מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשות ערעור על החלטת רשם הוצל"פ בדבר חלוקה מועדפת

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2014 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ, כב' הרשם מוהנד חלאילה, מיום 7.1.14.
אדרבא, האמור בסיפא של הסעיף הנ"ל בדבר זקיפת כספים שנותרו לאחר ביצוע החלוקה המועדפת לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד, לרבות החוב של הזוכה אשר נקט את ההליך, תומך במסקנה כי יש לבצע חלוקה מועדפת גם אם ההליך ננקט במסגרת תיק האיחוד וזאת בכדי לתגמל זוכה שפעל ושקד על הכנסת כספים לתיק האיחוד.
על יסוד כך, אני מקבלת את העירעור, מבטלת את החלטת כב' הרשם מיום 7.1.14 ומורה על מימוש העיקול בחלוקה מועדפת למבקשת, בהתאם להוראות סעיף 76(א1) לחוק ההוצל"פ. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקשת בגין שכר טירחת עורך דין בסך של 2,360 ₪ כולל מע"מ. אני מורה על השבת הפקדון לידי המבקשת באמצעות בא כוחה.
...
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור עפ"י הרשות שניתנה.
כמו כן ביקשה המבקשת להפנות לפסקי דין והחלטות שניתנו בקשר לחלוקת כספים מועדפת לפי סעיף 76(א1) לחוק ההוצל"פ. לעומת זאת טענה המשיבה – שכזכור הסכימה אף היא להעמיד את הדיון על השאלה שהוצגה לעיל – כי יש לדחות את הערעור ולהותיר החלטת כב' הרשם על כנה בהיותה מונעת מצב של העדפת נושים פסולה, ובשל היותה החלטה שמאזנת בין האינטרסים של המבקשת ושל שאר הזוכים לאור זאת שכב' הרשם לא התעלם מהעובדה כי המבקשת פעלה ושקדה לתפיסת הכספים, ואף אפשר לה לקבל את חלקה בכספים המעוקלים כאילו הייתה ונותרה בתיק האיחוד מהמועד בו הוצא התיק הפרטני מתיק האיחוד ועד להחזרתו לתיק האיחוד.
זאת ועוד, מדברי ההסבר שבהצעת תיקון מס' 29 לחוק ההוצל"פ (חוברת 260 להצעות חוק הממשלה מיום 30.10.06) עולה בבירור מסקנה דומה.
יוצא אפוא, כי התכלית שלשמה תוקן סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל היא עידוד זוכים לנקוט בהליכים לשם גביית החוב ע"י מתן תמריצים באמצעות חלוקה מועדפת של סכום הזכייה, וברור אם כן, שתכלית זו תומכת במסקנה שניתן להורות על חלוקה מועדפת כפי שעותרת המבקשת גם אם הליך העיקול היה ננקט במסגרת תיק האיחוד.
על יסוד כך, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את החלטת כב' הרשם מיום 7.1.14 ומורה על מימוש העיקול בחלוקה מועדפת למבקשת, בהתאם להוראות סעיף 76(א1) לחוק ההוצל"פ. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקשת בגין שכר טרחת עורך דין בסך של 2,360 ₪ כולל מע"מ. אני מורה על השבת הפיקדון לידי המבקשת באמצעות בא כוחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא בפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מר אילן פרצובסקי, (להלן: "המערער"), על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון), שניתנה ביום 16/02/15 במסגרת תיק ת"ט 7255-02-155, לפיה דחה בית משפט קמא בקשת המערער לביטול צו עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד על כספי המערער המצויים אצל צדדי ג' שונים.
עוד עולה מבקשת רשות העירעור, כי לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ובטרם מסירת האזהרה למבקש, הגישה המשיבה בקשה להטלת עיקולים על נכסים ו/או כספים ו/או זכויות של המערער אצל צדדי ג' שונים, הנתמכת בתצהירו של מר יובל שטרית, המשמש כאחראי לקוחות בטיפול משפטי אצל המשיבה וביום 20/01/15 ניתן על ידי כב' רשם ההוצל"פ צו עיקול כמבוקש על ידי המשיבה.
כן טען המערער, כי מעבר לאמור, יש בהחלטת בית משפט קמא משום היתעלמות מחוקי היסוד המעניקים לזכות הקניין של המערער הגנה מועדפת על פני זו של המשיבה.
תשובת המערער לתגובת המשיבה בתשובתו חזר המערער על נימוקי בקשת רשות העירעור והוסיף, כי חרף העובדה כי המשיבה מאמצת בתגובתה את קביעותיו של בית משפט קמא במלואן, עם זאת, מבססת היא את תגובתה על שלל טיעונים אשר אין בינם לבין יסוד ההכבדה דבר ובהתאם הרי שאין להם גם רלוואנטיות לעניין הנידון.
...
ביום 15/02/15 הגישה המשיבה תגובתה לבקשת המערער לביטול העיקול אשר נתמכה בתצהירו של מר אמנון פייקוב, המשמש כסוכן מכירות אצל המשיבה, במסגרתה טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות.
לאור האמור, משנמצא, כי במקרה הנדון התנאים למתן צו עיקול זמני אינם מתקיימים, ועל רקע קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, סבורני, כי היה על בית משפט קמא, לבטל את צו העיקול שניתן כנגד המערער במעמד צד אחד כליל.
משלא עשה כן, הרי שדין הערעור להתקבל.
סוף דבר אשר על כן, אני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול העיקולים שהושתו על המערער, לרבות, עיקול ברישום על זכויות המערער בנכס הידוע כגוש 11398 חלקה 156 ועיקול על זכויות המערער ו/או כספים ו/או פיקדונות ו/או ניירות ערך השייכים למבקש בבנק הפועלים וזאת עד לסך של 70,000 ₪.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל ראמי נאסר, מתאריך 29.09.12, לפיה נדחתה בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטתו מיום 11.09.12.
בהחלטה מיום 29.09.12, דחה כב' הרשם את הבקשה וקבע, כדלקמן: "בהחלטתי הקודמת לא הורתי על עיכוב הליכים בתיקים הפרטניים שנמצאים מחוץ לאיחוד. כמו כן, לא ביטלתי הליכים בתיקים אלו 'נוכח בקשתה הגורפת של החייבת בעיניין זה שלא נתמכה במסמכים ואסמכתאות מתאימות'. בבקשה שבפניי חזרה החייבת על טענתה הגורפת ...ולא תמכה את בקשתה במסמכים ואסמכתאות מתאימות...תיקון 35 לחוק ההוצל"פ 'פגע' במידה מסוימת בנושים שבדין קדימה לאחר שהגביל את הסכום המועדף...אין להעתר לבקשה כללית לביטול עיקולים בתיקים שטרם קיבלו את הסכום המועדף...עם קבלת 'הסכום המועדף'...רשאית החייבת לעתור לצרוף אותם תיקים לאיחוד...צירוף אותם תיקים, שטרם קיבלו התיקרה המועדפת לתיק האיחוד בשלב זה תוך מתן העדפה בחלוקת הכספים, אינו מתבקש בנסיבות התיק...מאחר והדבר עלול לפגוע בנושים הרגילים...ככל שתיקים מועדפים אלו יקבלו את 'היתרות' עד לסכום התיקרה המועדף...יצורפו...לאיחוד, יעוכבו בהם כל ההליכים, ואף יבוטלו בהם הליכים בהתאם לבקשות...החייבת...אשר לבקשת החייבת להפחתת צו התשלומים...לא נזקקתי לבקשת החייבת בהחלטתי הקודמת משני טעמים:...איפשרתי לחייבת לנהל מו"מ עם הזוכים השונים בתנאים שקבעתי...הורתי לה להמשיך בתשלום צו התשלומים...תוך 'עיכוב הכספים בתיק האיחוד עד להחלטה אחרת'...על מנת שלא יווצר מצב שבו זוכים מסויימים יקבלו כספים במסגרת החלוקה שבאיחוד כשהם מנהלים משא ומתן...מצד שני, להמנע ממצב שבו עלול המו"מ להיכשל והזוכים יצאו נפסדים...שנית, הפחתת צו התשלומים מחייבת מתן זכות טיעון לזוכים ובהתאם להודעת החייבת...עולה כי המציאה את בקשתה לחלק מהנושים ויש להמתין לקבלת תגובתם...נכון הוא שסעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל קובע שעל החייב לשלם 3% מסכום החוב ...במקרה של איחוד תיקים יזום...עם זאת מסמיך החוק את רשם ההוצאה לפועל לקבוע סכום אחר 'מטעמים שיירשמו'...החייבת טענה כי היא משלמת כ-180,000 ₪ ...בזמן ששעור ה-3% מסך החובות הכלול באיחוד מגיע לכ- 43,000 ₪. החייבת לא התייחסה לעובדה כי משלמת מעל 80,000 ₪ בשני תיקים רגילים דבר שעלול להוות העדפת נושים אסורה. תקנות הציבור וחובת תום הלב מחייבת פירעון חובות במסגרת תיק האיחוד על פני פירעון חובות שלא במסגרת תיק האיחוד...לא נעלמו מעיני ההשלכות המעשיות של ההסדרים שיש למועצה בשני התיקים הפרטניים ו'החיסכון' שגלום באותם הסדרים, על כן לא הורתי על הפסקת אותם תשלומים...אם כי ראיתי לנכון לאפשר לזוכים השונים להגיב לבקשת החייבת...על החייבת לקדם את המו"מ עם הזוכים ולזרזו ולהמשיך בבצוע צו התשלומים..." (הדגשה שלי- ס"י).
...
בהחלטה מיום 29.09.12, דחה כב' הרשם את הבקשה וקבע, כדלקמן: "בהחלטתי הקודמת לא הורתי על עיכוב הליכים בתיקים הפרטניים שנמצאים מחוץ לאיחוד. כמו כן, לא ביטלתי הליכים בתיקים אלו 'נוכח בקשתה הגורפת של החייבת בעניין זה שלא נתמכה במסמכים ואסמכתאות מתאימות'. בבקשה שבפניי חזרה החייבת על טענתה הגורפת ...ולא תמכה את בקשתה במסמכים ואסמכתאות מתאימות...תיקון 35 לחוק ההוצל"פ 'פגע' במידה מסוימת בנושים שבדין קדימה לאחר שהגביל את הסכום המועדף...אין להיעתר לבקשה כללית לביטול עיקולים בתיקים שטרם קיבלו את הסכום המועדף...עם קבלת 'הסכום המועדף'...רשאית החייבת לעתור לצירוף אותם תיקים לאיחוד...צירוף אותם תיקים, שטרם קיבלו התקרה המועדפת לתיק האיחוד בשלב זה תוך מתן העדפה בחלוקת הכספים, אינו מתבקש בנסיבות התיק...מאחר והדבר עלול לפגוע בנושים הרגילים...ככל שתיקים מועדפים אלו יקבלו את 'היתרות' עד לסכום התקרה המועדף...יצורפו...לאיחוד, יעוכבו בהם כל ההליכים, ואף יבוטלו בהם הליכים בהתאם לבקשות...החייבת...אשר לבקשת החייבת להפחתת צו התשלומים...לא נזקקתי לבקשת החייבת בהחלטתי הקודמת משני טעמים:...אפשרתי לחייבת לנהל מו"מ עם הזוכים השונים בתנאים שקבעתי...הורתי לה להמשיך בתשלום צו התשלומים...תוך 'עיכוב הכספים בתיק האיחוד עד להחלטה אחרת'...על מנת שלא יווצר מצב שבו זוכים מסויימים יקבלו כספים במסגרת החלוקה שבאיחוד כשהם מנהלים משא ומתן...מצד שני, להימנע ממצב שבו עלול המו"מ להיכשל והזוכים יצאו נפסדים...שנית, הפחתת צו התשלומים מחייבת מתן זכות טיעון לזוכים ובהתאם להודעת החייבת...עולה כי המציאה את בקשתה לחלק מהנושים ויש להמתין לקבלת תגובתם...נכון הוא שסעיף 74ו לחוק ההוצאה לפועל קובע שעל החייב לשלם 3% מסכום החוב ...במקרה של איחוד תיקים יזום...עם זאת מסמיך החוק את רשם ההוצאה לפועל לקבוע סכום אחר 'מטעמים שיירשמו'...החייבת טענה כי היא משלמת כ-180,000 ₪ ...בזמן ששיעור ה-3% מסך החובות הכלול באיחוד מגיע לכ- 43,000 ₪. החייבת לא התייחסה לעובדה כי משלמת מעל 80,000 ₪ בשני תיקים רגילים דבר שעלול להוות העדפת נושים אסורה. תקנות הציבור וחובת תום הלב מחייבת פרעון חובות במסגרת תיק האיחוד על פני פרעון חובות שלא במסגרת תיק האיחוד...לא נעלמו מעיני ההשלכות המעשיות של ההסדרים שיש למועצה בשני התיקים הפרטניים ו'החסכון' שגלום באותם הסדרים, על כן לא הורתי על הפסקת אותם תשלומים...אם כי ראיתי לנכון לאפשר לזוכים השונים להגיב לבקשת החייבת...על החייבת לקדם את המו"מ עם הזוכים ולזרזו ולהמשיך בביצוע צו התשלומים..." (הדגשה שלי- ס"י).
משכך יש לדחות את הבקשה.
משכך, מצאתי כי החלטת כב' הרשם סבירה, מנומקת ואין מקום להתערב בה. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה 10 ולמשיב 19 הוצאות הליך זה בסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהם, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו