כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשות ערעור על דחיית בקשה להסדרת מעמד לבן זוג מאותו מין

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך הגיש המבקש בקשה להסדרת מעמדה של המבקשת מכוח נוהל מס' 5.2.0008 שעניינו "הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" וניתנה לה אשרה מסוג ב/1 (להלן: ההליך המדורג).
בסמוך לכך, חידשה המבקשת את הקשר עם המבקש, וביום 19.8.2018 הם הגישו בקשה חדשה להסדרת מעמדה של המבקשת בישראל מכוח נוהל מס' 5.2.0009 שעניינו "הטיפול במעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני זוג מאותו המין" (להלן: נוהל בני זוג).
המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דין זה. ביום 17.3.2019 נערכו למבקשים ראיונות בלישכת המשיבה בחיפה, במסגרת בחינת עניינם מכוח נוהל בני זוג, ובהמשך לכך ביום 8.4.2019 דחתה מרכזת אשרות בלישכת המשיבה בחיפה את בקשתם.
...
כפי שהבהרתי בעבר, במישור העקרוני אני סבורה כי יש מקום לבחון בזהירות רבה בקשות לקבלת מעמד של נשים שעזבו את בן זוגן הישראלי תוך כדי הליך לקבלת מעמד, בשל אלימות שננקטה כלפיהן (ראו: בר"ם 7938/17 פלונית נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, פסקאות 17-11 לחוות דעתו של השופט נ' הנדל ופסקה 4 לחוות דעתי (13.9.2018)).
הבקשה נדחית אפוא.
בהתחשב בתקופה הארוכה שבה התגוררה המבקשת בישראל יש מקום להורות כי תעזוב את גבולותיה לא יאוחר מתום 90 יום ממועד החלטתי זו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 7332/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת: רשות האוכלוסין וההגירה נ ג ד המשיבים: 1. ורדה ביטון 2. זובהירו דיאבטה בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) בעמ"נ 74712-11-20 מיום 22.9.2021 בשם המבקשת: עו"ד יצחק ברט ועו"ד יובל שפיצר ][]החלטה
ביום 8.1.2012 פנו המשיבים למבקשת והגישו בקשה להסדרת מעמדו של המשיב במסגרת נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0009 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות מאותו המין" (9.4.2018)(להלן: נוהל חיים משותפים).
ביום 26.1.2018 נישאו המשיבים בקפריסין, ובעקבות זאת ביקשו מהמבקשת ביום 2.6.2018 להסב את ההליך בעיניינו של המשיב להליך מדורג מכוח נישואין, לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (10.12.2020) (להלן: נוהל ההליך המדורג).
ביום 7.6.2018 נערך למשיבים ראיון, בו התרשמה המבקשת היתרשמות שלילית לעניין כנות הקשר ביניהם, ומשכך נדחתה בקשתם ביום 31.7.2018.
...
לשיטת המבקשת, שגה בית המשפט בכך שהחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות המנהלית ובכך שסטה מתפקידו כערכאת ערעור על בית הדין לעררים, שכן משמצא בית המשפט כי החלטת הרשות בלתי סבירה דרך המלך היא החזרתה לרשות עם הנחיות מתאימות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי ל[כלל מסקנה]כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית הבקשה לסעד זמני.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 11.07.16 פנה ללישכת הרשות בן זוגה דאז של אמה, ובקש להזמין את המערערת שנית לביקור, ובקשתו נדחתה משום שאין מקום לאשר כניסת בני מישפחה של מי שמעמדם בישראל זמני, כפי שהיה באותה עת מעמד האם.
ביום 17.1.19, הודיע בן זוגה של האם, מר אליהו, על נתוק היחסים ביניהם, וביום 21.1.19 הודיעה הרשות לאמה של המערערת על הפסקת ההליך המדורג וסגירת הבקשה.
כשנה לאחר מכן, ביום 21.02.21, פנו המערערים יחד והגישו בלישכת הרשות בקשה להסדרת מעמד מכח חייהם המשותפים, לפי נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני זוג מאותו מין, מספר 5.2.0009 (להלן: הבקשה מכח חיים משותפים).
ביום 06.03.22 הגיעו פקחי יחידת האכיפה של הרשות אל סלון היופי שמנהלת אמה של המערערת, שם הבחינו במערערת (אמה, ועובדת נוספת), כשהיא לבושה בחלוק לבן ומטפלת באדם (כך על פי דוח הפעולה של פקחי הרשות, נספח 6 לתגובת הרשות, להלן: דו"ח הפעולה).
...
אין לאפשר לקושי הנוכחי של המערערים להתמודד עם תוצאות מעשיהם לגבור על התנהלותה הבלתי חוקית של המערערת, וכמו כן לא ניתן לדון בבקשה שמעולם לא הוגשה.
יתרה מכך, אף בערעור לא מצאתי הצדקה, קודמת או חדשה, להיעתר לבקשת המערערים להמשיך בהליך אשר טרם נולד.
סוף דבר לאור כל האמור הערעור נדחה, פסק דינו של בית הדין לעררים נותר על כנו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 3674/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. נטליה לוקובסקי 2. Yauheni Khamets נ ג ד המשיב: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 15.3.2023 בעמ"ן 59298-01-23 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא א' כהן בשם המבקשים: עו"ד יוליה באיולה ][]החלטה
בנסיבות אלו, סורבה כניסתו של המבקש לישראל בשל "חשש כבד להשתקעות ועבודה בישראל". עוד הוסבר למבקשים, כי עליהם לפעול בהתאם לנוהל 5.2.0009 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני זוג מאותו המין", שמיועד לבני זוג המנהלים חיים משותפים מבלי להיות נשואים, והמחייב הזמנה מראש של האזרח הזר בטרם כניסתו לישראל.
בית הדין לעררים קבע כי משהוצגה תעודת נישואין שהמשיב אינו חולק על אמינותה, היה עליו להחיל על המבקשים את נוהל 5.2.0008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: נוהל הכניסה לבן זוג נשוי).
על רקע זה, כך נטען, המבקש נשאר בישראל ושוקל כעת להגיש בקשה להסדרת מעמדו בה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים.
...
עוד קבע בית הדין לעררים כי בשים לב לכרטיס הטיסה חזרה לבלארוס המצוי בידי המבקש לא ברור על מה התבססה המסקנה שלפיה קיים חשש כבד להשתקעותו בישראל.
בסיכומו של דבר, בית הדין לעררים הורה כי יש לאפשר למבקש להיכנס לישראל "לזמן מדוד". יחד עם זאת, על מנת לאיין את החששות הקיימים בדבר השתקעות המבקש בישראל, בית הדין לעררים התנה את כניסתו בהפקדת 10,000 שקלים ובהתחייבות המבקש להתגורר בבית המבקשת ולא להגיש בקשה להסדרת מעמדו בישראל בזמן ביקורו.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בסמוך לאחר מכן, ב-2.8.2016, היתקבל מידע ממשטרת ישראל, שלפיו ניפתח נגד בן הזוג תיק מב"ד ממרץ 2016 בגין עבירת מין, ולאחר מכן, התברר כי הורשע בעברות של הפרעה לשוטר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה, גניבה ואיומים.
במכתב שנכתב בידי בא כוח המערערת הוא הסביר כי הוא מבקש להעניק לה מעמד חוקי בישראל "מתוקף נוהל 5.2.0017, שכותרתו "נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים"" (להלן: נוהל הפסקת הליך מדורג) (נספח י"ז לכתב התשובה).
היא בקשר עם בני מישפחה וחברים משותפים; המערערת צירפה מכתבים המעידים על הקשר מאותם מכרים.
המלצת הועדה והחלטת מנכ"ל הרשות הועדה הבין-משרדית המליצה לדחות את הבקשה.
מכל מקום, בית הדין עמד על כך שלמערערת ולבן הזוג חלק בלתי נפרד מהאחריות לשהוי בטיפול בבקשה, שכן בן הזוג הוא שבקש בשנת 2014 להשהות את הטיפול, ולדחות את מועד הריאיון בשל קשיים בזוגיות עם המערערת, ולאחר מכן הוקפא ההליך המדורג בשל תיק מב"ד שייחס לבן הזוג עבירות חמורות.
המשיבה מאשרת כי אכן נפלה טעות עובדתית בפסק הדין, כאשר בית הדין כתב שהערר הפנימי שהגישה המערערת על ההחלטה לסגור את הבקשה לחיים משותפים בשל פטירת בן הזוג נדחה, ולמעשה ערר זה לא נענה.
...
הוסף לכך את ההפסקה שנבעה מדברי בן הזוג באשר לטיב הקשר, את הספקות שהתעוררו באשר לכנותו, והמסקנה כי ההליך לא הבשיל שלא באשמת המשיבה מתבקשת מאליה.
משכך, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הבין-משרדית כדי שתדון בו מחדש, תגבש המלצות הנותנות ביטוי למכלול השיקולים ולאחר מכן תתקבל החלטה חדשה בהתאם.
סיכום על יסוד האמור, הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הבין-משרדית כדי שתדון בו מחדש, תגבש המלצות הנותנות ביטוי למכלול השיקולים ולאחר מכן תתקבל החלטה חדשה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו