רשלנות רפואית באבחון גידול סרטני

תביעה זו עניינה ברשלנות רפואית באיבחון גידול סרטני בגופה של המנוחה, ילידת 1983.

...

טענות הצדדים: טענות הנתבעים: התביעה הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, ועל כן יש לדחות את התביעה.

על המשמעות שיש ליתן למונח "טעמים מיוחדים" עמדו בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין; כך גם ברע"א 10753/05 יצחק חסן נ' יחיאל בן חמו, טרם פורסם (2007): "נדרש טעם בעל עוצמה מיוחדת להצדקת האיחור, כאשר בהפעלת שיקול הדעת מתמודדים, מצד אחד, האינטרס הציבורי להבטיח את תקינות הליכי השיפוט ויעילותם, ומצד שני ההכרה כי קיימים אילוצים אנושיים חריגים שראוי להתחשב בהם בנסיבות מסוימות כעילה לאיחור במועד, ובצידם החשיבות שיש לייחס לזכותו הבסיסית של בעל דין להביא את עניינו להכרעה בבית המשפט, בבחינת זכות הגישה לערכאות. נקודת האיזון בין ערכים אלה מצדיקה הארכת מועד רק מקום שקיים טעם מיוחד אמיתי ובעל עוצמה ניכרת המסביר את העיכוב שחל בנקיטת הליך על-ידי בעל דין". על אף שהנימוק שהעלו התובעים במקרה דנן לשיהוי בהגשת חוות דעתם אינו מספק בעיני (מסה אדירה של מסמכים רפואיים שהועברו למומחה מטעמם), הרי שנוכח הנסיבות הטרגיות המתוארות בכתב התביעה ובהתחשב בעובדה שמעורב בתביעה קטין, אני סבור כי יש להעתר לבקשה להארכה נוספת להגשת חוות דעת, וזאת על מנת ליתן בידי התובעים את יומם בבית המשפט.

נוכח האמור לעיל, ובכפוף להצגת צו ירושה כדין אני מורה כדלקמן: הבקשה לסילוק על הסף בכל הנוגע לתביעת העזבון- מתקבלת.

הבקשה לסילוק על הסף בכל הנוגע לתביעת התלויים- נדחית.

פתח דבר תביעה לתשלום פיצויים שעילתה רשלנות רפואית עקב איחור באיבחון גידול סרטני נוירואנדוקריני, מסוג קרצינואיד.

...

לסיכום, היה על ד"ר נויברגר לנסות לאבחן את מחלת התובעת, והחלטתו כי המשך הבירור יעשה בדרך של בדיקת קפסולה במסגרת הקופה בנסיבות בהן מצבה של התובעת לא חייב את המשך הבירור באשפוז היא סבירה.

בחקירתו הנגדית עומת פרופ' פלד עם הטענה כי לו הייתה מאובחנת התובעת בחודש נובמבר היו סיכויי החלמתה גבוהים יותר והשיב: "חוזר על תשובתי שבמרץ 2011 כבר היו גרורות. הבדיקות שבוצעו עד למועד המיפוי אינן רגישות מספיק כדי לשלול נוכחות גרורות במקומות אחרים. בהתחשב בפקטור השכפול הנמוך של הגדול המדובר, שהוא היה 3 אחוזים, ובהתחשב בנפח המחלה הגדול שנצפה במרץ 2011 ובספרות המקצועית שגם הבאתי את חלקה פה, תהליך המחלה הוא איטי ביותר בדינמיקה של שנים ולא של חודשים. לכן אני סבור על בסיס הניסיון הגדול שיש לי בתחום, שגם לו היתה מבצעת בדיקת מיפוי במהלך חודש 11/10 גם היינו מוצאים אז מחלה גרורתית" (עמ' 183 לפרוטוקול).

סוף דבר אני דוחה את התביעה.

המשיבים הגישו תביעה נגד המבקשים בעילה של רשלנות רפואית עקב אי איבחון במועד בדבר גידול סרטני אצל התובעת, אשר חלתה בגזזת.

...

לאחר עיון בבקשה שהוגשה בהסכמת המשיבים, בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום ובחומר שהוגש, הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור ולהכריע בערעור לגופו.

לנוכח האמור דין הערעור להתקבל.

תחת זאת הנני קובע כי ניתנת בזאת אורכה למשלוח הודעת צד ג' כמבוקש.

הטענה נגד הנתבעת 1 (להלן גם: "קופת החולים") היא לאיחור באיבחון גידול סרטני בקיבה של התובעת.

כן טענה קופת החולים כי התובעת בחרה להגיש ביחד עם כתב התביעה חוות דעת רפואית אחת של פרופ' איתן שהתייחסה להתנהלות רופא המשפחה, להתנהלות הכירורגים בבית החולים ולהיבטים האונקולוגיים של האיחור באיבחון, דהיינו חוות דעת זו התייחסה לכל רכיבי התביעה, ולכן, הגשת חוות דעת בתחום האונקולוגי על ידי קופת החולים, במענה לחוות הדעת של התובעת, אינה מקנה לה זכות להגיש חוות דעת נגדית כמענה.

לעומת זאת, בעניינינו, הטענה לאיחור באיבחון מחלת הסרטן, נותרה כשהייתה, גם אם תקופת ההתרשלות הנטענת התארכה.

...

ואולם דין טענתה זו של קופת החולים להידחות.

בעניין זרוק שנזכר לעיל ציין כב' השופט סולברג, כי נכון "כי הכלל הוא שבקשות לתיקון כתבי טענות צריכות להיבחן באופן ליברלי, על מנת לאפשר ולקדם בירור ממצה ויעיל של הסכסוך; וכי ככל שניתן, מוטב לרפא את הפגיעה שיסב התיקון להליך או לבעל הדין שכנגד, ככל שכזו מתרחשת, באמצעות חיוב בתשלום הוצאות", אך "גם לגישה זו ישנן גבולות, ולא בכל מצב יעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב טענות. בבואו לבחון בקשה כאמור, על בית המשפט לשקול מגוון שיקולים, ובכללם: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת; התנהגות המבקש ומועד הגשת הבקשה; האם התיקון עלול לפגוע באינטרס של בעל הדין שכנגד, כאשר דוגמה מובהקת לכך היא מקרה שבו התיקון ימנע ממנו להעלות טענת התיישנות; האם העתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעל הדין שכנגד והאינטרס הציבורי שבייעול הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי". בענייננו, בחינת השיקולים דלעיל מצביעה במובהק על כך שיש להיעתר לבקשת התיקון.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעות את הוצאות בקשת התיקון בסך 10,000 ש"ח – סך של 6,000 ₪ לנתבעת 1, וסך של 4,000 ₪ לנתבעת 2.

כתבי הטענות המבקשת, ילידת 1947, הגישה ביום 13.5.22 תביעה בגדרה טענה כי הטיפול והמעקב הרפואי שניתן לה על ידי הצוות הרפואי מטעם המשיבה היה רשלני והוביל לאיחור באיבחון גידול סרטני מיתקדם בגרונה.

...

לסיכום, פרופ' גיל קבע כי המבקשת סובלת מנכות של 10% בגין צרידות קבועה בצורה ניכרת; 5% בגין הפרעות בנשימה בצורה קלה ללא השפעה על תפקודי ריאות; 50% בגין הצרות קשה של הוושט ו 20% בגין צלקות הפנים והצוואר עם כיעור ניכר.

סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.