רישום לבית ספר מחוץ לאזור מגורים

אכן, מדיניות איזורי הרישום, מצמצמת הלכה למעשה את האוטונומיה של מישפחות התלמידים, בקובעה כי ככלל, זהות בית הספר בו ילמד התלמיד היא פועל יוצא של מקום מגורי המשפחה, ויכולת הבחירה של ההורים מצטמצמת.

בקובעו הגבלות שונות על אפשרות הרישום לבתי-ספר המצויים מחוץ לאיזור מגורי התלמיד, העניק מחוקק המשנה, מניה וביה, חופש בחירה להורים לנקוט בכל פעולה אחרת לשם שיפור רמת החינוך לה זוכה ילדם בבית הספר.

...

בחינה מדוקדקת של כל החששות שהועלו הובילה את חברי למסקנה שאליה אני מצטרפת, כי אין הם נכנסים בגדרו של הסייג שבסעיף 9(ב)(1) לחוק, העוסק בשיבוש תפקודה התקין של הרשות הציבורית.

ת השופט י' דנציגר: כחברי, המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין, אף אני סבור כי דין הערעור להתקבל.

מסכים אני לניתוח המשפטי המעמיק והמקיף שאותו ערך חברי בהתייחס לכל אחד מן החששות שהביעו המשיבים מפרסום ציוני הבחינות ולמסקנתו לפיה אין בהם כדי לבסס עילה משפטית להימנע מפרסום ציוני בחינות המיצ"ב. אשר על כן, דין הערעור להתקבל.

בהקשר זה קבע בית המשפט כי "כאשר מתבקש רשומו של תלמיד בבית ספר שמחוץ לאזור מגוריו, יש להוכיח שאכן מצויות נסיבות מיוחדות המצדיקות העברה כזאת, ונסיבה כזו היא, דרך משל, כאשר טובת הילד דורשת ומחייבת העברה כזו" (בג"צ 595/88 שולמן נ' מנהל המינהל לחינוך בעירית תל-אביב, פד"י מב(3) 594, פסקה 6; ראה גם בג"צ 3533/90 שוורצבוים נ' עירית רמת גן, דינים עליון טז, 51; בג"צ 1/67 משיעל נ' שר החינוך והתרבות, פד"י כא(1) 384).

...

המסקנה העולה מהניתוח האמור היא כי לא נפל פגם במהלכי הפעולה של הרשויות בנושא הדיווח והחקירה של הפרשה, והם פעלו בנדון זה בהתאם לחוק ולנוהלים.

אי לכך, אין מנוס מבירור הסוגיה במישור המשפטי.

לסיכום הדברים: אם תישמע דעתי, נקבל את העתירה וניתן צו מוחלט באופן שיחייב את הרשויות הציבוריות – המדינה והרשות המקומית לשאת בנטל תשלומי ההסעות ואגרת חינוך לתלמידי חוץ של אחות-הקטין, הכל כקבוע בהסדרים ביניהן, בדומה לאלה החלים על פי סעיף 7א לחוק לימוד חובה.

לעניין הטענה לפיה מונע המשיב מס' 1 את רשומם בבית ספר מחוץ לשלומי של תלמידים שהעתיקו את מקום מגוריהם מחוץ לתחומי היישוב, טוענת ב"כ המשיבים מס' 3 עד 6, שאין המשיבים מס' 3 עד 6 מתנגדים לרישומם של העותרים שאינם גרים פיזית בשלומי ללימודים בבית-ספר באיזור הרישום בו הם גרים.

...

לא שוכנענו, כי ילדה, המתחילה עתה את לימודיה בכיתה א' בסביבה שבה היא נולדה וחיה, באזור מגוריה ובסמוך לביתה, טובתה מחייבת להעבירה לבית-הספר המרוחק ממקום מגוריה; ועל כל פנים, אין בכך משום נסיבה מיוחדת, שתצדיק לחרוג ולסטות מהמדיניות הכללית של משרד החינוך והתרבות שיסודה בהגשמת מדיניות האינטגרציה.

