיפול בתובע.

...

וזו לשון החלטת המינוי: "בהתאם להסכמת הצדדים, אני ממנה את פרופ' אחמד עיד מבית החולים הדסה ירושלים כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי, לשם בדיקת התובע ומתן חוות דעת בשאלת האחריות, כלומר אם קיימת בנסיבות המקרה רשלנות רפואית, ובשאלת הנכות, השנויות במחלוקת בין הצדדים". עוד הוריתי לצדדים להמציא למומחה העתק של כל המסמכים הרפואיים שבשליטתם, אשר נוגעים לנושא שבמחלוקת, לרבות חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, והפניתי תשומת לב המומחה לכך שהוא ממונה מטעם בית המשפט, כך שעליו לבצע את בדיקותיו וליתן את חוות דעתו רק לאחר קבלת כל המסמכים מטעם כל הצדדים.

עם זאת, כאמור, שעה שלא ניתנה לאותם גורמים הזדמנות להעביר למומחה מטעם בית המשפט את מלוא החומרים מטעמם (ככל שקיים תיעוד נוסף מעבר לזה שהועבר), את התייחסותם לחומרים אלה, לרבות כתבי הטענות שלהם, ואת חוות הדעת הנגדיות מטעמם, הופר האיזון הבסיסי בין הצדדים, המאפשר למומחה לגבש חוות דעת על בסיס תמונה עובדתית מלאה ומאוזנת, ועל כן – עם כל הצער שבדבר – אין מנוס אלא להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

סבורני כי במקרה דנא אכן נקלע המומחה לבעייתיות משעה שהוצג לפניו תיעוד רפואי אשר לשיטתו מלמד על אחריות של גורמים רפואיים נוספים שאינם חלק מההליך.

לכשתוגש בקשה זו ולאחר שאקבל עמדת יתר הצדדים, אראה אז להכריע בה. סוף דבר: על כן, אני מקבל את הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' עיד.

אין אני סבורה שמהמילים: "אם הייתי צריך להגן", יש מקום להסיק שהמומחה סבר שכל עת שהוא ממונה, כמומחה מטעם בית משפט, תפקידו להגן על בית החולים, אשר נטען שהתרשל.

בהקשר זה יצוין כי אכן, לא אחת, ניתקל בית המשפט במקרים בהם הוא ממנה מומחה מטעמו בתביעת רשלנות רפואית והמומחה הרלוואנטי, מבקש לפטור אותו מהמינוי (לעיתים בטענה של עומסי עבודה ולעיתים ללא הסבר).

עוד טרם היתייחסות לטענה לגופה, צודק הנתבע בתרעומת שהביע על הטענה כאילו המומחה "תלוי בחברת הביטוח לפרנסתו". נראה כי נשתכח מהתובע שמדובר במנתח אורתופדי, בעל 34 שנות ניסיון, אשר את פרנסתו הוא מוצא היום, כממלא מקום של מנהל המחלקה לאורתופדיה ומנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה, בבית חולים העמק בעפולה.

...

אין אני סבורה שמהמילים: "אם הייתי צריך להגן", יש מקום להסיק שהמומחה סבר שכל עת שהוא ממונה, כמומחה מטעם בית משפט, תפקידו להגן על בית החולים, אשר נטען שהתרשל.

ככל שהטענה היא שכל רופא שלמד באותו בית חולים, מנוע מלהתמנות כמומחה מטעם בית משפט, בתיק בו נתבעת הדסה, סבורני שהטענה היא מפליגה ואין מקום לקבלה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות הבקשה - בסך 1,000 ₪, בתוך 30 יום.

בית משפט השלום נצרת בשא 3321/05 בית חולים העמק - עפולה מלמן לוליטה החלטה

המסד הראשון, עניינו בשאלה, האם טוענת המשיבה לעניין שברפואה, שאם לא כן, מה לי חוות הדעת? לאחר עיון בכתב התביעה, ובתגובה לבקשה דנא, נחה דעתי, ללא כחל וסייג, כי המשיבה טוענת לעניין שברפואה, שכן, לב ליבה של התביעה נעוץ בטענתה כי, זכאית היא, לפיצויי בשל התרשלות מבקש מס' 1, שהזניח את רחמה, ללא נקוי, כך שלאחר שחרורה מבית-החולים החלה לסבול מדימום וגינלי אשר הלך והחמיר עם הזמן, עד שנאלצה כעבור שבוע מיום הלידה לסור שוב לבית-חולים העמק לקבלת הטיפול הנדרש.

...

טענותיהם העיקריות של המבקשים, בקליפת אגוז, ארבעה המה: דין התביעה להמחק על הסף, משלא צרפה המשיבה חוות דעת רפואית, כנדרש מתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), חרף העלותיה טענות שברפואה, ומשלא הצביעה על הטעמים המיוחדים, שמכוחם רשאי היה ביהמ"ש לפטורה מלצרף חוות דעת, כאמור בסיפא של תקנה דנא.

יתרה מזאת, ובהקשר זה, דין הבקשה להידחות, ולו מהטעם, שלא צורף לה תצהיר, כמבוקש בדין, שיתמוך בטענות המבקשים, אודות זהותה של מבקשת מס' 2, כמיופת כח מבקש מס' 1 ב. בעניינינו, אין מקום לסלק את התובענה על הסף, היות ואינה טוענת, לנכות צמיתה, ביחס לארוע, נשוא כתב התביעה.

" מכל האמור לעיל עולה, כי לא כדין, נהגה המשיבה, משלא צרפה חוות דעת רפואית לכתב התביעה, בעוד נסמכת היא בלב ליבה, על טענות שברפואה.

התוצאה היא, איפוא, כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

אני מורה למשיבה להגיש חוות דעת רפואית מטעמה וזאת בתוך 30 יום.