רצח תוך ביצוע עבירה - עונש מאסר עולם

המערער הודה במעשה הרצח, אך טען בפני בית המשפט המחוזי כי הרצח לא בוצע בכוונה תחילה, אלא מדובר ברצח תוך ביצוע עבירה, ולכן יש להרשיעו בעבירה לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הוראת החוק הרלוואנטית היא, כאמור, סעיף 30ב לחוק שיחרור על-תנאי ממאסר: המלצה לעניין אסיר עולם שהורשע ברצח חריג בחומרתו (א) בית משפט שהרשיע אדם ברצח רשאי לקבוע, לעניין המלצה לקציבת עונש מאסר עולם, שאותו אדם ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן.

...

הטענה בערעור היא כי לא מדובר ברצח בכוונה תחילה, אלא המערער מאס בחייו, וההסבר לתקיפת החייל החמוש נמסר על-ידו במשטרה באמרו: "אני לא התכוונתי להרוג אותו, רציתי שהוא יירה בי". התבקשנו להתעלם מדבריו של המערער על דוכן העדים, כפי שצוטטו לעיל, ובערעור נטען כי מדובר בהצהרה "פרובוקטיבית ושקרית". דין הטענה להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

]השופט ג' קרא: ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיא, השופט מ' פינקלשטיין והשופטים ל' ברודי ו-ר' אמיר) בתפ"ח 6174-08-13 מיום 3.3.2016 ויום 15.3.2016 (בהתאמה), בגדרם הורשע המערער בעבירת רצח תוך ביצוע עבירה לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירות נוספות, הושת עליו עונש מאסר עולם והוא חויב בפיצויים בסך 688,000 ש"ח. רקע ביום 22.10.2012 בשעת ערב נקבע מותו של יצחק אלגבי ז"ל (להלן: המנוח) לאחר שנימצא שכוב ברחבת הכניסה לביתה של בתו ופצע דקירה בחזהו.

...

לסיכום נקודה זו, סבורני כי אשמתו של המערער הוכחה מעבר לספק סביר בדרך של אלימינציה.

למען שלמות התמונה יודגש, כי העונש על עבירה של רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(2) לאחר התיקון זהה לעונש על עבירה לפי סעיף 300(א)(3) לפני התיקון, והוא "מאסר עולם ועונש זה בלבד". נוכח כל האמור, לא מצאתי עילה להתערבות בהכרעת הדין.

סוף דבר, לו תשמע דעתי, נדחה את הערעור על הכרעת הדין ועונש מאסר העולם יעמוד על כנו.

]השופט ד' מינץ ] לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים נ' זלוצובר סג"נ, י' רז-לוי, ש' פרידלנדר) בתפ"ח 21904-01-15 מיום 22.1.2018, במסגרתו הורשע המערער ברצח בכוונת תחילה ואינוס, ונדון למאסר עולם ו-16 שנות מאסר נוספות תוך הפעלת שנת מאסר על תנאי במצטבר, וחויב בתשלום פיצוי למשפחת המנוחה.

במאמר מוסגר יצוין כי אך לאחרונה ניכנס לתוקף חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019, במסגרתו נוספה העבירה שבסעיף 301א לחוק אשר כותרתו "רצח בנסיבות מחמירות". הסעיף מונה נסיבות שבהתקיימותן העונש שעל בית משפט להשית על נאשם מורשע הנו "מאסר עולם ועונש זה בלבד". היחס בין הרשעה לפי סעיף 301א לחוק העונשין בגין "רצח בנסיבות מחמירות", לבין קביעה בגזר הדין לפי סעיף 30ב לחוק שיחרור על תנאי שהרצח בוצע "בנסיבות חריגות בחומרתן" טרם נדון.

...

באשר לאישום בעבירת מעשה סדום, נקבע שלא נמצא זרע בפיה של המנוחה ובהיעדר ראיה אחרת לקיומו של מין אוראלי מלבד גרסתו של המערער שנמצאה לא מהימנה, לא ניתן להרשיעו בעבירה זו. הצדדים לא טענו בסיכומיהם לאפשרות הרשעה ברצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), שעניינו רצח במזיד תוך ביצוע עבירה אחרת, על אף שעבירה זו יוחסה למערער בכתב האישום, ולכן הוא לא הורשע בעבירה זו. עם זאת, ציין בית המשפט כי לו היה נדרש לכך היה מגיע למסקנה כי התקיימו יסודות עבירת הרצח גם לפי סעיף זה. לאור כל האמור, המערער הורשע בעבירה של רצח בכוונת תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, ובעבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(1) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, וזוכה מעבירה של מעשה סדום.

טענת המערער היא כי אין להחמיר אתו פעם נוספת ובמצטבר בעת ענישתו על האינוס בשל האלימות שביצע, לאחר שכבר הוטל עליו עונש מאסר עולם בגין הרצח בשל אותם מעשים אלימים, ולפיכך יש להפחית מהעונש שהוטל עליו בגין עבירה זו. אינני מקבל טענה זו. מעשי האלימות שבוצעו במהלך האינוס מצדיקים מענה גמולי נפרד מהעונש על מעשה הרצח לבדו.

