רכב תקול לאחר החלפת מנוע שביצע מכונאי

התובע שוחח עם הנתבעת, אשר שלחה אל התובע מכונאי, שהגיע למקום והידק את התושבת שמחזיקה את המזרקים.

אין בידי הצדדים תעוד כלשהוא בנוגע לבדיקה שנעשתה ברכב התובע או לתיקון שבוצע במועד זה, והעובד שהגיע לרכבו של התובע לא זומן להעיד בפניי, כך שאין בידי להכריע בין גרסותיהם הסותרות של הצדדים לעניין זה. טענות התובע לפיהן בהמשך לאותם תיקונים שביצעה הנתבעת ברכבו, התגלתה תקלה נרחבת במנוע שהצריכה החלפת המנוע, תקלה במערכת הפליטה שהצריכה תיקון במערכת הפליטה, ותצרוכת השמן והדלק של הרכב עלתה משמעותית – נטענו בעדותו מבלי שיהיה מיסמך כלשהוא לתמוך בהן.

מכל מקום, תיקון מערכת הפליטה נעשה ביום 12.8.22, כשבועיים לאחר שביקר לאחרונה במוסך הנתבעת, והחלפת המנוע בוצעה ביום 6.10.22, למעלה מחודשיים לאחר מכן, ונתונים אלה בדבר חלוף הזמן אף הם משמשים לחובת הנתבע.

...

כאמור, מדובר בעניינים שבמומחיות, ומשלא עמד התובע בנטל ההוכחה בעניין זה, דין טענותיו להידחות.

באשר להודעה לצד שלישי, אציין, כי גם אם היה מקום לפסוק פיצוי כלשהו לטובת התובע, הרי שההודעה לצד השלישי הוגשה מבלי שיש בבסיסה כל ראיה, מעבר לעצם הספקת ערכת התזמון לנתבעת, למעט עדות סברה של נציג הנתבעת בנוגע לליקוי הנטען שנפל בה. אביא מסקנה זו בחשבון בעת קביעת ההוצאות.

לנוכח המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה במלואה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך 5,500 ₪, כולל מע"מ. כן אני דוחה את ההודעה לצד שלישי במלואה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לצד השלישי הוצאות ושכ"ט בסך 4,500 ₪, כולל מע"מ. המזכירות תשלח לצדדים את פסק-הדין.

לאחר שהוגשה התביעה ולאחר הדיון שהתקיים בה ביום 29.07.15, ביום 27.08.15 התובע שילם לנתבעת סך של 8,808 ש"ח. לדברי התובע, הוא נאלץ לבצע ברכב עבודות נחוצות שנבעו מכך שהרכב עמד זמן רב ללא שימוש כמו החלפת משאבת מים והחלפת מותח בסך 1,600₪.

במסגרת התיקון הנתבעת ביצעה עבודות מכונאות אשר הוזמנו על ידי התובע ועבורם הנתבעת הוציאה חשבון על סך של 8,808 ש"ח. לטענת הנתבעת, טרם ביצוע העבודות הנתבעת הסבירה לתובע את מהות התקלה ברכב, לתובע ניתנה הצעת מחיר לתיקון והתובע אישר את הצעת המחיר בשיחה טלפונית.

הידוק הבורג מתבצע על פי הוראות יצרן ועל ידי ידית מומנט וכך נעשה על ידי הנתבעת במקרה זה. הותקן ברכב מנוע משומש מפירוק, אשר ניפתח ונבדק על ידי מר אהרוני ונימצא תקין.

...

ר' למשל עדות המומחה בחקירה נגדית, פרוט' עמ' 11 ש' 18-25: "אין שום קשר בין העבודה הראשונה שנעשתה במוסך לבין השבר של גל הארכובה, אין שום קשר, אם הוא רוצה לומר שהמוסכניק רמאי זה עניין אחד אבל בקשר לסיבת השבר בגל הארכובה, אין שום קשר לזה. זו תופעה ידועה במנועים שגל הארכובה שמסתובב בתוך המנוע ויוצא מחוץ למנוע, הקצה שיוצא מחוץ למנוע מקבל רעידות וסטיות כתוצאה מכוחות צנטריפוגליים, במכוניות יותר מפותחות קיימת גלגלת שמאזנת את התנועות האלה כדי למנוע את התעייפות גל הארכובה מחוץ למנוע, זו תופעה ידועה, אין צורך להיות חוקר גדול. גם התוצאות שנראו בגל הארכובה שהבאתי לפה, הראו שהתנועה הצנטריפוגלית עייפה את גל הארכובה בקצה ובסופו של דבר אחרי 200,000 ק"מ הוא נשבר, ואת זה רואים יפה מאוד בגל הארכובה." בחקירתו הנגדית, המומחה מטעם בית המשפט שב על עמדתו, לפיה מדובר בעייפות החומר וכי מדובר בתופעה ידועה.

