מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית באבחון גידולי שד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעת רשלנות רפואית, אשר הגישה התובעת ילידת 1969, בגין איחור באיבחון מחלת סרטן השד ממנו סבלה.
באשר למסמך מנציג קבילות הציבור במשרד הבריאות אליו הפניתה התובעת בכתב התביעה ולבקשתה, יובהר כי אכן, במכתב זה נרשם כי כבר בתחילת הבירור נכון היה לבצע בנוסף לבדיקות שבוצעו גם בדיקת ממוגרפיה, וכי אין ספק כי הגידול הממאיר היה קיים בשד כבר בבדיקה הראשונה, כ- 3 חודשים לפני איבחון המחלה.
...

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בבדיקה מיום 7.2.18 הודגם ממצא לוואי לגידולים בריאה השמאלית של משתל בשד ימין .
כמו כן רשלנותו של הנתבע ברשום הרפואי עת שרשם בגיליון רפואי כי השתלים הוצאו במלואם במהלך הניתוח בעוד שהוכח כי על פי מימצאי בדיקת ה - pet ct נותר שתל בשד ימין, מעבירים אל הנתבע את נטל הראיה להוכיח היעדרה של רשלנות.
...
לגרסת התובעת שקלה קודם לכן להחליף את השתלים, אולם בסופו של דבר לאור גילה ומצבה החליטה להוציא את השתלים לגמרי .
בפסה"ד המנחה בעניין דעקה התווה ביהמ"ש העליון את השיקולים הרלבנטיים בפסיקת הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה כדלקמן ( עמ' 583 ): "בהערכת גובה הפיצוי בגין נזק זה, עשויה להיות חשיבות לחומרת ההפרה של החובה לקבל את הסכמתו המודעת של החולה בטרם ביצוע הטיפול בו ...ככל שהסיכון אשר לא נמסר לחולה על דבר קיומו הוא חמור יותר מבחינת הפגיעה האפשרית בחולה, וככל שהסתברות התרחשותו גבוהה יותר, הרי שעוצמת הפגיעה באוטונומיה של החולה חמורה יותר...בסופו של דבר ,גובה הפיצוי בכל מקרה ,בדומה לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים אחרים, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, וייקבע בדרך של אומדנה המבוססת על הערכה של מכלול נסיבות העניין, ועל התרשמותו של בית המשפט." נהיר כי היות שעסקינן אך בטווחי נזק לא ממוני ,אין צורך לכאורה להידרש לשאלת הנכות.
לפיכך בנותני דעתי למכלול נסיבות ההתקשרות בין הצדדים, אופי הניתוח ותוצאתו לרבות משקלו של הצורך בניתוח חוזר ,התנהלות הצדדים ובהתחשב באופי הפגיעה באוטונומיה בנסיבות וגדר הסבל שנגרם לתובעת כמתואר , אני סבורה כי הפיצוי ההולם לא יכול לעלות על סך של 50,000 ₪.
לסיכום אשר על כן אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 50,000 ₪ בצירוף הוצאות בגין אגרה, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בשנת 2005 אובחן אצל התובעת גידול ממאיר נוסף בשד שמאל (ושונה מהגידול הקודם שהתגלה בשנת 1997).
לתובעת טענות בדבר רשלנות רפואית מצד הנתבע גם בכל הקשור לטפול בה מעת גילוי הסיבוך שהתפתח בשד ימין ועד להוצאת השתל.
נוכח חשיבותה, להלן עקרי האמור ברשומה הרפואית לעניין הטיפול שניתן לתובעת לאחר הניתוח: על פי הרשומה הרפואית, ביום 15/06/05 אובחן על ידי הנתבע אזור נמקי קטן בקטע התחתון בו בוצע הניתוח בשד ימין.
...
אני מקבל טענתם של הנתבעים, הנתמכת בקביעות המומחה מטעמם בתחום הכירורגי, לפיה, בהתאם לאמור ברשומה הרפואית שפורטה בהרחבה לעיל, ניסיונות הנתבע להציל את השתל לאחר שהתגלה הסיבוך בשד ימין, שהינו סיכון מוכר בניתוח השחזור שבוצע לתובעת ואשר התממש, נעשו על פי שיטת טיפול מודרנית ומקובלת בכירורגיה הפלסטית של השד, בשיקול דעת ובהתחשב בחומרת הזיהום המקומי בשד, וכי ברגע שהתברר שהניסיונות להצלת השתל לא צלחו, הוא הוצא לבסוף כנדרש.
