מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשות ערעור על חיוב בהשבת שאלון בתביעה כספית

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' פורר) מיום 7.11.2021 בת.א. 31001-07-19 ו-ת.א. 76670-07-19.
הרקע העובדתי המשיבים, הרב אלי סדן, ועמותת 'בני דוד – מכינה ישיבתית' הגישו לבית משפט קמא שתי תביעות כספיות נגד המבקש, יאיר נהוראי.
ביום 18.4.2021 הוגשה בקשה מטעם המבקש למחיקת התביעה בשל אי מתן פרטים נוספים, וכן בקשה למתן צו לגילוי מסמכים מפורט, למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם, וכן בקשה למתן צו המורה למשיבים להשיב לשאלון.
להלן אפרט את הנימוקים שהביאו אותי למסקנה זו. כעולה מתאור הדברים שלעיל, הבקשה ממוקדת בשלושה עניינים עקריים: חיוב המשיבים להשיב על שאלונים, חיוב המשיבים בהעברת מסמכים לעיון המבקש; וההוראה למבקש לפתוח את עמוד הפייסבוק לעיון המשיבים.
בכל הנוגע לחלק בבקשה המופנה לאי מתן מענה מלא לשאלות בשאלון, הרי שדין הבקשה להדחות על הסף, נוכח הוראת פרט 1(10) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009.
...
המדובר בהחלטה שלגביה לא תינתן רשות ערעור ולכן דין חלק זה של הבקשה להידחות מכוחו של הצו (ר' רע"א 242/22 פלוני נ' פלוני, פיסקה 8 (8.2.2022)).
באשר למתן גישה לעמוד הפייסבוק של המבקש, מבלי שהוגשה בקשה מטעם המשיבים, דין הבקשה להידחות.
סיכום הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 3481/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. שמואל בר אור 2. מיכל לימור שגב 3. אברהם שגב נ ג ד המשיב: אריאל ג'רבי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.4.2023 בת"א 70901-12-20, שניתנה על ידי כב' השופט י' שקד בשם המבקשים: עו"ד ד"ר אסף רנצלר בשם המשיב: עו"ד תומר שקרצי; עו"ד יוגב יהושע ][]פסק-דין
הרקע לבקשה ביום 30.12.2020 הגיש המשיב תביעה כספית נגד המבקשים בטענה כי הוא זכאי לקבל תגמולי שכר אשר לא שולמו לו בגין עבודתו אצל המבקש 1.
ברשימת הבקשות מטעם המבקשים נכללו הן בקשות הנוגעות להליכי הגילוי והעיון בין הצדדים, לרבות בקשות למתן צוים המורים למשיב לגלות מסמכים ספציפיים ולהשיב לשאלות בשאלון שנשלח אליו (להלן: הבקשות הנוגעות להליכי הגילוי); והן בקשות לסילוק התביעה על הסף בעילות זהות לאלה שפורטו בכתבי ההגנה (להלן: הבקשות לסילוק על הסף).
כן צוין כי בא כוח המבקשים "הוא זה שהביע רצונו בדיון כי רשימת הבקשות מטעמו תוכרע כפי שהיא ועל סמך כתב ההגנה, ללא תצהיר... דבר שמתאפשר נוכח לשונה של תקנה 49(ו) ל[תקנות]". עוד יצוין כי לצד בקשת רשות העירעור הגישו המבקשים שתי בקשות לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא, וזאת ככל שהיא נוגעת לחיוב המבקש 1 להשיב על שתי השאלות בשאלון.
...
לעומת זאת, בכל הנוגע להכרעת בית משפט קמא בבקשות לסילוק על הסף – אני סבורה כי דין הערעור להתקבל.
אשר על כן, בכל הנוגע לבקשות לסילוק על הסף, מצאתי כי יש לקבל את הערעור במובן זה שהדיון יוחזר לבית משפט קמא כדי שישוב ויכריע בהן מחדש, על בסיס הטענות שהעלו המבקשים בפרקים הרלוונטיים בכתב ההגנה.
סוף דבר: דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כאמור בפסקה 18 לעיל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' עמית-אניסמן) בת"א 58710-04-19 מהימים 4.4.2023 ו-8.5.2023, בהן נדחו בקשות המבקשים למתן צוים לגילוי מסמכים ולמענה לשאלון נגד המשיבים.
הרקע לבקשה בקליפת אגוז, הוא תביעה כספית שהגישו המבקשים בשנת 2019 נגד המשיבים ונגד נתבעים נוספים (אשר נמחקו בהסכמה), בה התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים להחזיר למבקשים כספים שהם העבירו להם לכאורה כחלק מהשקעה במיזם נדל"ן בגרמניה.
...
אני סבורה כי דין טענה זו להידחות.
אשר על כן, אני סבורה כי יש להחזיר את הדיון בבקשות המבקשים לבית המשפט המחוזי, לצורך מתן החלטה שתכריע ותנמק – ולו באופן תמציתי – אילו מסמכים מבין המסמכים המבוקשים ואילו שאלות הם רלוונטיים לצורך הכרעה במחלוקות בין הצדדים.
סוף דבר: דין הערעורים להתקבל באופן חלקי, כאמור בפסקה 18 לעיל.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת חני אופק-גנדלר בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אירית הרמל; סע"ש 69407-02-23) בגדרה נדחתה בקשת המבקש לחייב את המשיבה להשיב לו על שתי שאלות שבקש, וכן לאפשר לו לעיין ברשימת המתמודדים על המשרה אליה גויס.
כללי כעולה מהחלטת בית הדין האיזורי, ברקע הדברים מצויה תובענה לסעד כספי והצהרתי שהגישה המשיבה נגד המבקש.
בקשת רשות העירעור לטענת המבקש שגה בית הדין עת דחה את בקשותיו למסירת מידע, שכן המדובר במידע רלבאנטי להליך השימוע ותקינותו והן להגנתו בתובענה נגדו.
בקשה זו קרובה במהותה לבקשה למתן מענה לשאלון מכוח תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), ולטעמי בדין נדחתה בקשה זו. כידוע, בפסיקתו של בית דין זה נקבעו אמות מידה מחמירות לשימוש בהליך ביניים של שאלון, ולא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדר המקרים החריגים בהם יש ליתן צו כאמור (ראו: בר"ע (ארצי) 24447-12-17‏ ‏ מאיר דהן - ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.18), סעיף 13 וההפניות שם; בר"ע (ארצי) 9767-05-11‏ ‏ רפאל מיכאלי - מדינת ישראל משטרת ישראל (22.5.11).
...
אשר לקבלת בקשת המשיבה לגילוי מסמך (דו"ח עיסוקים), בית הדין האזורי קבל את בקשת המשיבה, ובשים לכך ששאלת ניסיונו התעסוקתי מצויה במוקד המחלוקת אני סבורה שמידע זה רלבנטי, ונדרש גילוי מכוח עקרון "הקלפים הפתוחים". ספק אם ובאיזו מידה קיימת פגיעה בזכות לפרטיות של זוכה במשרה בנוגע לניסיון תעסוקתי שלו בשנים מסוימות, כשעל פי הנטען התקבל לעבודה על בסיס מצג הנוגע לעיסוקו באותן השנים.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור המופנית כנגד דחיית בקשות המבקש ליתן מענה לשתי שאלות וכן לגלות מסמך - נדחית.
לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור בנוגע לעצם חיוב המבקש להמציא דו"ח עיסוקים, וביחס לכך הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 14.3.24 (כב' השופטת יפעת אונגר ביטון) במסגרתה קיבלה רק באופן חלקי את בקשת המבקש לגילוי מסמכים ומענה על שאלון.
המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה כספית על סך 157,382 ₪, לפי חוק איסור לשון הרע בטענה שהמבקש הכפיש את שמה הטוב והוציא את דיבתו רעה.
ביום 28.2.24 הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון הואיל ולטענתו העבירה המשיבה מענה חלקי וחמקה ממענה ומהעברת מסמכים נדרשים ולא השיבה למרבית המסמכים והשאלות שהתבקש ממנה.
לעומת זאת לגבי חלק אחר מהדרישות מצא בימ"ש קמא כי הן כן רלוואנטיות- לדוגמה: המצאת תיעודים הקיימים ברשות המשיבה מהארוע מושא התביעה, העברת פוסט שתגובות אליו צורפו ע"י המשיבה בנספח לכתב התביעה בטענה כי הם נכתבו כהמשך לפירסום המיוחד למבקש.
דוגמה נוספת כאשר המבקש טוען כי על המשיבה להציג לו את דגם הרמקול על מנת לאפשר לו לסתור את ניסיונה של המשיבה לגמד את עוצמת הרמקול שברשותה והפרובוקציה שערכה; צדק בימ"ש קמא משלא חייב את המשיבה לספק נתונים לגבי דגם הרמקול, שכן עוצמת הווליום אינה קשורה לדגם הרמקול.
...
[הערה: ההדגשות בציטוטים שיובאו בפסה"ד להלן, אינן במקור ונועדו לשם ההדגשה בלבד] לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, ומכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), שוכנעתי לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתשובה, מהטעמים שיפורטו.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו