רשימת עדים לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

נטען כי לפי תקנה 144 היה מקום להתיר צירוף ראיות חדשות ולפי הפסיקה היה צריך להעתר לבקשה לזימון עדים ולא לדחות הבקשה מנימוקים פרוצדוראליים.

נקבע שם בסעיף 14: " ... אי לכך, בהנתן שאין בהסברה של המבקשת כדי להצדיק את המנעותה מהכללתו של לורברוים ברשימת העדים מטעמה, ובשים לב למגמה המאפיינת את התקסד"א החדשות של יתר הקפדה על עמידת הצדדים בדרישות סדרי הדין (ראו והשוו: רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, פסקה 9 (25.8.2021); רע"א 6685/21 יעקב נ' נבואני, פסקה 10 (29.11.2021); רע"א 7176/21 עריית חדרה נ' הלברשטיין, פסקות 11-10 (12.12.2021); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 11 (7.4.2022)), לא מצאתי כי החלטת בית המשפט קמא חריגה באופן המגלה עילה להתערבות ערכאת העירעור..." ג) באשר להגשת ראיות לשיעורין ולא "בחבילה אחת" ראה רע"א 8305/21 סמאר נ' סמאר (9.3.22) שם נקבע בסעיף 14: "... כלל נקוט הוא שעל בעל דין להגיש את ראיותיו "בהינף אחד" ולא "קרעים קרעים" (ראו: תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות); רע"א 2070/18 צפר נ' מדר (26.3.2018)).

...

בהחלטה נקבע: "שלב הבאת הראיות הסתיים. לא מצאתי כי יש הצדקה לפתוח שלב זה מחדש. קבלת הבקשה לזימון העדים הנוספים תפתח את שלב ההוכחות מחדש . לאור האמור לעיל ומהטעמים שפורטו על ידי בהחלטה המוקלטת אינני משנה את החלטתי בעניין זימון העדים, כמו גם בהחלטתי בעניין שינוי שם התובעת תוך כדי ניהול הליך ההוכחות. עד פתיחת הליך ההוכחות ניתן להיות גמישים , אך לאחר שהליך זה החל היענות לבקשות מסוג אלו שפורטו לעיל יעשה רק במקרים יוצאי דופן ולא מצאתי שזה הוא המקרה". קדמה להחלטה זו בקשה שהגישו המבקשים ביום 28.4.22 לזימון 3 עדים מטעמם לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 10.5.22 או לישיבה נדחית: מר יאיר שמש - שימש מנהל פרויקט בחריש מטעם חברת אבני דרך.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) רק במקרים חריגים ניתן להשיג על החלטת ביניים שלא במסגרת ערעור על פסק דין, וזאת כאשר יש בהחלטת הביניים כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

כלומר – נותר להגיש סיכומים ואז בית משפט ייתן פסק דין ועליו יוכל הצד המעוניין להגיש ערעור בזכות, לרבות על החלטות הביניים, מובילה אותי למסקנה ולפיה אין מקום להשיג על ההחלטה בשלב שבו אנו מצויים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בית המשפט קבע כי בהתאם לתקנה 62 לסדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות או התקנות החדשות) היה על המבקשים לציין את המומחית ברשימת העדים מטעמם.

מכל האמור עולה כי פרשנות לפיה יש לכלול גם עדים ברשימת העדים לפי תקנה 62 לתקנות היא פרשנות אפשרית בהתאם ללשון החוק והיא הפרשנות המגשימה בצורה הראויה יותר את תכלית התקנה.

...

במקרה דנן, אני סבורה כי השיקולים הללו מצדיקים את קבלת הבקשה כפי שיפורט להלן.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחוות הדעת, אני סבורה כי יתכן שלחוות הדעת תהיה רלוונטיות לצורך הכרעה בהליך.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור מתקבלת.

ביום 26.7.21 נתתי החלטה יזומה, לקראת מועד ישיבת קדם משפט שנקבעה בפניי ביום 14.12.21, ובה מתן הוראות דיוניות רלוואנטיות (הגשת רשימות עדים, רשימות בקשות וכן דיווח באשר לדיון מקדמי).

ביום 29.7.21 הוריתי כי, בנסיבות, ישיב הנתבע (המבקש) לתשובת התובעת, בתוך 5 ימים (עפ"י דיני בקשה בכתב בתקסד"א החדשות לא קיימת למבקש זכות תשובה כזו, אך מצאתי שראוי שישיב בנסיבות).

ניכר כי שני הצדדים (בעיקר התובעת אך גם הנתבע) לא הציגו מלוא העובדות הרלוואנטיות והנכונות בכתב התביעה, וגם לא צרפו כל המסמכים הרלוואנטיים הקיימים, שמשליכים גם על הבנת המחלוקת ועל האפשרות להכריע בה, למרות חובתם עפ"י דין לעשות זאת, גם עפ"י דיני סדר דין מהיר המחייבים גילוי וצרוף של כל המסמכים הרלוואנטיים כבר בכתבי הטענות.

מובהר כי מלוא זכויות וטענות הצדדים שמורות להם להמשך הדרך, ולאחר שיוגשו כתבי הטענות המתוקנים, יוכל הנתבע לכלול את בקשת הסף החדשה שלו (ככל שיתמיד בעמידה על טענת ההתיישנות) ברשימת הבקשות מטעמו, לקראת ישיבת קדם המשפט העתידית.

...

הכרעה לאחר שנתתי דעתי למכלול מסמכי וטענות הצדדים, אני מחליט כך: בשלב זה לא אכריע סופית בשאלת התיישנות התביעה.

מאחר שהדבר חיוני ביותר, אני מורה ביוזמתי לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן מתאים, עד יום 10.9.21.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות הליך זה בסך 4,000 ₪ ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו.

החיוב הנ"ל בהוצאות מתבקש, הן לאור בקשת הנתבע לחייב בהוצאות והן ובעיקר לאור מסקנתי לפיה התובעת, בשל האופן הבעייתי שבו הגישה את כתב התביעה, מנעה למעשה אפשרות להכריע ביום הזה בבקשת הסף, באופן רציני.

עם זאת יובהר כי גם לגישה הליבראלית בה נקטה הפסיקה בסוגיית תיקונים של כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקסד"א הוצבו גבולות ולצד האנטרס של בעל הדין המבקש את תיקון כתב הטענות בחן ביהמ"ש גם את עניינו של הצד שכנגד ואת הנזק הדיוני שניגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש.

בפסיקה שנהגה לאורך השנים בהן חלו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א הישנות) נהגה גישה ליבראלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, אשר נבחנו בהתאם לתקנה 92 לתקסד"א הישנות, כאשר על פי רוב היו נעתרים להן ברוחב לב [.

לעומת זאת, התקסד"א החדשות משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות.

הוגשו רשימות עדים ותיקי מוצגים מטעם הצדדים והתקיימו שתי ישיבות קדם משפט נוספות בימים 24.1.22 ו – 9.2.22.

...

עוד אוסיף כי לא מצאתי בסיס לטענה לפיה התובעים נהגו בחוסר תום לב בהגשת הבקשה, ואין בידי לקבל את הטענה לפיה בקשת התיקון נזנחה על ידם וזאת נוכח השתלשלות העניינים בתיק קמא.

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור.

הערעור נדחה ביחס לתיקון כתב התביעה ומתקבל בנוגע לסעיף 6 לדרישת הגילוי הספציפי מיום 7.1.21 (נספח 2 לבקשה מיום 5.8.20 בתיק קמא), כך שבנוגע אליה ייתן בימ"ש קמא החלטה מנומקת.

מכל האמור עולה כי פרשנות לפיה יש לכלול גם עדים ברשימת העדים לפי תקנה 62 לתקנות היא פרשנות אפשרית בהתאם ללשון החוק והיא הפרשנות המגשימה בצורה הראויה יותר את תכלית התקנה.

ראו רע"א 6685/21 דוד יעקב נ' לביב נבואני, 29.11.2021: "ואולם תקנה 62 לתקסד"א החדשות קובעת מועדים קשיחים להגשת רשימת העדים שבכוונת כל אחד מהצדדים להזמין במסגרת ההליך, כאשר חריגה מאותם המועדים, ובכלל זאת הגשת בקשה לזמן עד אשר לא הופיע ברשימה האמורה, תתאפשר רק ברשות בית המשפט, ומטעמים אשר יהיה בהם כדי להצדיק חריגה זו (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר דין האזרחי: מורה נבוכים 351-350 (2021); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 300 (2019)). עוד יש לציין כי בנגוד למדיניות המקילה שהייתה נהוגה בהתאם לתקסד"א הישנות, תחת התקסד"א החדשות לא בנקל תיתקבל בקשה לחריגה ממועד אשר נקבע על ידי התקנות או על ידי בית המשפט, וזאת מתוך הבנה כי "עמידה על כללי סדר הדין היא המאפשרת גישה אפקטיבית לכלל המתדיינים בבית המשפט באופן שוויוני, הוגן ותוך שימוש סביר במשאבי בית המשפט" (דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, עמ' 3)".

...

בטבלה שערך השמאי ישנם נתוני השוואה גם לשנת 2019, 2020 ו-21, ועל כן אני סבור שיש לנטרל מהטבלה נתוני השוואה אשר שייכים לשנת 2021 (שבה 9 ימי איחור בלבד וליבת האיחור אינה בשנת זו), וכמו כן יש לנטרל נתונים שאינם נוגעים לדירה מושא המחלוקת (למשל מחירים שנוגעים לדירות 5 חדרים, כל זאת שעה שהדירה מושא המחלוקת היא בכלל דירת 4 חדרים).

סוף דבר - אני מחייב אפוא את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 49,614 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 17 בדצמבר 2019 ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪, וכן הוצאות בסך של 3,000 ₪ (הבאתי בחשבון אגרות, ומומחה ואולם בשים לב לקשיים עליהם עמדתי בחוות הדעת ובשים לב לכך, כי התביעה התקבלה בחלקה אינני פוסק הוצאות בסכום מלא).