אני מקבל גם את טענת הנתבעים, לפיה, הנזק שנגרם לתובעת, צלקות בדופן בית החזה הימני, הינו תוצאה של הוצאת השתל וכפועל יוצא מסיבוך מוכר של ניתוח השחזור אותו בחרה התובעת לעבור ולא כתוצאה של התרשלות כלשהי מצד הנתבעים בטיפול בתובעת לאחר התגלות הסיבוך בשד ימין (שוב, בלא צורך לקבוע את שיעורה המדויק של הנכות).
סוף דבר השורה התחתונה היא, שדין התביעה להידחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

בירושלים מיום 29.7.97 בתיק 996/91 שניתן על-ידי כבוד השופט ד' וקסלר תאריך הישיבה:]ג' בשבט תשנ"ט (20.1.99) בשם [המערער]ת: [עו"ד אורי קוזלובסקי בשם [המשיבים]: [עו"ד ברוך יקותיאלי פסק-דין השופט י' אנגלרד: ערעור זה מעורר שאלה לגבי אחריותם של שירותי רפואה לאיחור באיבחון של גידול סרטני בשד.
המסקנה העולה מדברי היא כי יש לקבל את העירעור, לבטל את פסק הדין של בית משפט קמא ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי כדי שיקבע את שיעור הפיצויים, תוך היתייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות לבין התוצאה המזיקה על בסיס חומר הראיות.
...
בית המשפט המחוזי דחה עילה זו בנימוק הבא: לא שוכנעתי גם מתוך העדויות שהובאו בפני כי היתה חובה על [משיב 1] לציין את ההמלצה לביופסיה בכתב ואני מקבלת את עמדת פרופ' שילה ופרופ' ברנר לפיה יכולה להנתן המלצה אך אין חובה בכך והגיוני באותה מידה כי המלצה תנתן על ידי הרופא המטפל.
אולם, המסקנה כי לא היה בתוכן הממצאים משום הטלת חובה על המערערת לפנות ביוזמתה להמשך הטיפול, אינה סוף פסוק בשאלת קיומו של אשם עצמי תורם מצדה.
המסקנה העולה מדברי היא כי יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין של בית משפט קמא ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי כדי שיקבע את שיעור הפיצויים, תוך התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות לבין התוצאה המזיקה על בסיס חומר הראיות.
המשיבים ישלמו למערערת שכר טרחת עורך-דין והוצאות בסך 20,000 ש"ח. השופטת ט' שטרסברג-כהן: אני מסכימה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כתבי הטענות המבקשת, ילידת 1947, הגישה ביום 13.5.22 תביעה בגדרה טענה כי הטיפול והמעקב הרפואי שניתן לה על ידי הצוות הרפואי מטעם המשיבה היה רשלני והוביל לאיחור באיבחון גידול סרטני מיתקדם בגרונה.
המבקשת ממשיכה ומתארת את הטיפולים הקשים שעברה ותוצאותיו של האיחור הנטען בגילוי המחלה והדגישה, כי חרף תלונותיה ועברה הרפואי הכולל עישון כבד וכן סרטן בשד ימין שאובחן בשנת 2015 בגינו המבקשת נותחה וטופלה בהקרנות וטפול ביולוגי, רופאי המשיבה היתעלמו ממצבה ועברה הרפואי, איבחנו אבחנות שגויות, העניקו טפול לא מתאים ואף נימנעו מלבדוק אותה בבדיקות מתאימות שלו בוצעו ניתן היה לזהות את הגידול בתחילתו ולהסירו בפעולה כירורגית פשוטה.
...
לסיכום, פרופ' גיל קבע כי המבקשת סובלת מנכות של 10% בגין צרידות קבועה בצורה ניכרת; 5% בגין הפרעות בנשימה בצורה קלה ללא השפעה על תפקודי ריאות; 50% בגין הצרות קשה של הוושט ו 20% בגין צלקות הפנים והצוואר עם כיעור ניכר.
סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו