לאחר מכן, כפי שנירשם בפרוטוקול, בהמ"ש הסביר למערער מהי המשמעות של דבריו של הסנגור והמערער טען בעצמו כי הוא כשיר לעמוד לדין, כי הוא בטוח שאם ישלח לבדיקה פסיכיאטרית הוא "יעבור אותה בצורה יוצאת מהכלל" (עמ' 8 שורה 25) ועם זאת – הסביר שהוא מיתנגד לבדיקה וילך רק אם בהמ"ש ייתן הוראה ורק אם המישטרה תיקח אותו, וכדבריו: "עם מישטרה אני אלך אבל בלי מישטרה אני לא אלך" (שם, שורה 27).
אין בחוק איסור לבנות "רשת צל". עוד טוען המערער כי ביום 4/4/2014 - "הכנסת חוקקה חוק ולפיו כל מיני התקנים בחצרות אינם זקוקים להיתרי בניה, כגון פרגולות, מחסנים גדרות וכו' וכמובן שהחוק חל רטרואקטיבית" (ציטוט מעמ' 4 להודעת העירעור המפורטת שורות 7-10, ובהקשר זה צורף קטע מאתר אינטרנט ובו כתבה חלקית לגבי רפורמה בחוק התיכנון והבניה).
לגבי היותה של עבירת השמוש במקרקעין ללא היתר, בבחינת עבירה מתמשכת שניתן להגיש לגביה כתב אישום אף אם עבירת הבניה עצמה היתיישנה – ראו את רע"פ 8986/06 סוזה נ' הועדה המקומית לתיכנון ובנייה הרצליה (5.12.2006) ועפ"א (מרכז) 53755-09-12 זהבי נ' מדינת ישראל (13.3.2013)).
...
לכן, אף לגופה של הטענה – דינה להידחות.
באשר לטענת "ההגנה מן הצדק", לרבות בשל אכיפה בררנית – הרי שהטענה נדחית, הואיל ולא הועלתה בבהמ"ש קמא – וכנגזר מכך, לא הוכחה.
אשר על כן, לאור כל הנימוקים המפורטים מעלה, דין הערעור להידחות.
