מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רפורמת הפרגולות התנגדות הועדה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד יובהר כי כל שינוי בתוך כך הגבהת הקיר ו/או איטומו באופן שחוסם את החלל, עומד בנגוד לתכנית האדריכלית ולמטרותיה – ואנו מתנגדים לו בכל תוקף.
" מינהל התיכנון של משרד הפנים יזם הרפורמה בכל הנוגע לסוגי עבודות שיהיו פטורות מהיתר.
הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ברמת השרון הוציאה הנחיות מרחביות, בין השאר, בכל הנוגע למצללות (פרגולות), גגונים וסוככים.
...
בשים לב לכל האמור לעיל והן למבחני הפסיקה שצויינו לעיל להוכחת עילת המטרד, קובע כי בנסיבות הענין התנאים הקבועים בסעיף 44(א) לפקודת הנזיקין אינם מתקיימים.
סוף דבר: בשים לב לאמור לעיל, מורה על דחיית התובענה.
התובעת תשלם לנתבעים שכר טרחה ועורך דין בסך 12,000 ₪ (כולל) וכן הוצאות סך של 2,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לטענתו הוא "נאלץ" לשנות את ייעוד המקרקעין שבבעלותו בעקבות הרפורמה בלולי הפטם שהביאה לכך שהחזקת לול בודד, בגודל הלול שבבעלותו, אינה כדאית.
סעיף 108(א) לחוק קובע כי: "מוסד תיכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית הטעונה אישורו רק לאחר עיון ... בחוות דעת ולאחר סיום שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; אישור כאמור, יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או במילוי תנאים, כפי שיקבע מוסד התיכנון". בבג"צ 318/75 רוברט חדג'ס נ' הועדה המחוזית נקבע כי ועדה מחוזית יכולה לשנות את דעתה בשלב האישור הסופי של התכנית אם חל שינוי בנסיבות.
יודגש כי המידע שהובא בפני ועדת המשנה לפיו היה על העותר להרוס את הדק והפרגולה והוא לא עשה זאת היה שגוי וחברי ועדת המשנה הסתמכו על המידע השגוי שהצביע על עצימות עבירת הבניה שונה לחלוטין ןחמורה בהרבה.
...
כשאני שוקלת את המקרים שפורטו לעיל בהשוואה למקרה שעומד בפני מסקנתי היא כי חרף הפגיעה הקיימת בשלטון החוק, במקרה זה הפגיעה איננה בעוצמה כזו שאין לאפשר תיקונה באמצעות הכשרת התכנית.
אך המערער תיקן את מחדלו וביהמ"ש נעתר לבקשתו להאריך את הצווים לאחר התקופה האמורה.
בדיון הפומבי שהתקיים ביום 16.6.13, הודיע ב"כ העותר כי הוא אינו עומד על טענה זו. סוף דבר סוף דבר אני מקבלת את העתירה, מבטלת את החלטת ועדת המשנה ומאשרת את תכנית שד/23/90.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר מכן, כפי שנירשם בפרוטוקול, בהמ"ש הסביר למערער מהי המשמעות של דבריו של הסנגור והמערער טען בעצמו כי הוא כשיר לעמוד לדין, כי הוא בטוח שאם ישלח לבדיקה פסיכיאטרית הוא "יעבור אותה בצורה יוצאת מהכלל" (עמ' 8 שורה 25) ועם זאת – הסביר שהוא מיתנגד לבדיקה וילך רק אם בהמ"ש ייתן הוראה ורק אם המישטרה תיקח אותו, וכדבריו: "עם מישטרה אני אלך אבל בלי מישטרה אני לא אלך" (שם, שורה 27).
אין בחוק איסור לבנות "רשת צל". עוד טוען המערער כי ביום 4/4/2014 - "הכנסת חוקקה חוק ולפיו כל מיני התקנים בחצרות אינם זקוקים להיתרי בניה, כגון פרגולות, מחסנים גדרות וכו' וכמובן שהחוק חל רטרואקטיבית" (ציטוט מעמ' 4 להודעת העירעור המפורטת שורות 7-10, ובהקשר זה צורף קטע מאתר אינטרנט ובו כתבה חלקית לגבי רפורמה בחוק התיכנון והבניה).
לגבי היותה של עבירת השמוש במקרקעין ללא היתר, בבחינת עבירה מתמשכת שניתן להגיש לגביה כתב אישום אף אם עבירת הבניה עצמה היתיישנה – ראו את רע"פ 8986/06 סוזה נ' הועדה המקומית לתיכנון ובנייה הרצליה (5.12.2006) ועפ"א (מרכז) 53755-09-12 זהבי נ' מדינת ישראל (13.3.2013)).
...
לכן, אף לגופה של הטענה – דינה להידחות.
באשר לטענת "ההגנה מן הצדק", לרבות בשל אכיפה בררנית – הרי שהטענה נדחית, הואיל ולא הועלתה בבהמ"ש קמא – וכנגזר מכך, לא הוכחה.
אשר על כן, לאור כל הנימוקים המפורטים מעלה, דין הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התובעת מיתנגדת לחלוקת השטח המשותף בטענה, בין השאר, כי שביל הגישה לדירתה יוקטן עד כדי שלא יהיה ניתן להכנס אל הדירה.
עוד טוענת הנתבעת כי פנתה לועדה המקומית לתיכנון ובניה, לפקחי הבנייה ולמהנדס הועדה, כאשר מזכירת הועדה הודיעה לה כי הקמת גדר בגובה של עד 1.5 מ' - פטורה מהיתר.
בנוסף טענה הנתבעת כי התובעת עצמה הקימה בנגוד להוראות התב"ע פרגולה על גבול החלקות ובצעה עבירות בנייה נוספות.
"מתקין התקנות הותיר את מרבית ההסדרים הנוגעים לסעדים זמניים ללא שינוי, והתיקונים שנעשו בפרק הסעדים הזמניים הם ברובם תיקונים נקודתיים ושינויי נוסח בלבד. הסיבה לכך היא שבמסגרת תיקון מס' 6 של התקנות הישנות משנת 2001 תוקן פרק הסעדים הזמניים באופן נרחב. תיקון זה נחשב 'עדכני ומוצלח'" (יששכר רוזן - צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 24 (2021)).
...
מבלי שהדבר יהווה קביעת מסמרות או הכרעה בטענות הצדדים בתביעה בשלב מקדמי זה של הדיון, סבורני כי מדובר בהתנהלות בלתי סבירה של הנתבעת, העמידה על זכותה לבנות קיר בלוקים על גבול מגרשה, כאשר עניין זכותה לעשות כן נתון במחלוקת.
סבורני כי עניין זה יכול לקבל התייחסות מתאימה ע"י הגדלת סכום הערובה הכספית אשר הופקדה ע"י התובעת, כתנאי להארכת תוקף הצו הזמני.
סיכומו של דבר לאור כל המקובץ, דין הבקשה להתקבל והצו הזמני שניתן יעמוד בתוקף עד למתן החלטה אחרת - זאת בכפוף להשלמת הפיקדון הכספי כמפורט לעיל, שאם לא כן יפקע תוקפו.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2015 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בצפת תו"ב 9495-12-08 ועדה מקומית לתיכנון צפת נ' כהן בפני כבוד השופט **** קירס בעיניין: ועדה מקומית לתיכנון צפת המאשימה 1.יוחאי כהן (נמחק) 2.חנה כהן ע"י ב"כ עוה"ד פתחי פוקרא הנאשמים הכרעת דין
הסניגור טוען כי גג רעפים נכלל במסגרת תיקון 101 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (הידוע גם בשמות "רפורמת המרפסות" או "רפורמת הפרגולות").
הסניגור טען לרשימה של תנאים בהם צריך גג רעפים לעמוד בהתאם לתיקון (קיימת זכות בניה, גג הרעפים בנוי בגבולות קוי הבניין ולא חורגים מהם, לא היתה היתנגדות, לא היתה פגיעה בשכנים וקיים היתר בניה למרפסת).
...
שכן הנאשמת לא טענה ולא הוכיחה כי היה כל ניסיון לפעול כדין ולהגיש בקשה להיתר למדרגות לפני בנייתן, וטענת הצידוק נדחית.
הסנגור טען לאכיפה בררנית, שכן, לטענתו, מאז תיקון 101 לחוק התכנון והבניה לא הוגשו כתבי אישום בגין "סגירת מרפסות". אני דוחה את הטענה.
סוף דבר, הנני מרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו