רשות המיסים נגד חברת בניה - מענק הוצאות קבועות

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 54772-06-22, 54794-06-22, 62994-01-22 מגדלי ברקת חברה להקמת מבנים בע"מ נ' רשות המיסים בישראל בפני כבוד השופט אבי גורמן מערערת מגדלי ברקת חברה להקמת מבנים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסי ישועה משיבה רשות המיסים בישראל ע"י ב"כ עו"ד דוד גוטמן פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) פסק דין

לפניי שלושה ערעורים שהגישה מגדלי ברקת חברה להקמת מבנים בע"מ (להלן: "המערערת") כנגד החלטות ועדת הערר לעינייני קורונה – הישתתפות בהוצאות קבועות של עסקים (להלן: "ועדת הערר") – ערר מס' 1753-21, ערר מס' 1780-22 וערר מס' 1781-22 (להלן: "העררים").

הגדרת המונח "עוסק" – הזכאי למענק, קובעת בסעיף 7 לחוק, בהגדרה החמישית, כי היא לא תחול על - "מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהוה מלאי עסקי בידו או מי שבשנות המס 2019 ו-2020 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה, בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה". המערערת היא חברה קבלנית, הפועלת בעיקר כקבלן מבצע בפרויקטים בתחום הבניה.

...

בנסיבות העניין אני סבור כי החלטה זו הייתה נכונה.

אלא שלאחר שהובהר למערערת בהחלטת ועדת הערר כי דין הערר להידחות, אין מקום לשוב – בנסיבות העניין כאן, על אותה גישה מקילה.

בנסיבות כאן וכפי שפורט בהרחבה לעיל, אני מוצא כי די בגישה המקלה (והראויה בשעתה) שנקטה ועדת הערר בשאלת ההוצאות, ויש מקום בהליך זה להשית על המערערת שערעורה נדחה – הוצאות.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 22833-07-22 מדינת ישראל נ' י"ג ביננפלד חברה לבנייה בע"מ תיק חצוני: ערר 1606-21 בפני כבוד השופט אביגדור דורות המערערת: מדינת ישראל – רשות המיסים ע"י ב"כ עו"ד נטע גורביץ מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) המשיבה: י"ג ביננפלד חברה לבנייה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מיכל פוירשטיין - ריינפלד פסק דין

לפניי ערעור שהגישה רשות המיסים על החלטת ועדת הערר לעינייני קורונה – הישתתפות בהוצאות קבועות של עסקים (להלן: "ועדת הערר" או "הוועדה") בגדרה היתקבל ערר המשיבה באופן חלקי.

בסוגיה זו עסק בית המשפט העליון לאחרונה בבר"מ 7502/22 רשות המיסים נ' פודולסקי (22.1.23), שם נקבעו בסוגיית הקשר הסיבתי הדברים הבאים (פסקה 22): "הנטל הראשוני [להוכחת ירידה במחזור העיסקאות עבור קבלת המענק] אכן מוטל על המבקש, אך כדי לבחון את מהותו עלינו לעמוד על תכליתו של החוק. סעיף 8(3) לו קובע, כזכור, תנאי לקבלת המענק, והוא כי הירידה במחזורי העיסקאות בהשוואה לתקופת הבסיס 'נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש'. הלכה למעשה, הדרך להוכיח עמידה בתנאי זה היא הצבעה על נתונים של ירידה במחזורי העיסקאות בהשוואה לתקופת הבסיס. הא – ותו לא. אכן, ייתכן שגרמו לירידה במחזורי העיסקאות נסיבות אחרות, אך אין דרכו של המשפט לידרוש הוכחת יסודות שליליים (במקרה זה, אי-קיומם של גורמים אחרים לירידה במחזורי העיסקאות). גם בחיי המעשה, רשות המיסים אינה דורשת הוכחה כאמור מכל עוסק הפונה בבקשה בהתאם לחוק. הדברים אף עולים בקנה אחד עם תכליתו של החוק, שהיא מתן מענה יעיל ומהיר למשבר הכלכלי שאליו נקלעו עסקים רבים על רקע מאורעות השעה (ראו: דברי הסבר להצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת השעה), התש"ף-2020, ה"ח 432, 453). ככל שלטענת [הרשות] נותק הקשר הסיבתי בין הירידה במחזור ההכנסות של העוסק לבין השלכותיו של נגיף הקורונה – קרי, כי לא מיתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(3) לחוק – על רשות המסים לבסס טענתה זו ולסתור את החזקה באשר לכך שמגפת הקורונה הייתה הגורים הדומינאנטי לשינוי. אם אכן תציג ראיות לכאורה לכך – או אז יעבור הנטל לכתפי העוסק להוכיח אחרת." הועדה דנה בטענות המערערת, לפיהן ירידת המחזורים של המשיבה לא נבעה ממגיפת הקורונה.

...

ועדת הערר בחנה את המסמכים שהוצגו לה והגיע למסקנה כי את עבודות הבניה בפרויקט גברעם ניתן לחלק לתתי יחידות שנקבעו בהסכם, כאשר בגין כל אחת מהם שולמה למשיבה תמורה ספציפית ונפרדת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עורך דין בסכום כולל של 6,000 ₪ וזאת תוך 45 ימים מהיום.

סוגיה נוספת הרלוואנטית לבקשה שבפני נסבה על פרשנותו של סעיף 20(א)(1) לחוק הסיוע הכלכלי, הקובע מועדים לעניין הגשת השגה על החלטתה של רשות המסים לדחות בקשה של עוסק לתשלום של מענק הוצאות קבועות.

לאחר מכן היא הגישה שני עררים נוספים כנגד ההחלטות שהתקבלו בהשגות הנוספות.

ממילא, לטענת המבקשת, בגין כל אחת מהתקופות שבהן היא ביצעה עבודות בנייה (ושביחס אליהן התבקש המענק), היא קיבלה תמורה ספציפית נפרדת.

אולם, בעיניין סלאמה נדונה זכאותו למענק של עוסק בתחום השיפוצים אשר לא דיווח על הכנסותיו לפי סעיף 8א לפקודה, ונקבע על-ידי הערכאות שדנו בעיניין זכאותו למענק כי בדין הוא נהג כן, מאחר שאין לראות בו כמי שביצע "עבודה ממושכת". לעומת זאת, בעניינינו, מדובר בחברה שדיווחה על הכנסותיה לפי סעיף 8א לפקודה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, משאינה מצדיקה דיון בה ב"גלגול שלישי" (לעניין אמות המידה החלות בהתחשב במומחיותה של ועדת הערר, ראו: בר"ם 2275/23 אבו זהרה למסחר כללי בע"מ נ' רשות המיסים, פסקאות 5-4 (23.3.2023); עניין רם תשתיות, פסקה 18).

אולם, יישום הדברים אינו מביא למסקנה לפיה יש לקבל את ההשגה על הסף – כפי שטוענת המבקשת – אלא לתוצאה של העברתו של נטל הראיה לכתפי רשות המסים להוכיח כי ההחלטה הייתה נכונה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 50021-08-22 פרינטופ סחר בע"מ נ' רשות המיסים- היחידה לטפול במענק הישתתפות בהוצאות קבועות תיק חצוני: 1008-22 בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין המערערת פרינטופ סחר בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד אמנון סמרה המשיבה רשות המיסים- היחידה לטפול במענק הישתתפות בהוצאות קבועות באמצעות ב"כ עוה"ד דוד גוטמן ושירי רייזלמן פסק דין

בהתייחסה באופן ספציפי לעסקה של המערערת ולהוצאות השכר שלה, קבעה הועדה כי ניתן להבחין בין שתי קבוצות של עובדים: האחת כוללת את מנכ"לית המערערת ואת שני הסמנכ"לים (בעלת החברה ושני בניה); השנייה כוללת את המזכירה, הנהלת החשבונות, גרפיקאית, נהג ומחסנאים.

...

הוועדה מצאה כי למרות שקיים קושי בהסבר שניתן על ידי המשיבה לסיבה בגינה החליטה לבחון את ההוצאות הקבועות בעסקה של המערערת, הרי שנוכח הפער המשמעותי שקיים בין ההוצאות הקבועות ובין המענק המבוקש - ההוצאות הקבועות הן כ- 47% מסך המענק, והפער הכספי עומד על יותר מ- 1.3 מיליון ₪ - המסקנה היא כי החלטת המשיבה להתערב במקדם היא סבירה ואין מקום להתערב בה. במסגרת הדיון בעררים נדרשו הצדדים והוועדה בהרחבה גם למשמעות שיש לייחס לעובדה כי ההחלטות בהשגות לשנת 2020 ניתנו באיחור (לאחר 275 ימים ולאחר 214 ימים).

לדעת הוועדה שני אלה נדרשו לצורך תפעול רשת המחשב, פיקוח על התקציב, איזון פעילות כספית וניהול מו"מ עם הספקים בתקופת אי וודאות, אך נראה כי באותה מידה נדרשת העסקתו של מי שעומד בראש המערערת ומתווה הן את פעילות הסמנכ"לים והן פעילות יתר העובדים שנותרו במערערת ולא הוצאו לחל"ת. אבהיר כי ככלל, מקובלת עליי גישת הוועדה לפיה הוצאות שכר הן בדרך כלל הוצאות משתנות, שכן הן תלויות בקיומה של פעילות.

לעומת זאת, וכאמור, בכל הנוגע למנכ"לית המערערת, ובהתחשב במהות תפקידה, סבורני כי המסקנה לפיה גם שכרה הוא בגדר הוצאה משתנה, אינה מבוססת דיה ולפיכך יש מקום להתערב בה. התערבות נוספת הנדרשת בהחלטת הוועדה נוגעת לכך כי הוועדה מצאה לנכון לכפול את שכר העבודה, שאותו מצאה כעונה על הגדרת "הוצאה קבועה" (דהיינו שכר הסמנכ"לים והמזכירה), במקדם הירידה במחזורים, באופן זה שרק חלקו יוכר כהוצאה קבועה לצורך קביעת מגבלת סכום המענק.

נראה לי כי מדובר בהתערבות יתר בנוסחת המענק ובגובה המענק שנקבע על ידי המחוקק; המחוקק אינו מניח כי העסק הפסיק פעילותו באופן מוחלט וסגר את שעריו, שאם כן, ממילא יתכן שאין הוא זכאי כלל למענק (ראו סעיף ב.5.

רקע והליכים קודמים המבקשת היא חברה קבלנית המבצעת עבודות בניה ושיפוצים במבני תעשיה, מסחר ומשרדים.

המבקשת הגישה למשיבה, רשות המיסים, בקשות למענקי הוצאות קבועות בגין פגיעה נטענת במחזור העסקים שלה בעקבות משבר הקורונה.

בית המשפט המחוזי הבהיר עוד כי הוא שקל תחילה להשיב את הדיון לועדת הערר מכיוון שלא ניתנה למבקשת היזדמנות לטעון כנגד שינוי תקופת הבסיס.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתשובתה של המשיבה לערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחותה.

מסקנה זו מתיישבת עם הוראתו של סעיף 21(ב) לחוק הסיוע, שעל-פיו ועדת הערר מוסמכת "לקבל החלטה אחרת" במקום החלטתה של רשות המסים שעליה נסב הערר.

מכל מקום, בשלב זה אין עוד אפשרות להידרש למחלוקת זו. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.