מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רעש בלתי סביר בבניין משותף - בקשה לצו מניעה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

שני הצדדים אף הגישו זה נגד זה בקשות להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, ובית משפט השלום בנתניה הוציא בסופו של יום צו הדדי מוסכם (ה"ט 59347-09-14; 58687-09-14 – נספח 11 לכתב התביעה).
תקנה 3 לתקנות (וסעיף 4(א) לחוק העזר) אוסרים אמנם על צעקות בבנין שיש בו יחידות מגורים, אך הן מגבילות זאת לשעות 14:00 עד 16:00 ו-23:00 עד 7:00 למחרת, ואין זכר בעדויות התובעים לזמן המדויק בו, לטענתם, השמיעו הנתבעים קול צעקה; סעיף 2 לחוק העזר עניינו גרימת רעש "בלתי סביר" העשוי להפריע לאדם המצוי בקירבת מקום, אך לטעמי צעקה מעת לעת בבית משותף אינה דבר בלתי סביר.
...
אני דוחה אפוא גם רכיב זה של התביעה.
אני דוחה אפוא רכיב זה של התביעה.
סיכום מצאתי כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעים, בעלי הדירות ומי מטעמם יחד ולחוד, הפרו במעשה או במחדל את החובות החקוקות הבאות: החוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961; תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן – 1990; תקן ישראלי ת"י 1004, חלק 3, "בידוד אקוסטי בבנייני מגורים: רעש ממעליות"; פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל – 1970; וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), תשמ"ד – 1984.
התובע הגיש תביעה אחרת בגין תקופה שחופפת בחלקה לתביעה זו נגד דייר אחר שלטענתו גרם לו לרעשים נוראיים עקב נגינה במערכת תופים, וזאת עד כדי הגשת תלונות למישטרה והגשת בקשה לצוו מניעה זמני.
הנתבעים מתעלמים מזה שנים מבקשות התובע לתיקונים בדירתו ולסדרי ניהול תקין וסביר בבית משותף, ואף אומרים לתובע מפורשות שעליו לפנות לבית המשפט.
...
לאור כל האמור לעיל ולנוכח התנהלותו של התובע בתיק, אין לקבוע את גובה החיוב של התובע בגין שכר טרחת עו"ד של הנתבעים בהתאם לסכום התביעה, ויש להביא בחשבון בין היתר את העבודה הרבה שנדרשה מהנתבעים בתיק.
סיכום התביעה נדחית.
התובע ישלם סך של 40,000 ₪ לנתבעים 8-1 וסך של 20,000 ₪ לנתבע 9 בגן שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך הטרדה מאיימת וצו הגנה (ה"ט) שהוגש בשנת 2016 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לכן התבקש צו שיאסור על המשיבים לגרום לרעש בלתי סביר בשעות המנוחה, לא להשליך פסולת ולא לירוק.
נטען כי הבניין ישן והבידוד בין הדירות דל ולכן כל תזוזה בביתם נשמעת בדירת המבקשת, אולם לא מדובר בהטרדה מכוונת של המבקשת.
אין לתת כדבר שבשיגרה צוים למניעת הטרדה מאיימת בסכסוכי שכנים סביב אופי השמוש בבית המשותף.
הנטל בעיניין זה לא קל ויש להוכיח הפרה של תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג - 1992 או תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן – 1990.
...
למסקנה זו מספר טעמים, ראשית ההשלכות החמורות של מתן צו שיפוטי אשר הפרתו מהווה עבירה של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין.
למרבה הצער, לא השכילו הצדדים לקיים יחסי שכנות טובים, כמסקנה בסיפור דירה להשכיר מאת לאה גולדברג: -"ובכן לא תשבי אתנו?
  לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בקשה לכוף את הנתבעת לציית לצוו מניעה זמני שניתן על ידי ביום 11.5.23, האוסר עליה לאפשר פריקת סחורה במרכול שהיא מפעילה בקומת הקרקע של ביניין מגורים, בין השעות 22:30 ל- 06:00.
רקע עובדתי התובע מתגורר בקומה השניה בבית משותף ברח' ריינס 6 בירושלים.
בעתירה ביקש התובע להורות לעירייה לבטל את רשיון העסק שניתן לנתבעת, בטענה שהפעלת המרכול במיקומו הנוכחי יוצרת מיטרד, בין היתר בכך שמשאיות מגיעות לפרוק סחורה בשעות הלילה, נוסעות אחורנית, ויוצרות רעש בלתי סביר (עת"מ 13691-03-18).
...
דיון והכרעה לא שוכנעתי שהנתבעת נוקטת אפילו מעט מהאמצעים העומדים לרשותה כדי שלא לאפשר פריקת סחורה בשעות הקטנות של הלילה, אף שהיא מודעת לכך שהדבר מדיר שינה מהתובע, פשוטו כמשמעו.
אני סבורה שזה המצב.
לפיכך, ועל מנת שצו המניעה הזמני לא יישאר אות מתה, אני מורה כי מעתה ואילך, כל הפרה של הצו תגרור קנס של 500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2004 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת אותם הליכים הגישה בקשה לצו מניעה שהדיון בה הועבר למפקחת על המקרקעין בחיפה וזו החלה לדון בתיק.
סעיפים 2 ו-3 לחוק למניעת מפגעים מורים כי לא יגרום אדם לרעש או ריח חזק או בלתי סביר, אם זה מפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
דירתה של התובעת נימצאת כאמור בצידו העורפי של הבניין ואינה פונה כלל לאותו חלק של הרכוש המשותף שנתפס על ידי הנתבעים, וספק אם הרעש והריחות מגיעים אליה.
הפרת הסכם הבית המשותף 6.1 סעיף 7 להסכם בין בעלי היחידות שנעשה על פי סעיף 35 לחוק בתים משותפים קובע כי אסור יהא לכל אחד מבעלי היחידות בבית המשותף למכור, להשכיר, למסור חזקה, או לנהל בעצמו ביחידה כלשהי עסק של חנות דגים, אטליז, ירקות או חנות אחרת שיש בה כדי להפיץ ריחות או להקים רעש בלתי סביר, או עסק של מלאכה הדורש שימוש במכונות הממונעות בכוח חשמל או דיזל.
...
8.2 אני מורה לנתבעים 1 ו-2 לסלק את כל המטלטלין השייכים להם המשמשים את המסעדה, ומוצבים בשטח הרכוש המשותף הנ"ל, הכוללים בין היתר שולחנות, כיסאות, שמשיות ותנורים.
8.3 אני מורה לנתבעים 3-5 לסלק את כל המטלטלין השייכים להם המשמשים את הדרגסטור ומוצבים בשטח הרכוש המשותף, לרבות מקררי שתייה וגלידה, מעמדים לעיתונים ומרכולת מכל סוג שהוא.
אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2, יחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצרוף מע"מ. כן אני מחייב את הנתבעים 1 ו-3-5, יחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו