רשלנות באבחון סרטן צוואר הרחם

בתביעה שהגישו בעלה, המערער 1, בנותיה הקטינות המערערות 2 ו-3 ועזבונה (להלן יחד: המערערים) לבית המשפט המחוזי בחיפה טענו המערערים כי ד"ר מור, המשיב 1, אשר טיפל במנוחה כגניקולוג והמשיבה 2, קופת חולים מכבי (הנקראת כיום מכבי שירותי בריאות), אשר במסגרתה טופלה המנוחה על ידי המשיב 1 (להלן יחד: המשיבים), אחראים ברשלנות למותה בשל איבחון מאוחר של מחלת סרטן צואר הרחם ממנה סבלה.

...

מסקנה זו עולה מן הנתונים שלהלן: ללא התרשלות - סיכויי החלמה 80% וסיכון לתמותה 20%.

ראוי לציין כי פסק הדין בעניין פאתח אינו שולל את המסקנה אליה הגעתי לפיה יש להעמיד את גריעת סיכויי ההחלמה של המנוחה על 50%.

אשר על כן, אני סבורה כי יש להעמיד את שיעור הפיצוי המגיע למערערים על 50% מתביעת התלויים (בניכוי חלק יחסי בשיעור דומה של קצבת השאירים) תחת השיעור של 20% שקבע בית משפט קמא.

המנוחה טענה אז כי קופת החולים התרשלה באיבחון סרטן צואר הרחם בו לקתה.

...

אף לגופן של הטענות הנוגעות לקיומה של התביעה הראשונה שנסתיימה בפשרה, סבורני כי לא ניתן בשלב מקדמי זה ולאחר בחינת נתוניה ה"גולמיים" של התביעה, להכריע בשאלות של מעשה בית דין או מניעות.

לא ניתן לומר בשלב הנוכחי, כי מסכת העובדות המתוארות בכתב התביעה, מובילה למסקנה ברורה כי האירועים אשר מקימים את עילות התובענה התיישנו כולם (ראה: רעא 107/14 נתן נתנזון נ' **** גבאי (27.05.2014)).

הבקשה נדחית אפוא.

העובדות הצריכות לעניין ביסוד הבקשה, כתב תביעה שהוגש על ידי עיזבון ויורשי המנוחה מריאלה נעמי לוי בובר ז"ל (להלן: "המנוחה"), אשר נפטרה בתאריך 30/4/12, בהיותה בת 32 שנים בלבד, כתוצאה מאי איבחון סרטן צואר הרחם בו לקתה, ולאחר מכן – איחור באיבחון שארית, או הישנות מחלתה.

לטענת המבקשת, "חטאה" היחיד הוא בהיותה בתה של מי שהייתה בתקופה הרלבנטית לאירועים נשוא כתב התביעה, ועד פטירתה, בעלת המכון – יהודית שכטר ז"ל. למען הזהירות, טוענת המבקשת, כי בזמנים הרלוואנטיים לכתב התביעה העסיק המכון מנהלת רפואית בשם ד"ר אילנה אבינח, ולפיכך כל טענה בגין רשלנות צריכה להיות מופנית אליה ו/או לנתבע 3 שעבד עם המכון בתקופה הרלוואנטית, כרופא עצמאי.

...

דיון והכרעה ראש וראשונה ראוי להבהיר כי דינה של תובענה מחוסרת עילה – להימחק, ולא להידחות, וזאת בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות.

בתי המשפט הבהירו בשורה ארוכה של החלטות ופסקי דין, כי סעד המחיקה הינו מרחיק לכת, ועל כן שומה על בית המשפט לנקוט בזהירות רבה מאד בדונו בבקשה כגון דא, ואם הוא מגיע למסקנה, שקיים סיכוי, אפילו קל שבקלים שהתביעה תתקבל בסופו של דבר, יש להימנע ממחיקתה (ראו: ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין ו-2 אח', פ"ד מ (2) 668, 672-671; ע"א 1747/04 אנואר אלפי ואח' נ' יעקב להב, פורסם בנבו; רע"א 359/06 עו"ד מועיין נ' עו"ד פרג', פורסם בנבו), מה עוד שכיום אין עוד ספק באשר לחשיבותה של זכות הפנייה לערכאות, זכות שהוכרה כזכות על חוקתית מן המעלה הראשונה בשיטת המשפט הישראלית (ראו: ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577, 631; ש. לוין תורת הפרוצדורה האזרחית (תשנ"ט) 35).

סוף דבר הבקשה נדחית בזאת.

מחוות הדעת של פרופ' בלר ודר' ליחובצקי עולה, כי הרשלנות שבאי איבחון הסרטן שגרמה לנזק מיוחסת רק לצדדי ג' 1 ו-2, שכן הטעות באיבחון שערך המבקש לא גרמה לתובעת כל נזק, באשר לאחר בדיקה זו נשלחה התובעת לבצוע ביופסיה של צואר הרחם, ומיד לאחר מכן התגלתה מחלתה, קרי: אין ולא יכול להיות קשר סיבתי בין החמצת איבחון המחלה על ידי המבקש לבין נזקיה של התובעת, המיוחסים כאמור להחמצות של צדדי ג' 1 ו-2 ואכן, גם התובעת לא סברה, כי קיימת לה עילת תביעה כנגד המבקש, וממילא לא כללה אותו בתביעתה.

...

בתי המשפט הבהירו בשורה ארוכה של החלטות ופסקי דין, כי סעד המחיקה הינו מרחיק לכת, ועל כן שומה על בית המשפט לנקוט בזהירות רבה מאד בדונו בבקשה כגון דא, ואם הוא מגיע למסקנה, שקיים סיכוי, אפילו קל שבקלים שהתביעה תתקבל בסופו של דבר, יש להימנע ממחיקתה (ראו: ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין ו-2 אח', פ"ד מ (2) 668, 672-671; ע"א 1747/04 אנואר אלפי ואח' נ' יעקב להב, פורסם בנבו; רע"א 359/06 עו"ד מועיין נ' עו"ד פרג', פורסם בנבו), מה עוד שכיום אין עוד ספק באשר לחשיבותה של זכות הפנייה לערכאות, זכות שהוכרה כזכות על חוקתית מן המעלה הראשונה בשיטת המשפט הישראלית (ראו: ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577, 631; ש. לוין תורת הפרוצדורה האזרחית (תשנ"ט) 35).

האמור מוביל למסקנה, כי הודעת צד שלישי שנשלחה למבקש הינה משוללת עילה, וככזו דינה להימחק, ככל שהיא נוגעת לצד שלישי מס' 3 – דר' ולדימיר קרבצוב, וכך ייעשה.

לטענת הנתבע, התובעת מושתקת מלטעון שהוא התרשל כלפיה בכך שכרת את רחמה שלא לצורך, שכן בתצהיר שנתנה התובעת במסגרת ע"נ (חי') 523/00-הערר שהגישה התובעת על החלטת קצין התגמולים לדחות את תביעתה להכרה כנכת צה"ל בעקבות מחלת הסרטן בה חלתה-טענה התובעת כי הצבא התרשל באיבחון מחלתה ובעקבות כך נאלצה לעבור כריתת רחם.

הנתבע טוען כי בבדיקה שנעשתה על ידי פרופ' בלר לפי הקריטריונים המקובלים של FIGO (Federation of Gynecology and Obstetrics) – הפדרציה הבינלאומית לגינקולוגיה ומיילדות, אובחנה התובעת כחולה בסרטן צואר הרחם בדרגה IIA, והתובעת מסכימה בסיכומיה לשלב זה של המחלה.

...

הנתבע ישלם לתובעת את הסכום של 250,000 ₪ (סעיף ‎86‎85 לעיל).

הנתבע ישלם לתובעת החזר אגרת משפט וכן החזר הוצאות המומחים שהוציאה והוצאות שנפסקו לעדים מטעמה, בצירוף ריבית כחוק והפרשי הצמדה למדד מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל.

כן ישלם הנתבע לתובעת, בנוסף, שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25% מהפצוי שנפסק, בצרוף ריבית כחוק והפרשי הצמדה למדד מהיום ועד התשלום בפועל.