העובדה שעוד טרם סיום ההליך המשפטי התובע בחר לשלם את החשבון ולקחת את הרכב לחזקתו, גם היא תומכת במסקנה זו. בנסיבות אלה, תביעת הנתבעת בגין עלויות דמי אחסון הרכב בחצריה מוצדקת.

מאחר שהליך זה הוא תביעה קטנה, הנתבעת אינה זכאית לתשלום בגין רכיב זה. סוף דבר לאחר ניכוי סך של 2,000₪ לו זכאי התובע מאת הנתבעת, הנתבעת זכאית לתשלום בסך של 1,750₪.

לכך יש להוסיף את העובדה שאין חולק כי הרכב הוכנס למוסך הנתבעת לתיקון המנוע כחודש וחצי בלבד לאחר רכישתו, כאשר בין מועד רכישת הרכב לבין מועד כניסתו למוסך נסע הרכב כ-1,800 ק"מ. עדות מרכזית בנושא הליקויים במנוע בעת ביצוע העסקה מצויה בחוות הדעת של המומחה מטעם התובע, מר שמואל אביעד, הקובע באופן מפורש בסעיף 7 לחוות הדעת (ההדגשה במקור – א.ב.) – "הנתבעת מכרה לתובע רכב עם מנוע לא תקין לרבות תקלות נוספות במערכת ההנעה 4X4, במערכת החשמל ובהם מערכת כרית האויר ... מימצאי בדיקת הרכב שהועלו על ידי לרכב ביום 19.5.15 (כך במקור – א.ב.) מאשרים את העובדה באופן חד משמעי כי פעולת המנוע ברכב אינה תקינה, היא אכן משקפת את הממצאים שהועלו על ידי מכון הבדיקה אשר אף הוא קבע כי מנוע הרכב אינו תקין". הינה כי כן, על פי המומחה מטעם התובע, הרכב נמכר כשהמנוע אינו תקין.

יש לזכור כי הנתבע 3 העיד כי ניתן להסיק אודות מצב המנוע גם מן הבדיקה שהוא עצמו מבצע ולפיכך, לאור קביעתי כי המנוע היה פגום כבר במועד מכירתו הרי שייתכן כי עלי להסיק גם שהנתבעים היו מודעים לכך והסתירו מידע זה באופן פוזיטיבי במודע, אולם אינני סבור כי נכון יהיה להגיע למסקנה כה מרחיקת לכת מקום בו אין ספק כי הרכב נבדק על ידי הנתבע 3 שאינו מכונאי או בעל הכשרה מקצועית מסודרת בתחום הרכב.

תקלות שהתגלו לאחר התיקון והחלפת המנוע לטענת התובע, לאחר התיקון במוסך מטעם הנתבעת 1 המשיכו להתגלות ליקויים ברכב, לרבות ליקויים מסכני חיים במנוע.

...

אי לכך, אני דוחה את תביעת התובע ביחס לנתבעים 2 ו-3 באופן אישי.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הפיצוי המוסכם על פי זכרון הדברים עקב הפרתו על ידה בסך 44,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ביצוע העסקה – 10.2.15 ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שנפסקו בשים לב לכלל נסיבות העניין הנזכרות לעיל.

אף לאחר החלפת המנוע שבה ודלקה נורת התקלה ברכב.

הנתבעת פרטה התקלות שמצאה ברכב והתיקונים שביצעה, בהסבירה את הדברים מבחינה טכנית וטענה כי המנוע ברכב סיים את חייו בשל בלאי טבעי.

כן צורפה לכתב ההגנה חוות דעת מומחה של מכונאי רכב ומנהל מרכז שירות יורומוטורס, מר פלד הדר, אשר פירט המשמעויות של הידלקות נורית התקלה ברכב, חשיבות מערכות ה-EGR, אופן פעולתה של מערכת הקרור ברכב והמשמעות של חוסר בנוזל קרור וקבע כי אופן התחזוקה של הרכב ואיכות החלפים משפיעים במישרין על אורח חייו של המנוע.

...

סוף דבר כאמור, התובע לא הוכיח כי הנתבעת התרשלה באופן הטיפול ברכב, או כי קיים קשר בין אופן התנהלותה לנזקים הנטענים ברכבו.

כי כך, אני דוחה את התביעה במלואה.

התובע ישלם לנתבעת סך של 6,000 בגין שכ"ט עו"ד. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה עד התשלום המלא בפועל.

התובע, שאינו בקי ברזי מכונאות הרכב, סמך על האבחנה של הנתבעת והסכים בלית ברירה לבצוע העבודה.

טענתו של התובע בסעיף 8 לתביעתו (לפיה מקור כל התקלות הרכב והנזקים המתוארים בכתב התביעה הנם במצנן שהוחלף ברכבו וברשלנות הנתבעת), היא טענה שאין לה בסיס, שהרי ברי כי מקור כל אותן תקלות "חוזרות ונישנות" כהגדרתו של התובע הנו ככל הנראה מאותה התחממות ראשונה של מנוע רכבו, אשר גרמה לנזק ממשי למנוע, ומכל מקום וודאי אין מדובר בתקלות שמקורן ברשלנות התיקון של הנתבעת.

המומחה מטעם ביהמ"ש הגיע במסגרת חוות דעתו למסקנה כי הפעולה של פירוק ראש המנוע ברכב התובע ע"י הנתבעת לצורך תקונו היה צריך להתבצע מוקדם יותר לו היה מוסך הנתבעת מבצע בדיקת חדירת גזי שריפה אל נוזל הקרור מיד לאחר החלפת הרדיאטור שהוחלף (לאחר שאותרה ממנו דליפה של נוזל הקרור), מה שעשוי היה לחסוך מהתובע את הצורך בהחלפת מיכל עיבוי ואת זמן השהיה במוסך לצורך כך. כן היה מתקצר זמן השהייה הכולל של רכב התובע במוסך לצורך פיתרון בעיית התחממות המנוע לכדי 13 ימים בלבד (במקום 20 ימים).

...

בעניין זה אציין בתמצית כי איני מקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה לפיה היא הציגה למומחה מטעמה חשבוניות לפיהן הסיק כי רכב התובע שהה במוסך 13 ימים (בסה"כ), זמן שהייה שהינו בדיוק הזמן שהרכב היה צריך לשהות במוסך לפי קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש. עיון בסעיף 13 לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת מעלה כי מעבר לאמירה כי "זמני התיקון היו סבירים בהחלט" לא פורט על ידו כיצד הגיע למסקנה זו ובכמה ימים לשיטתו הסתכם משך שהייתו הכולל של רכב התובעת במוסך הנתבעת.

התובע טען בסיכומיו כי יש להוסיף 6 ימים נוספים על אלו שקבע המומחה מטעם ביהמ"ש (6+7 = 13 ימים בסה"כ) בשל משך שהיית רכבו לצורך שיפוץ ראש המנוע בשנית, אולם טענה זו איני מקבל מאחר, וגם לגרסתו הוא, הכשל במשאבת המים נבע מפגם בייצור של משאבת המים שהינו באחריות יצרנית הרכב (שאינה צד להליך שבפניי) ולא באחריות הנתבעת כמוסך מורשה.

אני מחליט לדחות את יתר נזקי התובע הנטענים מאחר ולא הוכחו כדבעי, וכן מאחר ולא שוכנעתי בקיומו של קשר סיבתי בינם לבין התרשלות הנתבעת, בנסיבות תיק זה. סוף דבר אשר על כן אני מקבל את התביעה, חלקית, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך 7,300 ₪ (נכון להיום), בצרוף החזר אגרה (יחסית לסכום שנפסק), וכן החזר מחצית שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, וכן שכ"ט ע"ד בשיעור 20% + מע"מ. החיוב הנ"ל ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.