רשות ערעור על פסק דין בעניין מזונות קטינות

פסיקת בית המשפט העליון להשלמת התמונה נעיר כי שאלת חלוקת נטל המזונות בין הורים המקיימים משמורת פיזית משותפת לא התבררה עד כה לפני בית משפט זה. הנושא התעורר אגב כמה בקשות רשות לערער על פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, אך עד כה לא היתקיים דיון לפני מותב לגוף העניין.

דוגמה מובהקת לשליטת עקרון טובת הילד בכיפה היא "הילכת התביעה העצמאית" שלפיה הילד אינו קשור בהסכם מזונות שאליו הגיעו הוריו, אף אם זה אושר בבית המשפט וזכה לתוקף של פסק דין, אם אגב אישור ההסכם לא בחן בית המשפט את טובת הקטין לגופה ובמובחן מענייני הגירושין של ההורים (בע"ם 3984/15 פלונית נ' פלוני, פסקה יד (13.9.2016) (להלן: בע"ם 3984/15); בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פסקה 15 (7.2.2013) (להלן: בג"ץ 4407/12); בע"ם 7916/03 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט(5) 183, 190-189 (2005); להרחבה על מוסד התביעה העצמאית ומקורותיו ראו בג"ץ 4407/12, פסקות 20-10 והאסמכתאות שם).

...

תאריך הישיבה: ו' בכסלו התשע"ז (6.12.2016) בשם המבקש בבע"ם 919/15: עו"ד מאיה רוטנברג; עו"ד זרח רוזנבלום בשם המבקש בבע"ם 1709/15: עו"ד אמיר שי בשם המשיבים בבע"ם 919/15: עו"ד שלום כהן; עו"ד אנה רובינזון (גורביץ') בשם המשיבים בבע"ם 1709/15: עו"ד זאב הבר בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד רות גורדין פסק-דין השופט ע' פוגלמן: כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם? זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בגדרן של שתי הבקשות שלפנינו, שלגבי שתיהן החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בהן כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

זאת, מטעמיה כפי שפורטו בחוות דעתה, ובפרט משום שסבורני כי אכן יהיה בפתרון זה כדי להגביר ודאות לגבי אופן נשיאת הנטל הכלכלי בין הצדדים להליך הגירושין ולצמצם את נקודות החיכוך שבין הצדדים להליך זה. משום כך, כפי שעמדה חברתי, יש יסוד להניח כי יופחת הצורך לחזור תדיר להתדיינויות משפטיות, אשר כידוע הליכי הגירושין רווים בהן גם כך. לנוכח טיבם וטבעם של הליכים אלה, אני סבור בדומה לחברתי, כי פתרון של "קיזוז רעיוני" הינו פחות ישים בחיי המעשה.

חברי השופט ע' פוגלמן נכון להצטרף אל המסקנה המעשית של חברתי השופטת ד' ברק-ארז במובן זה שהכלל המוצע על-ידה בפסקה 61 לחוות דעתה, יהווה ברירת מחדל במקרה טיפוסי של משמורת פיזית משותפת אשר ניתן לסטות ממנה, בציינו כי כלל זה משקף יישום ראוי של העקרונות שעליהם עמד בחוות דעתו, אך הוא מדגיש כי יהא על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל בהקשר זה את שיקול דעתו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

לעמדתו זו של חברי השופט פוגלמן אני מצטרפת משום שיש בה כדי לכנס את ההכרעה שאליה הגענו פה-אחד בסוגיה הנורמטיבית לכלל מסקנה מעשית-יישומית סדורה אשר על פיה יוכלו הערכאות הדיוניות לפסוק ולהכריע בסוגיית מזונות ילדים בגילאי 15-6 תחת משמורת משותפת המובאת תדיר לפתחן.

בפסק דין של בית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' פולוס) מיום 29.10.2019 הוכרעו מספר הליכים בין הצדדים, בעיניין חלוקת הרכוש ביניהם וכן בעיניין משמורת ילדיהם, ארבעה מהם קטינים (להלן: הקטינים), ובעניין מזונות הקטינים.

המשיב והמבקשת ערערו על פסק הדין של בית המשפט לעינייני מישפחה, ובצד ערעור המשיב הגיש האחרון גם בקשת רשות לערער על ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע מיום 26.11.2019 (לאחר שבקשה לעיכוב ביצוע חדשה שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחתה בהחלטה מיום 9.12.2019).

...

דין הבקשה להידחות בהעדר עילה להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ב"גלגול שלישי".

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב בנסיבות העניין, בהתבסס על התשתית העובדתית שהונחה לפניו.

הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בע"ם 817/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.12.2017 בעמ"ש 63124-09-17 שניתן על ידי כבוד השופטים ש' דברת, א' ואגו ו-ג' גדעון בשם המבקש: עו"ד ענת נוי פרי החלטה

בהמשך לכך, ביום 28.5.2015 ניתן פסק דין הנוגע למזונות הקטינים, שבו נקבע כי על המבקש לשלם סך כולל של 2,145 שקלים בחודש בגין מזונותיהם של שלושת הקטינים, עד שיגיעו לגיל 18, וכי הצדדים יישאו בחלקים שוים בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות עבור חינוך וחוגים (להלן: פסק הדין הראשון).

...

בסיכומו של דבר, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המבקש ישלם סך כולל של 4,500 שקלים בחודש בגין מזונותיהם של שלושת הקטינים עד הגיעם לגיל 18, וכי הצדדים יוסיפו לשאת בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים וכן בהוצאות עבור חינוך וחוגים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני סבורה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בע"ם 7532/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו שלב בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 24.8.2023 ברמ"ש 55116-06-23 שניתן על ידי כבוד השופטת א' אלון בשם המבקש: עו"ד שלומית סטרוגנו ][]החלטה

בהחלטתו, ציין בית המשפט לעינייני מישפחה כי הצדדים חלוקים בנוגע לסמכותו העניינית אך לא הכריע במחלוקת זו. בית המשפט לעינייני מישפחה לא היתייחס בהחלטה לקביעתו של בית הדין הרבני מיום 25.4.2023 לפיה הסמכות לידון במזונות הקטינות נתונה לו. ביום 3.5.2023 המבקש הגיש לבית המשפט לעינייני מישפחה בקשה לביטול החלטתו מיום 28.4.2023 וטען כי זו ניתנה בהעדר סמכות.

בפסק דינו ציין בית המשפט המחוזי כי הדיון בבקשת רשות העירעור הפך למעשה לדיון תאורטי בלבד, בשים לב לכך שבית הדין הרבני משך ידיו מהטיפול בתביעת מזונות הקטינות.

החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה לפיה הסמכות לידון בתביעת המזונות לקטינות נתונה לו אינה מסיימת את הדיון, ועל כן מהוה החלטה אחרת ולא פסק דין (ראו והשוו: רע"א 4551/11 קו רציף טכנולוגיה בע"מ נ' בליאכר, פסקות 6-5 (16.9.2012)).

...

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בקשת רשות העירעור שלפנינו מכוונת כנגד פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בבאר שבע (כב' השופטת שני כ"ץ) מיום 01.12.2023 (שניתן ב-ע"ר 47729-06-23) בגדריו נדחה ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל שלפיה הורתה על פתיחה מחדש של תיק ההוצאה לפועל אשר ניפתח ע"י המשיבה כנגד המבקש בעיניין הנשיאה בחלקו בהוצאות החינוך של ילדיהם הקטינים מכוח פסק דין למזונותיהם.

...

המשיבה מצדה טוענת, כי דין הבקשה להידחות על הסף, בהיותה קנטרנית וטורדנית אשר תכליתה לפגוע בה ולגרום לה חיסרון כיס.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בתיק שהתנהל בבית המשפט קמא ובתיקים הקשורים, מצאתי לדחות הבקשה מהנימוקים שיובאו להלן.

גם בעובדת מגורי הקטינים בקיבוץ ובפעילות בה נוטלים הם חלק בבית הילדים אין כדי לשנות מסקנה זו ולהפכה לסוגיה עקרונית.