על כן, מבלי שיש בכך כדי להפחית מחומרתם של אותם מעשים, מצאנו לנכון להורות ולו במקצת על חפיפה מסוימת של העונשים שהוטלו על המערער.

במאמר מוסגר יצוין כי אך לאחרונה נכנס לתוקף חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019, במסגרתו נוספה העבירה שבסעיף 301א לחוק אשר כותרתו "רצח בנסיבות מחמירות". הסעיף מונה נסיבות שבהתקיימותן העונש שעל בית משפט להשית על נאשם מורשע הינו "מאסר עולם ועונש זה בלבד". היחס בין הרשעה לפי סעיף 301א לחוק העונשין בגין "רצח בנסיבות מחמירות", לבין קביעה בגזר הדין לפי סעיף 30ב לחוק שחרור על תנאי שהרצח בוצע "בנסיבות חריגות בחומרתן" טרם נדון.

זו שבסעיף קטן (2) חשובה לענייננו: "המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר המלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, 'עבירה אחרת' – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר". עוד יצוין כי, לפי סעיף 301א(ב), גם אם היתקיימה נסיבה מחמירה, ניתן להרשיע בעבירת הרצח הבסיסית לפי סעיף 300, קרי: ללא חובה להטיל מאסר עולם שאינו קצוב, אם "מנימוקים מיוחדים שיירשמו" ישנן "נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד". אבחן סעיף זה בדיון בערעורים על גזר הדין.

לאחר מכן פועלים לפי הוראות סעיף 5(א) לחוק: "נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה". בחינת תיקון 137 במלואו מלמדת כי העבירה שיוחסה למוג'אהד, רצח תוך ביצוע עבירה אחרת לפי סעיף 300(א)(3) לחוק בנוסחו הישן, מקבילה לרצח בנסיבה מחמירה בקשר לעבירה אחרת, לפי סעיף 301א(2) לחוק בנוסחו החדש (ע"פ 3510/16 אבו דקה נ' מדינת ישראל, פסקה 51 (17.7.2019)).

...

לטעמי, יש לדחות את הערעור על עונשו של מוג'אהד.

התוצאה היא שנותרה על כנה הרשעתו של מוג'אהד בעבירה שהעונש עליה הוא מאסר עולם חובה, ומשום כך אין להתערב ברכיב זה. אשר לפיצויים, באין נימוקים לבקשה להפחיתם ומאחר שגם לגוף הדברים מקובלים עליי טעמי בית המשפט המחוזי בעניין זה, אני סבור כי יש להשאיר את החיוב בהם על כנו.

סוף דבר מהטעמים המנויים לעיל אציע לחבריי לדחות את הערעורים על כל חלקיהם.

במסגרת הרפורמה, נחקקה עבירת הרצח "הבסיסית" אשר נועדה לחול על מקרי המתה "חמורים" והעונש בצדה הוא מאסר עולם כעונש מירבי; לצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות אשר תחול על מקרי המתה "החמורים ביותר" אשר העונש בגינם הוא עונש מאסר עולם חובה (דברי ההסבר לתיקון 137 (הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה)), התשע"ו-2015, ה"ח 166, 169; להלן: דברי ההסבר לחוק).

301א(א)(2) – המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה מכאן, ארחיב בבחינת הנסיבה המחמירה המנויה בסעיף 301א(א)(2) לחוק: "המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר המלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, 'עבירה אחרת' – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר". ביסוד נסיבה מחמירה זו טעמים מגוונים – מבחינת שקולי גמול, המתה בנסיבות אלו מלמדת על "חוסר מעצורים מוסריים" של הרוצח, אשר מוכן להקריב חיי אדם לצורך השגת המטרה של ביצוע עבירה אחרת.

כך אף בהתייחס לפגם המוסרי הבסיסי של הרוצח במסגרת נסיבה מחמירה זו: "הפעולה הזאת של המתה תוך כדי ביצוע עבירה אחרת, או לצורך הקלה על ביצוע העבירה הזאת, בעצם הופכת את הפעולה של ההמתה לכלי, לאמצעי לבצוע עבירה אחרת, נתווכח אם היא חמורה או לא. זה מה שצריך לשקול, זאת נקודת המחלוקת, האם זה כן הופך את זה לנסיבה מחמירה או לא. האם אדם שלוקח פעולה של המתה, של נטילת חיי אדם והופך אותה לאמצעי, לכלי, לצורך המלטות מעבירה אחרת – האם זה בעינינו מוסרי יותר או פחות?" (שם, בעמ' 43).

...

לפיכך, דינו של הערעור על הכרעת הדין – להידחות.

בצד האמור, הערעור מתקבל במובן זה שתחת הרשעת המערער בעבירת הניסיון לרצח, יש להרשיעו בעבירת חבלה בכוונה מחמירה, כפי שיוחסה לו בכתב האישום.

בנוסף, דין הערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי להידחות כך שהעונש אשר נגזר על המערער יוותר על כנו, על כל רכיביו.