מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רכישת מניה לצורך הגשת תביעה נגזרת

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

LEXIS 87386); האם תכלית הגשת התביעה הנגזרת היא להעניק לתובע הנגזר יתרון על פני החברה או בעלי מניות אחרים בתביעות שהוא הגיש נגדם (וראו גם: צפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ג 520-517 (מהדורה שניה, 2010) והאסמכתאות שם. כהן מונה בין אמות המידה גם את השהוי בהגשת התביעה; עצם רכישת המניות לצורך הגשת התביעה; הגדלת אחזקות המבקש בחברה כתוצאה מהתביעה; מידת הדמיון שבהתנהגות המבקש להיתנהגות עליה הוא מלין בתביעתו.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות הערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
במסגרת הבקשה להוספת ראיה נטען כי יש בקביעות בפסק הדין האמריקאי, בתוכנו המעיד על כך שאין קשר בין הבקשה לבין הסכסוך, ובעובדה שההליכים המשפטיים בין הצדדים הסתיימו, כדי לתמוך בבקשת רשות הערעור ועל כן יש לקבל את הבקשה.
ברם, גם דינה של בקשה זו להידחות.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריהם, רכישת מניות מאוחרת לארוע וכן רכישת מניות לצורך הגשת תביעה נגזרת אינם מצביעים על חוסר תום לב. עוד נאמר כי אין כל נפקות לשאלת המחיר בו נרכשו המניות.
...
בסופו של דבר הסתבר כי העסקה שונה בתכלית מהעסקה כפי שדווחה: נטען בבקשה כי הדיווח לגבי עסקת המכר מיום 2.7.08, כמפורט לעיל, היה דיווח שאין בו אמת.
הנזק שנגרם נובע, לטענת המבקשים, מההפרש בין התמורה המוסכמת לבין הסכום אשר שולם לחברה בסופו של דבר בגין המניות.
בדברי ההסבר של החוק נאמר במפורש כי הצעת החוק רואה בעמדה לפיה אין לאפשר לבעל מניות שרכש את מניותיו לאחר ההפרה, ואולי אף במטרה מפורשת להגיש את התביעה להגיש תביעה נגזרת- בגדר פיקציה מיותרת.
מקובלת עלי קביעתו של כב' השופט כבוב בפסק דין רוזנפלד, לפיה תום ליבו של התובע נבחן על ידי מבחן של יחס הפוך בו נשקלים זה מול זה מניעיו של בעל המניות אל מול האינטרס הציבורי שבקבלת הבקשה.
סיכום הבקשה מתקבלת.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

] האם תכלית הגשת התביעה הנגזרת היא להעניק לתובע הנגזר יתרון על פני החברה או בעלי מניות אחרים בתביעות שהוא הגיש נגדם (וראו גם: צפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ג 520-517 (מהדורה שניה, 2010) והאסמכתאות שם. כהן מונה בין אמות המידה גם את השהוי בהגשת התביעה; עצם רכישת המניות לצורך הגשת התביעה; הגדלת אחזקות המבקש בחברה כתוצאה מהתביעה; מידת הדמיון שבהתנהגות המבקש להיתנהגות עליה הוא מלין בתביעתו.
...
וכך נאמר: המסקנה אליה הגעתי, ולפיה דין הערעור להתקבל, משמעותה היא, שבנסיבות המקרה שלפנינו, על פי השלב המקדמי של בירור התביעה, לא היה בטענת הסף של ההתיישנות כדי להקים עילה לסילוקה על הסף.
נטען גם כי דין טענת המבקשת להידחות, מחמת התיישנות העילות הנטענות ועוד.
סוף דבר בשים לב לכל האמור לעיל, מתחייבת המסקנה כי המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית ראשונית לקיומן של עילות התביעה כנדרש לשם מתן צו לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א' לחוק החברות.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה.
המבקשת תשלם למשיבים 1- 2 הוצאות בסך של 20,000 ₪ ולמשיב 3 הוצאות בסך של 10,000 ₪.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נוסף על כך התווספו גם תנאים נוספים ובין היתר: (1) רכישת מניות לצורך הגשת התביעה; (2) הגדלת אחזקות בחברה לאחר דחיית טענות התובע הנגזר על ידי החברה; (3) היתנהגות של התובע בצורה דומה להיתנהגות שעליה הוא מלין; (ר' רע"א 8185/18 תומר שוחט נ' אאורה השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 26.2.2019) בפס' 11-13 לפסק דינו של כב' הש' ד' מינץ).
...
בנוסף, אני סבור כי יש להביא בחשבון, במסגרת פסיקת ההוצאות, העובדה כי חלק ניכר מהטענות שהועלו על ידי המבקשים נמצאו על ידי חסרות בסיס עובדתי ראשוני ובלט כי חלקן התגבשו על ידי המבקשים תוך כדי ניהולו של ההליך דנן.
ברי, אפוא, כי גם הזמן השיפוטי הינו משאב יקר, ואני סבור כי ראוי להביאו בחשבון בעת פסיקת הוצאות בבקשה זו. באיזון בין העקרונות והרציונלים שפורטו לעיל, ולאחר שהבאתי בחשבון את נסיבות המקרה דנן והממצאים שנקבעו בפסק דין זה, אני מוצא לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות משפט משמעותיות.
לפיכך, הנני מחייב בזאת את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מבין שלוש קבוצות המשיבים, קרי: למשיבים 1-2, למשיבים 3-9, ולחברה, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 105,000 ₪, כך שהמבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו לכל המשיבים יחד שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 315,000 ₪ אשר יחולק בחלקים שווים בין שלוש קבוצות המשיבים.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והחלטה בקשה לאישור תביעה נגזרת הליך אישור תביעה כתביעה נגזרת מוסדר בחוק החברות כאשר סעיף 1 מגדיר "תביעה נגזרת": "תביעה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה". סעיף 194 (א) מבהיר כי כל בעל מנייה ודירקטור בחברה רשאים להגיש תביעה נגזרת, אם היתקיימו הוראות הסימן.
אז יהיה על התובע להוכיח לביהמ"ש כי אין הוא פועל בחוסר תום לב. בין השיקולים הרלוונטים בקביעת תום ליבו של המבקש ניתן למנות אינטרס אישי אשר מנוגד לאינטרסים של החברה, שהוי, רכישת מניות לצורך הגשת התביעה והתנהגות של התובע בדומה להיתנהגות עליה הוא מלין, כגון תחרות.
...
לאור כל האמור לעיל, קמה עילת תביעה לכאורה כנגד המשיבים בגין הפרת חובות נאמנות כלפי החברה תוך ניצול הזדמנות עסקית.
גם אם קיבל עו"ד גולן שכ"ט הרי שאין בהתנהגות זו, בלתי תקינה ככל שתהיה, כדי לבסס מסקנה בדבר חוסר תום לב של המבקש.
למרות כל האמור לעיל, אינני רואה בנושאים אלה כפוגמים בתום ליבו של המבקש כמשמעותו בהוראת סעיף 198.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו