רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בנייה

המבקשים סבורים, שלא קיים בעניינינו חשש לפגיעה בהליך השפוטי וגם לא חשש לפגיעה בצד שכנגד – המשיבים מס' 3 (התובעים), שכן מר המר עודכן ברצונם של המבקשים להשתחרר מייצוג לפני מספר חודשים, והיה בידו זמן להערך בהתאם, ומלוא המסמכים בתיקים הומצאו לו, ונוכח פרק הזמן ממועד הגשת הבקשה לשיחרור מייצוג ועד לישיבת ההוכחות (שבנתיים היתקיימה ביום 7.1.2019), לא הייתה למר המר כל מניעה לדאוג לייצוג על ידי עורך דין אחר, שהיה יכול בפרק זמן זה להתכונן לדיון כדבעי.

ביום 27.12.2018 הוגשה תגובת המבקשים לתשובת המשיבים מס' 3 במסגרתה נטען: אמנם, התביעות עוסקות בטענות בדבר ליקויי בניה, אולם לאחר שהמבקשים בחנו את התביעות, לרבות חוות הדעת שמטעם התובעים, הגיעו הם למסקנה שאין בתביעות אלה כל השלכה על אחריותו של מר המר כמפקח על הבניה (כטענת התובעים), וממילא לא קיים ניגוד אינטרסים בינו לבין פריצקר, דבר שמצא חזוק בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

בנוסף רלוואנטית לענייננו הוראת סעיף 13 של כללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "הכללים"), הקובעת: "(א) קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דיעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טירחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.

בבקשת רשות העירעור נותנים המבקשים טעם שונה בגינו מבקשים הם להשתחרר מן הייצוג (סעיף 4 של בקשת רשות העירעור): "לאחרונה, לפני מספר חודשים, ולאור אירועים של נפילת אבנים מחיפוי החוץ של הבניין נשוא התביעות שבעניינינו, עלה חשש של ממש לניגוד עניינים בין המשיב (מר המר - י.ג.) לנתבעת 2 (פריצקר - י.ג.) באופן שאינו מאפשר ייצוגו של המשיב ע"י המבקש". המבקשים מפנים בעיניין זה לכלל 14(ב) לכללים, לפיו: "לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין". המבקשים טוענים, כי החשש לניגוד עניינים התעורר בעקבות ארועי נפילת אבני חפוי החוץ בינואר ובמאי 2018, אולם, כפי שטענה ב"כ המשיבים מס' 3 (התובעים בתשובתה), הליקויים באבני החיפוי נזכרו בתביעות שהוגשו עוד בשנת 2011.

התובעים יטענו כי בנסיבות אלה הם מימנו על חשבונם בדיקות של מכון התקנים ואכן נתגלה כי החיפוי החצוני של האבן בוצע ברשלנות, בנגוד לכללי המיקצוע, בנגוד לתקן החל והתובעים בשל כך אינם שקטים ואינם בוטחים בתיקוני הנתבעת.

איסור הייצוג נקבע בכל מקרה שבו קיבל עורך הדין מידע מלקוח או מטעמו, כאשר יש למידע זיקה של ממש לעניין שלקוח אחר עומד למסור לטיפולו של עורך הדין.

...

במצב הדברים שנוצר, בו קיבלתי את ערעור המבקשים, כך שמתקבלת בקשתם לשחרורם מייצוג מר המר, בעוד הם ממשיכים בייצוג המשיב מס' 2, פריצקר, חל לכאורה, כך נראה על פני הדברים, כלל 16(א) לכללים, לפיו: "עורך דין לא יטפל נגד לקוח –

" לפיכך, וברוח הוראת כלל 16(ב) לכללים, אני מורה למבקשים לפנות לוועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין (או מי שהוא הסמיכו לפי כלל 16(ב) לכללים), לקבלת חוות דעת האם במצב הדברים שנוצר, יכולים המבקשים להמשיך ולייצג את המשיב מס' 2, פריצקר, בתביעות שבפני בית משפט קמא (אעיר, כי אני מוּדע לכך, שכלל 16(ב) עוסק במצב בו הפניה היא בטרם קיבל על עצמו עורך הדין את הטיפול בעניין נשוא הפניה).

לפיכך, אני מחייב את המבקשים לשלם למשיב מס' 1, מר מנחם המר, הוצאות משפט בסכום כולל של 3,750 ₪, וכן לשלם שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 3,750 ₪ (כולל מע"מ) למשיבים מס' 3 (התובעים בבית משפט קמא).

טענות הצדדים התובעת, רופאת עור במקצועה, ניהלה תביעה כנגד חברה קבלנית ואח' בגין ליקויי בנייה שנגרמו לדירת מגורים אותה רכשה.

השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3).

סעיף 2.3 להסכם שכר הטירחה בין הצדדים קובע כך: "בנוסף לשכר הטירחה האמור בסעיפים 2.1, 1, 2, לעיל ועל בסיס הצלחה בלבד, ישולם לעו"ד איריס טרומן סכום השווה ל 20% ברוטו מסך כל הסכומים שיתקבלו על ידך ו/או על ידי מי מטעמך מהצד השני (להלן הנתבע ) ו/או מי מטעמו." אין מחלוקת בין הצדדים, כי במסגרת הסכם הפשרה בתיק אלמגור היתקבל סכום של 15,000 ₪ ששולמו לידי הנתבעת שכנגד ומכוחו היתה זכאית התובעת שכנגד לשכ"ט בסך 3000 ש"ח. אלא שהתובעת שכנגד לא הציגה כל דרישה של סכום זה מאת הנתבעת שכנגד אלא בחלוף 4.5 שנים מחתימת הסכם הפשרה.

...

מקובלת עליי עדותה של הנתבעת שכנגד בעניין זה, לפיה המדובר בדרישה מאוחרת שלא הועלתה קודם לתביעתה זו, ומבחינה זו נראה כי המדובר בויתור שבהתנהגות מצידה של התובעת שכנגד, שאף מתקשר עם הסכומים שהיה על התובעת שכנגד להחזיר לנתבעת שכנגד במסגרת הסכם שכר הטרחה, ובמקומו ניתנו ייעוצים משפטיים שוטפים למיניהם.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה העיקרית להשבת שכר טרחה ולדרישה לפיצוי עונשי, משלא נמצא כי הייתה רשלנות של הנתבעת בניהול ההליכים, ומשנדחו יתר טענות התובעת בדבר הפרת הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים.

כן, נדחית תביעת התובעת שכנגד לקבלת שכר טרחה בעניין תיק אלמגור.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 41145-03-21 סלע ואח' נ' רחמים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מיכל ברלינר לוי תובעים 1. רון סלע 2. יהודית סלע נתבע יריב רחמים החלטה

לפיכך, הוגשה התביעה דנן בטענה לרשלנות הנתבע; להפרות יסודיות של ההסכם מצידו; ולהפרת חובות חקוקות.

ואכן, המגמה הרווחת בפסיקה מעודדת הפניית סכסוכים לבוררות, וביתר שאת עת מדובר בנושאים המצריכים ידע מקצועי ספציפי, כתביעות שעניינן ליקויי בניה (רע"א (חי') 29204-06-15 שכטמן ושות' חברה לבניין ופיתוח בע''מ נ' **** סוויסה (16/8/15), עמ' 5; ע"א 1985/19 אורתם סהר הנדסה בע"מ נ' פרויקט אורנים בע"מ הנ"ל, עמ' 21).

