בבקשה זו ביקשה הרכבת: "ליתן צו מניעה דחוף ולאלתר במעמד צד אחד, עוד בטרם יקויים דיון נוסף, בהליך שבכותרת כנגד השביתה המתוכננת בקוו האומה החל ממוצאי שבת הקרוב, 30 במרץ 2019, מכוחה צפויות להתבטל הרכבות שתוכנן להוסיף בקוו זה מכוח לו"ז הרכבות החדש". בבקשה נטען כי למחרת הדיון שהתקיים ביום 27.3.19 הודיע הועד למבקשת כי החל ממוצ"ש, 30 במרץ 2019, לא יסכים להוספת עבודות ו/או רכבות בקוו נתב"ג ירושלים- קו האומה (שנובעת כתוצאה מלו"ז אביב), כמפורט בנספח 1 לבקשה, הודעת הועד שנמסרה על ידי עו"ד עמית הלל, למר אורי שריר, מנכ"ל בפועל, בה נכתב, כמצוטט: "בהמשך לסכסוך העבודה בעיניין חשמול ומינהור, ובהמשך לצעדים האירגוניים בעיניין בהם הודענוכם כי הסכמת נציגות העובדים לפתיחת הקו החשמלי נתב"ג-ירושלים, ניתנה לפנים משורת הדין ובמתכונת בה הקו ניפתח בלבד- הרינו להודיעכם כי כצעד אירגוני כדין נציגות העובדים לא תתיר כל שינוי מהסטטוס קוו בהפעלת הקו. כל שינוי בקוו הנ"ל, לרבות עבודות/הוספת רכבות וכיו"ב', לא יתאפשר. כל צד לרבות צדדים שלישיים/רביעיים המוצא את עצמו נפגע, רשאי לפנות לועדת חריגים שתידון בעיניינו. ועדת החריגים הנה: עמית הלל, נציג ההסתדרות. גילה אדרעי, יו"ר ארצי".
ביום 29.3.19 ניתנה החלטת בית הדין במעמד צד אחד, לפיה: "... גם אם נכריע כי מדובר בעילת שביתה כלכלית מוצדקת או מעין פוליטית, אנו סבורים כי במסגרת מבחן המידתיות ומהות השרות לגביו ננקט הצעד האירגוני שבנידון, הרי שפגיעה בקוי נוסעים, שעה שיש יותר מארבעים צעדים אירגוניים אחרים בהם נוקטים המשיבים מזה זמן, כפי שפורט בהרחבה בבקשת המבקשת מיום 19.3.19, אינה מידתית במיוחד שעה שנראה כי טרם מוצה המו"מ בנושא פרויקט החשמול והמינהור ונוכח הפגיעה הלא מידתית בציבור הנוסעים הזקוק לשירות זה, גם אם מדובר בצמצום הקו במספר שעות. לעת הזו אנו סבורים כי מן הנכון הוא כי הצדדים ימצו את זכויותיהם בכל הנוגע לפרויקט החישמול והמינהור על דרך ההידברות והמשא ומתן ולא על דרך צעד אירגוני נוסף, שאינו מידתי. משכך הבקשה מתקבלת. ניתן בזאת סעד זמני, במעמד צד אחד, האוסר נקיטת שביתה בקוו האומה ממוצאי שבת הקרוב, 30.3.19 ועד למתן החלטה בשתי הבקשות האחרות המונחות בפנינו בתיק זה".
ביום 31.3.19 בשעות הצהרים הוגשה בקשה דחופה לביטול החלטה זו שניתנה במעמד צד אחד.
בהתייחס לשינוי מבני מסוג הפרטה, ציינה המלומדת רות בן ישראל, כי ניתן להכיר בעילת שביתה נגד יישום שינויים מבניים במקום העבודה והשלכותיהם כלגיטימית, ולסווגה כשביתה כלכלית או מעין פוליטית: "השביתה היא לגיטימית אם היא נועדה להבטיח לעובדים פיצוי בגין הפגיעה, המיידית והעתידית, בבטחונם התעסוקתי, בתנאי עבודתם וביחסי עבודתם, הנגרמת מהשינוי המבני ... עקרונית אפשר להעניק לגיטימציה לשביתה במהלך הפרטה בשתי דרכים: א) אפשר לראות בשביתה במהלך הפרטה שביתה כלכלית אף שהיא מכוונת נגד הריבון. שינוי מבני המתבטא בהפרטה משנה בפועל הסדרים קיימים ביחסי העבודה. בתוקף כך, נכנסת שביתה במחאה על הפרטה של מיפעל מסוים להגדרה של שביתה כלכלית היכולה להיות מכוונת גם נגד הריבון, בין שמדובר בריבון הפועל במעמדו כמעביד, בין שמדובר בריבון המבקש להתערב, תוך ניצול כוח שילטוני, כדי לשנות הסדרים קיימים ביחסי העבודה בין העובדים לבין המעבידים או למנוע הסדרים כאלה; ב) אפשר לראות בשביתה במהלך הפרטה שביתה מעין פוליטית, היות שעל פי מבחן המטרה העיקרית של השביתה מובהר כי העובדים שובתים בגלל נושא שאינו נוגע ישירות לתנאי עבודתם במובן הצר; אך נושא השביתה משפיע ישירות על תנאי העבודה של העובדים השובתים...".
בבואנו לקבוע אם עילת השביתה היא מעין פוליטית או כלכלית, יש לבחון את מיתחם הפררוגטיבה של חברת הרכבת ואת מהות ההחלטה של הרכבת בכל הנוגע להתקשרות עם חברת אקרשטיין.
...
לא שוכנענו כי יש להורות על ביטול הסכסוכים הפתוחים בשלב זה. מנגד, לעת הזו שוכנענו כי יש להקפיא את כלל הצעדים הארגוניים הננקטים על ידי המשיבים וזאת עד למתן החלטה בתיק העיקרי, זאת כדי למצות את המשא ומתן בין הצדדים בכלל הנושאים שיפורטו.
כמו כן מנגד שוכנענו כי בתקופת המו"מ, כצעדים בוני אמון, המבקשת לא תיצור התקשרות חדשה עם חברת סטדלר וחברת אקרשטיין וכן לא תבצע ניודים נוספים ולא תקנוס את העובדים הרלוונטיים בנוגע לניודים שבנדון.
לאור כלל האמור לעיל, ולאחר שנתנו דעתנו, כמבואר לעיל לכלל החומר שהובא לפנינו ולטיעוני הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי לעת הזו מן הנכון הוא כי הצדדים ימצו זכויותיהם על דרך ההידברות והמשא ומתן, ויפעלו על פי המתווה שלהלן:
הצדדים יקיימו הידברות אמיתית, תוך מתן מידע הדדי נדרש, לרבות משא ומתן אינטנסיבי, תכוף, ענייני, בתום לב ובמטרה לקדם את יישוב חילוקי הדעות ביניהם בכל הנוגע לסכסוכים הפתוחים בהתאם להחלטתנו המפורטת לעיל, קרי בנוגע לנושאים הבאים:
סכסוך עבודה מיום 25.2.18 בחטיבת הנייד – הסכמים טכנולוגסטיים וחשמול ככל שהמבקשת תבקש להמשיך את ההתקשרות מול חברת סטדלר וכן בנוגע לפרויקט החשמול והמנהור, תוך מתן מידע על ידי המבקשת לצורך בחינת ההשלכות של פרויקט זו על העובדים הרלוונטיים.
