מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רישיון קבלן כוח אדם לעובדים זרים

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גב' כץ אישרה בעדותה, כי הנתבעת נבדקה ע"י CRTG ועמדה בכל תנאי הסף עוד בטרם חתימת ההסכם לרבות המצאות רישיון קבלן כוח אדם.
זכאות התובעים לזכויות הנתבעות על ידם התובעים תבעו פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, שכר עבודה, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר, חלף הפרשות לפקדון עובדים זרים ופיצויי הלנת שכר.
...
פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר – לנוכח אי מתן תלושי שכר מצאנו לקבל את התביעה בסך 400 ₪.
פיצויי הלנה – לנוכח אי תשלום השכר מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויי הלנה בסכום כולל של 2,000 ₪.
סוף דבר: התביעות כנגד CRTG נדחות.

בהליך ערעור על החלטת שר העבודה והרווחה (עש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

העסקת עובדים ללא היתר ורישיון משמעה כירסום ופגיעה ביעילות משטר הפיקוח הקבוע בחוק קבלני כוח אדם ובחוק עובדים זרים, אשר אחת מתכליותיו הכלליות הוא הגנה ושמירה על זכויות העובדים.
...
בנסיבות אלה, נוכח מועד פקיעתו של ההיתר, שאלת סמכות ההתלייה מכוח סעיף 6(ב) לחוק קבלני כוח אדם חוק הפכה בעיקרה לשאלה תיאורטית, שלא נמצא מקום להידרש לה. וכך נאמר בפסק הדין הקודם (סעיף 8): "ערים אנו לכך כי משמעות החלטתנו היא כי ביחס להחלטת ההתלייה הפך הערעור לתיאורטי שאינו משרת צורך מעשי  ואילו ביחס לשאלת חידוש היתר עתידי, הערעור מוקדם וטרם הגיעה העת להידרש לשאלה זו. אין אנו רואים בכך קושי שעה שמדובר בהחלטה קצובה בזמן והביקורת השיפוטית נדרשת סמוך למועד פקיעתה של ההחלטה הקודמת, ההחלטה החדשה טרם נתקבלה, וממילא מערך השיקולים לקבלת ההחלטה החדשה אינו זהה לקודמתה, ומשלא שוכנענו כי המקרה דנן בא בגדר החריגים לקיום בקורת שיפוטית על אף שהסוגיה הפכה לתיאורטית". ביום 18.11.20 הגישה החברה בקשה לחידוש ההיתר לשנים 2021-2022.
לטענת המדינה, דין הערעור להידחות, שכן לא נפל כל פגם בהחלטה וכי הלכה היא שבית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.
לענין זה יפים הדברים שנאמרו על ידי הנשיאה (כתוארה אז) נאור בענין ראשי הרשויות: ".. עינינו הרואות כי לפי פסיקת בית משפט זה מימים ימימה אין כל סתירה בין חזקת החפות במשפט הפלילי לבין קביעה מינהלית, על בסיס ראיות מינהליות, לפיה אדם היה מעורב בפלילים. ראיה מינהלית אינה בגדר הרשעה. היא אינה הופכת אדם שהינו בחזקת חף מפשע למי שהורשע בדין. אולם, מראיה כזו עשויה להתחייב, בנסיבות המתאימות, מסקנה במישור המינהלי כנגד המשך כהונתו של נבחר ציבור". השופט הנדל הוסיף וציין בענין ראשי הרשויות כי: "חברתי הדגישה כי אין כל סתירה בין חזקת החפות של ראש עיר שהואשם בפלילים לבין קביעה מנהלית כי יש להעבירו מכהונה על בסיס ראיות מנהליות, כגון הגשת כתב אישום. חזקת החפות היא זכות במשפט הפלילי הנגזרת מכלל היסוד של הספק הסביר. כל נאשם זכאי שיראוהו כחף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר. בין הגשת כתב אישום ובין הרשעה מרחק רב. מטרתו של המשפט הפלילי היא לבחון מרחק זה.... טרם יוכתם נאשם באשמה פלילית וייענש על כך, מוטל על המדינה הנטל להוכיח את אשמתו מעל לכל ספק סביר. אולם, ידוע כי ניתן יהא להטיל סנקציות שפוגעות בחירותו של הפרט לפני ההרשעה – כגון הפקדת מזומן, איסור תנועה, מעצר וגם מגבלה על עיסוק בתחומים שונים, לרבות מילוי משרות ציבוריות. הנה כי כן, הגם שהעברה מכהונה עקב הגשת כתב אישום כרוכה בפגיעה בראש הרשות המכהן, בשמו ובפרנסתו, פגיעה זו אינה נוגסת בחזקת חפותו". ראו גם דברי השופטת ברק ארז בבג"ץ 5893/12 הורוביץ נ' מדינת ישראל - שרת החקלאות ופיתוח הכפר‏ (10.12.13).
אנו סבורים כי החלטה בדבר ביטול רישיון צריכה להיות מבעוד מועד ובאופן המאפשר היערכות לה. כך גם לגבי אי חידושו, כשסמיכות זמנים בין מתן ההחלטה בדבר אי חידוש הרישיון ובין מועד פקיעתו עשויה במקרים מתאימים, ובכפוף לנסיבות הענין הפרטניות, לחייב מתן רישיון זמני לצורך היערכות.
סוף דבר – הערעור נדחה, בכפוף להערה בסעיף 52.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך נכתב בפתיח להסכם: והואיל והספק מצהיר כי הינו חברת כוח אדם הפועלת על פי דין ומתמחה באספקת שירותי כוח אדם לבצוע עבודות במסעדות, על כל הנילווה והכרוך בכך (להלן: "אספקת שירותי כ"א או "העובדים"), והכל באופן ובתנאים כמפורט בהסכם זה להלן: כמו כן הספק מצהיר שמחזיק ברישיון קבלן שירותים קבלן כוח אדם ולשכה פרטית כחוק.
מיתחם הענישה: בהתאם להוראות תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין) תשנ"ב-1992, הקנס המאקסימאלי על העסקת עובד ללא ביטוח רפואי כדין, על חברה שהיא קבלן כוח אדם, עומד על 10,000 ₪.
...
בשים לב לאלה אני קובעת כי הרף הנמוך של מדרג הענישה יעמוד על 30,000 ₪ והרף הגבוה יעמוד על 100,000 ₪.
עוד נתתי דעתי לנסיבות החריגות של האישום, שבהם נוהל הליך ארוך שעניינו – בסופו של דבר - העדר ביטוח רפואי לשישה עובדים למשך ימים ספורים בלבד.
בשים לב לכל אלה, אני גוזרת על הנאשמת לשלם קנס בסך 40,000 ₪, אשר ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים, הראשון תוך 30 יום מהיום.

בהליך ערעור על החלטת שר העבודה והרווחה (עש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

אשר לטענת החברה כי סברה שחובת קבלת היתר חלה רק ביחס לעובדים זרים שהגיעו לישראל במטרה לעבוד ומחזיקים בהיתר כדין, בשונה מעובדים זרים שהם מבקשי מקלט או מסתננים, הובהר כי הרישיונות אשר ניתנים לתאגידי ביניין המשמשים קבלני כוח אדם של עובדים זרים בענף, חלים על כל עובד זר שמבוקש להעסיק בענף - הן על עובדים אשר מגיעים לישראל במסגרת הסכמים בילטראליים והן על עובדים שכבר שוהים בישראל.
...
לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשת המערערות לקבוע שהעבירה על פי כתב האישום אינה עולה כדי "עבירה חמורה", שכן, כפי שפורט לעיל, יש לבחון את העבירה לאור כלל הנסיבות הרלוונטיות והסמכות בעניין זה ניתנה לממונה.
משמצאנו כי נפלו פגמים בהפעלת הסמכות, כמפורט לעיל, הדרך הראויה היא להשיב את הסוגיה לבחינה נוספת על ידי הרשות המוסמכת לקביעת עמדתה ביחס לכך [השוו: בג"ץ 4140/95 סופרפארם (ישראל) בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נד(1) 49, 69 (1999)].
סוף דבר – בקשת ההיתר תוחזר למנהל הכללי של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, על מנת שיבחן בשנית עמדתו ביחס לשאלה האם העבירה נשוא כתב האישום עולה כדי עבירה חמורה, בשים לב לכלל הנסיבות וכמפורט בסעיפים 27-32 לעיל וכן ביחס ליתר התנאים למתן ההיתר, כאמור בסעיף 37 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

התובעת הנה חברה בעלת רישיון והיתר לקבלני כוח אדם לצורך העסקת עובדים זרים בענף הבניין, אשר מספקת עובדים לקבלנים בתחום הבניין.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים ונדרשתי לסיכומי הצדדים, אני מורה על קבלת התביעה ואפרט.
לאור האמור לעיל ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי לקבל את גרסת התובעת ולפיה התובעת סיפקה לנתבע עובדים בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2019 ולא קיבלה תמורה מהנתבע עבור חודש נובמבר 2019 ובהתאם להתחייבותו בהסכם שנחתם בין הצדדים וכן למסמך "פירוט חיוב ללקוח" שצורף לכתב התביעה.
סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הסך של 78,464.3 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו