רשיונות נהיגה והיתרים לפי תקנות התעבורה

ס"ק 16 לתוספת השביעית לפק' התעבורה מונה , בין היתר, את הדבר הבא : "עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות לגבי אי ציות לתמרור 701". ובכן , תמרור 701 הוא תמרור אור אדום ברמזור (ראה לוח התמרורים).

עפ"י המצוי בסעיף 47 (ב) ובסעיף 47 (ה) (3) לפקודת התעבורה רשאי קצין מישטרה לפסול מנהלית רשיון נהיגה ל-30 יום עת עסקינן בעבירה מן המפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה .

...

ניכר שהרכב הושבת אם כך בסמכות , ובשים לב לראיות לכאורה ולזיקה הקרובה של הנהג והעדר בנמצא כל עילה אחרת לביטול השבתת הרכב , הבקשה להחזרתו של הרכב נדחית.

לאחר כל אלה לא מצאתי דופי בהחלטות קצין המשטרה ולפיכך הבקשות להחזרת רשיון הנהיגה והרכב נדחות בזאת.

בתוך כך נטען שהראציונל הבטחוני ולא התעבורתי הוא זה העומד בבסיס ההסדר על פי תקנה 578 מושא ענייננו והוא חצוני לאינטרסים שבבסיס פקודת התעבורה ותקנותיה.

כך למשל, הפנה ב"כ המערער, בין היתר, לעניין תת"ע 1462-02-15 מדינת ישראל נ' עויסאת (29.6.16) במסגרתו הורה בית המשפט השלום לתעבורה (כב' השופט י' צימרמן) על זכוי נאשם בעל רשיון נהיגה פלסטיני שנהג בשטח ישראל, מעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה והרשיעו חלף זאת בעבירה של נהיגת רכב שאינו רשום באיזור, ללא היתר, בנגוד לתקנה 578ב לתקנות התעבורה.

...

בנסיבות אלה, הערר נדחה.

ר' למשל בת.א. (שלום - נצ') 59170-02-15‏ ‏ מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ נ' עימאד אגבריה 19.12.17): "בהתאם לקביעה הנ"ל, העדרו של היתר מיוחד לנהוג בישראל, הדרוש מתושב הרש"פ שבחזקתו רישיון נהיגה תקף לפי תקנה 578א לתקנות התעבורה, אינו משליך על שאלת קיומו של רישיון נהיגה כדין בידי הנתבע 2, ואינה יכולה לשמש עילה לשלול כסוי בטוחי." אף אני סבורה שהעדרו של היתר מפקד צה"ל אינו שולל כסוי בטוחי.

...

" (ע"א 6283/12 ‏עמית צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (26.3.14) לסיכום, איני סבורה שיש מקום לקבוע שקרנית מושתקת מלטעון שהפוליסה שהוציאה חברת הביטוח לרכב מכסה גם תאונות שאירעו בתחום מדינה ישראל, וכך אני קובעת.

ר' למשל בת.א. (שלום - נצ') 59170-02-15‏ ‏ מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ נ' עימאד אגבאריה 19.12.17): "בהתאם לקביעה הנ"ל, היעדרו של היתר מיוחד לנהוג בישראל, הדרוש מתושב הרש"פ שבחזקתו רישיון נהיגה תקף לפי תקנה 578א לתקנות התעבורה, אינו משליך על שאלת קיומו של רישיון נהיגה כדין בידי הנתבע 2, ואינה יכולה לשמש עילה לשלול כיסוי ביטוחי." אף אני סבורה שהעדרו של היתר מפקד צה"ל אינו שולל כיסוי ביטוחי.

לסיכום על פי פקודת ביטוח רכב מנועי, חברת ביטוח פלסטינית שלא קיבלה את אישור שר האוצר, אינה נחשבת כ"מבטח" ולפיכך פקודת הביטוח, המקנה למי שנפגע בתאונת דרכים זכות תביעה ישירה כלפי מבטחת הרכב, אינה חלה עליה במישרין.

בתיקון (מס' 6) מתשע"א-2011 לתקנות התעבורה הוסף ס"ק (ה) לתקנה 557 (להלן: התיקון): "המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי חלק זה, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי חלק זה, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומרוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור." אדגיש, כי המקרה שנדון בעיניין ג'אבר קדם לתיקון זה, ולמרות זאת ביהמ"ש העליון היתייחס לתיקון בזו הלשון: "מקצת מן המלאכה עשה מחוקק-המשנה בתיקון (מס' 6) תשע"א-2011 בהתקינוֹ את ס"ק (ה) לתקנה 557 לגבי חובת המצאת רישיון נהיגה פעם נוספת לאחר שהומצא כבר בעבר בשל פסילה אחרת. דיוֹ לאדם שכזה, בהמצאת "אישור על ההמצאה הקודמת". ברם, נשארו מצבים רבים שבהם נותר ערפל ונוצרת מבוכה.

...

נחזור כעת לענייננו - אין לי צורך להידרש לשאלה האם הלכת ג'אבר בעניין הפטור מהפקדה אחרי מתן גזר הדין שעה שהרישיון נמסר בידי הרשות החוקרת נותרה בעינה אחרי התיקון שלעיל (ראו : עת"מ (חי') 24348-11-15 גינאדי גלקוב נ' מדינת ישראל, (23.12.15); עת"מ (ת"א) 55853-07-18 שי חזן נ' משרד הרישוי חולון( 17.3.19); שכן אני סבור כי יש לקבל את העתירה מטעם אחר.

לאור כל האמור, אני סבור כי המשיבה טעתה ויש לקבל את העתירה.

סוף דבר מכל האמור, מקבל את העתירה.

עוד לטענת המבקשת, המשיב החזיק ברישיון נהיגה המתיר לו לנהוג ברכב השוקל עד 3,500 ק"ג. ואילו, בעניינינו וכעולה מרישומי משרד הרשוי, הרכב נשוא התאונה שוקל 3,550 ק"ג. מכאן, לשיטת המבקשת, רישיון הנהיגה לא היה בתוקף בזמן התאונה.

מכאן נקבע, כי זכאותו של נהג לפיצויים תשלל בהתאם להוראת סעיף 7(3) אם הפר הוראה הנוגעת ישירות לממדיו הפיזיים האינהרנטיים של כלי הרכב בו נהג, שכן הפרת הוראה מסוג דא, יש בה כדי להשליך על דרגת רישיון הנהיגה הנידרש לאותו כלי רכב לפי תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה).

...

תחילה אדגיש, כי מאחר וענייננו בבקשה לסילוק על הסף הרי שלצורך ההכרעה בבקשה אצא מתוך הנחה כי העובדות הנטענות בכתב התביעה במישור החבות והיריבות, נכונות הן. שכן, הלכה פסוקה מקדמת דנן היא שבית בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה לסילוק על הסף, כאשר הוא משתכנע כי גם אם התובע היה מוכיח את המסכת העובדתית של כתב תביעתו, עדיין מסכת זו לא הייתה מקימה לו סעד ]ראו: ע"א 154/04 הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן, (13.2.2005) (להלן – פרשת שרה נוימן) ו- י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה), עמ' 140].

מהמקובץ לעיל, דומה כי המקרה העומד לנגד עיניי הוא מקרה קלאסי של נהיגה ללא רישיון מתאים, לפי סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד והמשיב אינו זכאי לפיצויים מכוח החוק ואין לו עילת תביעה כנגד הנתבעת.

בנסיבות, דין הבקשה להתקבל.