אשר על כן, משהחלטת המשיבה מס' 3 אינה נגועה בחוסר סבירות או בפגם אחר, ונוכח כל המפורט לעיל, הרי שדין העתירה להידחות, וכך אני מחליט.

סיכומו של דבר: העתירה נדחית.

השאלה המרכזית שלפנינו היא, אם המקרה דנן מצדיק לחרוג מהמדיניות הכללית של משרד החינוך והתרבות, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק ובתקנות, שיש לרשום כל ילד בבית הספר שבאיזור מגוריו, והוא במקרה דנן בית הספר "אלשיך". נאמר על כך בתקנה 7(ב) לתקנות הנ"ל לאמור: "בשעת הדיון בבקשת העברה תעיין רשות החינוך המקומית בדו"ח על התלמיד ובחוות הדעת על בקשת ההעברה מאת מנהל המוסד שבו לומד התלמיד; בהחלטת הרשות יינתן משקל גם לנימוקים של טובת הילד". טוען מר גילוני, בא-כוחם המלומד של העותרים, כי במקרה דנן הנימוק של טובת הילד מכריע ועדיף על המדינית הכללית של רישום בבית-ספר של אזור המגורים.

משום כך, כאשר מתבקש רישומו של תלמיד בבית-ספר שמחוץ לאיזור מגוריו, יש להוכיח, שאכן מצויות נסיבות מיוחדות המצדיקות העברה כזאת, ונסיבה זו היא, דרך משל, כאשר טובת הילד דורשת ומחייבת העברה כזו.

...

שקלנו בדבר ולא מצאנו מקום להיענות לעתירה.

לא שוכנענו, כי ילדה, המתחילה עתה את לימודיה בכיתה א' בסביבה שבה היא נולדה וחיה, באזור מגוריה ובסמוך לביתה, טובתה מחייבת להעבירה לבית-הספר המרוחק ממקום מגוריה; ועל כל פנים, אין בכך משום נסיבה מיוחדת, שתצדיק לחרוג ולסטות מהמדיניות הכללית של משרד החינוך והתרבות שיסודה בהגשמת מדינות האינטגרציה.

העתירה נדחית, ומתוך כך כל הצוים שניתנו במסגרתה בטלים.

משום כך, כאשר מתבקש רישומו של תלמיד בבית-ספר שמחוץ לאזור מגוריו, יש להוכיח, שאכן מצויות נסיבות מיוחדות המצדיקות העברה כזאת, ונסיבה זו היא, דרך משל, כאשר טובת הילד דורשת ומחייבת העברה כזו.

כפי שכבר נזכר בסעיף 36 לעיל, בהתאם לתקנה 17(ב) לתקנות הרישום חובה על מנהל בית הספר לרשום כל תלמיד המתגורר באיזור הרישום אליו שייך בית הספר, ועל פי תקנה 17(ג) מקום לימודיו של תלמיד בבית ספר יסודי ייקבע בתוך איזור הרישום, בהתאם לאמות המידה האמורות בתקנה 7, ובכפוף לתקנה 23 (שעניינה העברת עודף תלמידים מבית ספר למישנהו כתוצאה מרישום תלמידים במספר העולה על זה שנקבע לאותו בית הספר, ושגם היא בתחומי סמכותה ואחריותה של רשות החינוך המקומית).

...

כדברי כבוד הנשיא ברק בפסק דין אמר החינוך להפנמת הצורך בכיבודן של זכויות האדם מושגת על דרך ההכרה באותן זכויות ועל דרך יצירתה של תרופה בגין הפרתן, ואין אנו נדרשים למוסד של הפיצויים העונשיים לצורך כך. סוף דבר 105.

הם שהתובעים עוולו כלפי כל הנתבעים מצאתי כי בנסיבות העניין נגרם נזק לנתבעים 1 ו2 בלבד, ולפיכך תביעתו של הנתבע 3 לפסיקתם של פיצויים לזכותו נדחית.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעים את החזר הוצאות המשפט בהם נשאו ושכ"ט עו"ד בסך של 15% מסכום הפיצוי הכולל, בתוספת מע"מ כדין.