כך, בסעיף 19 להסכם (נספח א' לכתב התביעה) שכותרתו "חילוקי דיעות" הוסכם כדלקמן: "19.1 הצדדים מסכימים, כי כל חילוקי הדיעות מכל סוג ומין שיתגלעו ביניהם בכל עניין הקשור להסכם זה או הנובע ממנו, כולל ביצועו ואשר לא יגיעו לפתרונם בינם לבין עצמם, יובאו לבורר אשר יסוכם בין הצדדים. לא יגיעו הצדדים להסכמה תוך 14 ימים מפניית צד למישנהו, כי אז ימונה בורר ע"י יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות במחלוקות מקצועיות או ע"י ראש לישכת עורכי הדין במחלוקות משפטיות.

...

סוף דבר אשר על כן, דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

בקשת הנתבע לעיכוב הליכים והעברת הסכסוך לבוררות - נדחית.

מכוח סמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט השלום בעפולה.

בתביעה שלפניי עותרים התובעים- יורשיו של התובע המקורי – גמיל חוסני אבו עסבה ז"ל (להלן – "המנוח") בהליך דנא, לחייב את הנתבע- עורך דין במקצועו- בתשלום פיצוי בסך 1,689,935 ₪, בגין רשלנות מקצועית (צו הירושה שניתן בעיניינו של המנוח, הוגש לתיק בית המשפט ביום 1.7.2021).

בתביעה לפסיקת פיצוי בגין רשלנות מקצועית של עורך דין, על התובע להוכיח כי מרכיבי עוולת הרשלנות מתקיימים.

בעיניין זה עמד על כך בית המשפט בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 3154/99 ד.א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר (12.10.2003) וקבע כי : "ככלל, לצורך הוכחת חבות עורך-דין בעוולת הרשלנות, על הלקוח להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהתרשלות עורך-הדין. עליו להוכיח, בין היתר, לפי מאזן ההסתברויות, קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין התרשלות עורך הדין, לבין הנזק הנטען. לצורך כך, על הלקוח להראות כי אילמלא מעשיו או מחדליו הרשלניים של עורך הדין היה נימנע ניזקו הנטען". לטענת התובעים, כתוצאה מרשלנותו של הנתבע נגרמו להם נזקים, בהעדר יכולת לתבוע את המהנדס והקבלן בגין ליקויי התיכנון והבנייה, שכן חלפה לה תקופת ההתיישנות.

בעיניין זה, מצאתי להפנות לת"א (שלום ת"א) 67076-12-15 פבל לפיושקין נ' עו"ד רונן גריסרו (18.06.2019), במסגרתו סוכמה ההלכה הנוהגת: "44... התובע נידרש בתביעת הרשלנות להוכיח, כי היו לו סכויים העולים על 50% לזכות בתביעה המקורית אילו היתה מוגשת לבית המשפט. עליו לבנות מחדש את ההליך המקורי ולהצביע כיצד היה הוא מוכיח את עילת התביעה ואת הנזקים שנגרמו לו. על התובע להוכיח עוד, כי פסק הדין היה ניתן לאכיפה וקיומו של סיכוי טוב לגבות את הסכום שיפסק לו. דהיינו, שניתן היה להפרע מאת הנתבע בהליך המקורי או שמא מדובר בנתבע שאינו סולבנטי. במקרה של חוסר יכולת פרעון מצד הנתבע המקורי, פסק הדין בתביעה המקורית, גם אם היה ניתן לטובת התובע, לא היה מסייע לו, שכן לא ניתן היה לגבותו, ואזי לא נגרם לו נזק. נטל ההוכחה של כל מרכיבי התביעה מוטל על התובע. יחד עם זאת, יש הסוברים כי יש להעביר את נטל השיכנוע והבאת הראיות אל עורך הדין בתביעת הרשלנות, במיוחד במצבים שבהם נגרם נזק ראייתי לתובע כתוצאה מרשלנותו של עורך הדין, שאז ישנה הצדקה להעברת נטל ההוכחה מכתפי התובע לכתפי הנתבע ...

...

סוף דבר לאור המקובץ, על-בסיס התשתית העובדתית והראייתית שהונחה לפניי, מצאתי לקבל כאמור את טענת התובעים בדבר התרשלות הנתבע בתפקידו כמייצג המנוח, לדחות את התביעה בכל הקשור לנזקים שנבעו מאי הגשת התביעה כנגד המהנדס והקבלן בשנת 2009 או בכלל, ולאשר מתוך תביעתם את החזרי התשלומים ששולמו על ידי המנוח לנתבע בעבור שכר טרחתו בתביעה, ואגרות בית המשפט.

הנני מחייבת את הנתבע בתשלום סך של 30,057 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה שלפניי, ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף הנני מחייבת את הנתבע בתשלום שכר טרחת ב"כ התובעים בסך כולל של 3,517 ₪.

על זה נאמר ונקבע כי, "תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין מתבררת על דרך "מה היה קורה אילו". בתביעה לרשלנות מקצועית של עורך דין בייצוג, בית המשפט בוחן, לפי מאזן ההסתברות, את השאלה מה היה קורה אילו נהג עורך הדין כהלכה ולא התרשל, ומה הייתה תוצאתו המשוערת של ההליך המשפט בהנתן כך. (ראו ע"א 989/03 א' חוטר ישי נ' חיננזון, [פורסם בנבו] , ראו גם דנ"א 3691/05 יעקב חיננזון נ' א' חוטר ישי] פורסם בנבו]).

וכך קבע בית המשפט העליון, כב' השופט סלים ג'ובראן, בתיק ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב, לוי, ערך, מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ [פורסם בנבו] (להלן: "פסק דין קבוצת גיאות"), וציין את הדברים הבאים: "סטאנדרט המיומנות והזהירות נבדק בעיניו של עורך דין זהיר על בסיס מידע שניתן לייחס לעורך דין בקיא ומיומן. הפסיקה עמדה על כך שרמת זהירות זו היא 'רבה' וגבוהה יותר מזו הנדרשת מבעלי מיקצוע מיומנים אחרים [...] עם זאת, אחריותו של עורך הדין לפעול במיומנות ובזהירות כלפי לקוחו אינה אחריות מוחלטת, ולא כל טעות מהוה מעשה של רשלנות. עורך הדין אינו נידרש לחשב מראש את כלל האפשרויות בכל תרחיש עובדתי והוא יוצא ידי חובתו כאשר הוא מפעיל שיקול דעת סביר, גם אם בדיעבד יתברר כי זה היה מוטעה" (פסקות 44-45).

טיעון מופרך נוסף שזיידה העלה היה כי נחשון סרב להביא קבלן לתיקון המרפסת בטענה שקרית שלא ניתן לתקן? וכי מדוע זיידה צריך את אישור נחשון לתקן ליקויי איטום במרפסת דירתו? מתי הוא פנה אליו לקבלת אישורו? וכי על מה ולמה היתנהל כל אותו הליך אם לא על בעיות האיטום במרפסת דירתו? טיעון זה, כפי יתר טענות זיידה, מהוה הכפשה והאשמה כלפי עורך הדין המייצג, ללא כל בסיס.

וכך השיב נחשון: " אני מעולם לא מנעתי ממך לתקן את המרפסת אני הוא זה שייעץ לך עוד לפני הגשת כתב הגנה, לטפל במרפסת הבאתי מומחה בעל משרד להנדסה בתחום הבניה מרצה בטכניון נותן חוות דעת לבתי המשפט בתחום הבניה הגיע אליך בהסכמתך כדי לבדוק לפני הגשת כתב ההגנה כדי לבדוק מה צריך לעשות וכשהגענו היינו אני ואתה והמומחה, המרפסת הייתה עמוסה לעייפה בגרוטאות שיכולים למלא 4 רעמסות המומחה אמר לך וכתבתי לך במייל שכדי לעשות איטום בדירתך צריך לפנות את כל המרפסת, וכדי לתת חוות דעת עניינית אתה סרבת אמרתי לך מהתרשמות שלי ושל שולץ, מאחר ורק מחצית מהמרפסת הייתה עם יריעות ביטומניות ישנות עולה ולו לכאורה שיש בעיית איטום ולא ניתן למנוע חדירת מים לדירה שמתחת. אמרתי לך במפורש שאני סבור שהתביעה נגדך יש בה ממש ואתה בסיכון לשלם עלויות של ניזקי השכנים וגם עלויות התיקון אצלך רציתי לחסוך לך הוצאות והמלצתי לך עוד לפני הגשת ההגנה להציע ליפתור את הבעיה ולתקן. לא קיבלת את עמדתי ולא את עמדת שולץ שצריך לפנות את המרפסת, ולכן סרבת שהוא יתן לך את חוות הדעת זה המומחה שהבאתי לך שאני נעזר בו בהליכים רבים, אתה ביקשת וקיבלת את כל הזמן כדי לבחור מומחה ואתה בחרת בשטרנברג אמרתי לך שאני מכיר אותו והוא מומחה טוב. בחרת בו, ומאחר ועמדתי על אישיותך כבר בשלבים המוקדמים, כל צעד ושעל בהליכים שניהלתי עבורך לא התקדמתי בלי לקבל אישור מלא מלא שלך כי היית כל כך מחמיר והלכתי במשעולים שהתווית לא עצרתי אותך ולו לרגע, לפנות לכל גורם המומחה באיטום ואתה בחרת שנלך עם שטרנברג, בחנת את כתב ההגנה וההודעה לצד ג וזה הוגש באישורך אם היית יודע שמשהו לא תקין במה שעשיתי, היית רק עובר את הכביש ומוצא עורכי דין שישלחו לי מכתב התראה". ככל שהמשיך זיידה בשאלות שהן לא שאלות לנחשון, תשובות נחשון היו מבוססות ועקביות לאורך כל הדרך, תוך הדיפה של טיעוני זיידה.

...

וכך השיב נחשון: " אני מעולם לא מנעתי ממך לתקן את המרפסת אני הוא זה שייעץ לך עוד לפני הגשת כתב הגנה, לטפל במרפסת הבאתי מומחה בעל משרד להנדסה בתחום הבניה מרצה בטכניון נותן חוות דעת לבתי המשפט בתחום הבניה הגיע אליך בהסכמתך כדי לבדוק לפני הגשת כתב ההגנה כדי לבדוק מה צריך לעשות וכשהגענו היינו אני ואתה והמומחה, המרפסת הייתה עמוסה לעייפה בגרוטאות שיכולים למלא 4 רעמסות המומחה אמר לך וכתבתי לך במייל שכדי לעשות איטום בדירתך צריך לפנות את כל המרפסת, וכדי לתת חוות דעת עניינית אתה סירבת אמרתי לך מהתרשמות שלי ושל שולץ, מאחר ורק מחצית מהמרפסת הייתה עם יריעות ביטומניות ישנות עולה ולו לכאורה שיש בעיית איטום ולא ניתן למנוע חדירת מים לדירה שמתחת. אמרתי לך במפורש שאני סבור שהתביעה נגדך יש בה ממש ואתה בסיכון לשלם עלויות של נזקי השכנים וגם עלויות התיקון אצלך רציתי לחסוך לך הוצאות והמלצתי לך עוד לפני הגשת ההגנה להציע לפתור את הבעיה ולתקן. לא קיבלת את עמדתי ולא את עמדת שולץ שצריך לפנות את המרפסת, ולכן סירבת שהוא יתן לך את חוות הדעת זה המומחה שהבאתי לך שאני נעזר בו בהליכים רבים, אתה ביקשת וקיבלת את כל הזמן כדי לבחור מומחה ואתה בחרת בשטרנברג אמרתי לך שאני מכיר אותו והוא מומחה טוב. בחרת בו, ומאחר ועמדתי על אישיותך כבר בשלבים המוקדמים, כל צעד ושעל בהליכים שניהלתי עבורך לא התקדמתי בלי לקבל אישור מלא מלא שלך כי היית כל כך מחמיר והלכתי במשעולים שהתווית לא עצרתי אותך ולו לרגע, לפנות לכל גורם המומחה באיטום ואתה בחרת שנלך עם שטרנברג, בחנת את כתב ההגנה וההודעה לצד ג וזה הוגש באישורך אם היית יודע שמשהו לא תקין במה שעשיתי, היית רק עובר את הכביש ומוצא עורכי דין שישלחו לי מכתב התראה". ככל שהמשיך זיידה בשאלות שהן לא שאלות לנחשון, תשובות נחשון היו מבוססות ועקביות לאורך כל הדרך, תוך הדיפה של טיעוני זיידה.

כך למשל עניין הפסקת הייצוג- מציין נחשון: " ....כמעט שבע שנים מאותה נקודת זמן לא העלית כל טענה ולו ברמז זה גם לא עולה מהמסמך שנחתם בינינו להפסקת הייצוג פניתי אליך טלפונית אם אתה רוצה שאמשיך בייצוג תוך הפניה להסכם שכר הטרחה לעניין מנגנון התשלום, שמאותו שלב צריך לשלם עוד כסף, בחרת שלא לעשות כן לטעמי מטעמים כספיים לא נתת לי ולו להבין שזה משיקולים אחרים, לא העלית לפניי ולו הערה אחת שהייצוג שייצגתי אותך איננו מוצא חן בעיניך, או ברמה של רשלנות". ובאשר להסדר הדיוני, מציין נחשון את הדברים הבאים: " היינו בחוץ רבע שעה קיבלת את כל התשובות לכל השאלות ששאלת אחרי שהקדמתי והסברתי את סעיף 79 וכמי שעמד על אופייך אמרתי לך שזאת הצעת בית המשפט ומה משמעויותיה הדיוניות ולמה נכון לאמץ את זה את הכול שמעת ממני גם אמרתי לך שאפשר לסרב להצעה אף אחד לא כפה עליך, נכנסנו פנימה ואתה מסכים להליך המוצע עוד באותו מעמד ביקשתי להרחיב את זה כדי להיות יעיל ולמצות את כל האפשרויות, והבנתי שמצבך המשפטי והעובדתי לאור הממצאים עשוי להיות בעייתי כי גם המומחים שלנו אמרו שיש בעיות בגג שלך , הסברתי ואתה הסכמת...אתה המשכת באותה דרך לא ביקשת לחזור בך מההסכמה הדיונית לא טענת שלא קיבלת הסבר ממני...79 זה לא הליך בעייתי המלצתי בלא מעט הליכים וניהלתי הליכים לפי 79.....זה לא נכון שסעיף 79 זה הליך בעייתי". ובעניין ההודעה לצד שלישי, משיב נחשון: " במקרה שלך היה בסיס מסויים ולכן יש להגיש את זה והגשנו...אם תקרא את חוות הדעת של שטרנברג הוא מציין היכן הכשלים...בהחלט היה בסיס להגשת ההודעה לצד ג ... אני סבור שזה בדיוק המצב שבגללך עבודת האיטום לא הייתה נכונה כי סירבת להזיז עציצים....לא הסתרתי ממך שהמומחה מטעמנו, שיש לך אחריות למה שקרה שם, אנחנו בין היתר טענו את הטענות שאפשר היה לטעון נגד צד ג ובאופן מסויים להסיר מעליך את האחריות במקצת, ולגלגל זאת על צד ג...". למקרא עדותו של זיידה, וחקירתו של נחשון, מתבהרת תמונה של התנהלות בעייתית עד מאוד של אדם שמשוכנע בכל מאודו בדעתו, ולא מוכן לקבל דעה של אחרים, והתוצאה היא הגשת הליך מיותר, משולל כל יסוד, תוך הטחת האשמות קשות בעורך הדין שייצד אותו בחלק מההליך, כאשר קבלת ההחלטות וניהול ההליך בשלב של הייצוג, וכפי שהשתכנעתי, נעשה בתיאום עם זיידה ובהסכמתו המלאה.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.