ההליכים דכאן
בד-בבד עם הגשת העירעור על פסק הדין קמא, הגישה יפאורה לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין; כמו כן התבקשנו ליתן סעד זמני לתקופת העירעור, לפיו ייאסר על בן שלוש לייבא משקאות מאוקראינה הנושאים את סימן המסחר "שוופס" אלא ברשותה של יפאורה – וזאת, עד להכרעה בעירעור.
בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה בעיקרה, תוך שצוין כי אין לשלול בשלב זה את האפשרות שמדובר בסימן מסחר מוכר היטב במדינות שונות בעולם, אולם לצד זאת נקבע כי על אחד המשתמשים בסימן לנקוט פעולות שונות, על מנת שציבור המאזינים לא יטעה בין שני הגורמים שמשתמשים בסימן (רע"א 10075/17 high adventure ministries נ'strategic group, פסקות 4-1 לחוות דעתי (7.5.2018)).
סוף דבר, הייתי מציע לחבריי כי נקבל את העירעור באופן חלקי, במובן זה שתחת הסעד ההצהרתי שניתן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וההוצאות שנפסקו – יוצהר כי שיווקם של הבקבוקים המיובאים אכן עולה בנסיבות המקרה לכדי הפרה; אולם אם תנקטנה פעולות מספיקות לשם הבהרה לצרכן כי המשקה מיוצר בידי בעל הזכויות בסימן באוקראינה, וכי טעמו עשוי להיות שונה מזה של בעלת הזכות בסימן שמייצרת אותו בישראל – תהיה מכירת הבקבוקים מותרת, בתורת שימוש אמת בסימן המסחר.
...
על רקע האמור לעיל, עתרה בן שלוש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהליך של המרצת-פתיחה בגדרו התבקש בית המשפט ליתן סעד הצהרתי אשר יקבע כי יבוא המשקאות של "שוופס" מאוקראינה, שכאמור נקנו מחברת ERL, נעשה כדין, וכי אין בו כדי להפר את סימן המסחר הישראלי "שוופס" אשר נמצא בבעלותה של יפאורה.
הוא סבור כי בחוות דעתי אני קובע, על יסוד ידיעה פרטית ומבלי שהוצגו ראיות, כי הבהרה כזו או אחרת על גבי בקבוקי המשקה תגן על הצרכן הישראלי מפני הטעיה.
לעיתים תובענה כזו נדחית, לעיתים היא מתקבלת, ולעיתים היא מתקבלת תחת סייג (ראו למשל עניין שאנל, פסקאות 1(א), 6).
סוף דבר, הייתי מציע לחבריי כי נקבל את הערעור באופן חלקי, במובן זה שתחת הסעד ההצהרתי שניתן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וההוצאות שנפסקו – יוצהר כי שיווקם של הבקבוקים המיובאים אכן עולה בנסיבות המקרה לכדי הפרה; אולם אם תינקטנה פעולות מספיקות לשם הבהרה לצרכן כי המשקה מיוצר בידי בעל הזכויות בסימן באוקראינה, וכי טעמו עשוי להיות שונה מזה של בעלת הזכות בסימן שמייצרת אותו בישראל – תהיה מכירת הבקבוקים מותרת, בתורת שימוש אמת בסימן המסחר.