רישום לא מסודר של חשבונות מס הכנסה שהוביל להטלת קנסות

בהכרעת דין רחבת הקף מיום 26.11.2009, הנושאת 156 עמודים (תפ (רח') 2778/05; השופט י' לוי), הורשע המבקש ב-34 עבירות: שש עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן הפקודה); ארבע עבירות של מירמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה; ארבע עבירות של הכנת פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 220(4) לפקודה; ארבע עבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין); שלוש עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין; ארבע עבירות של הכנת פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן חוק המע"מ); ארבע עבירות של מירמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק המע"מ; וחמש עבירות של מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק המע"מ. בית משפט השלום קבע, כי ההכנסות שמשו את המבקש בפועל לצרכיו האישיים, וכי לשם כך זייף את חתימותיהם של חברי העמותה, הוציא חשבוניות כוזבות, הגיש דו"חות כוזבים של העמותה וניהל ספרי חשבונות כוזבים שלה.

עוד טען, כי רשויות המס נימנעו ונמנעות מהוצאת הנחיה מסודרת וברורה בתחום זה. בית המשפט המחוזי (ע"פ (מרכז) 29502-03-10; השופטים ד"ר מ' פינקלשטיין, א' מקובר ופרופ' ע' גרוסקופף), קבע ביום 5.5.10 כי מעשיו של המבקש ראויים לגינוי ולהוקעה חריפים.

נוכח מדיניות האכיפה ההססנית שנהגה עד כה בתחום זה וקווי הגבול המעורפלים בשאלה מתי מוטלת חבות במס, סבר בית המשפט המחוזי כי עניינו של המבקש אינו מתאים להרמת רף הענישה בעבירות של העלמת מס. בית המשפט קבע כי העובדה שרשויות המס בחרו למצות את הדין עם המבקש, גם בהליכים אזרחיים, וכי הוא ובני ביתו צפויים לשלם את החוב הכספי למדינה ולאבד עקב כך חלק ניכר מרכושם, אם לא את כולו, היא סיבה שלא למצות עם המבקש את הדין הפלילי, לפחות בנוגע לרכיב הקנס.

לטענת המבקש, יש בידיו ראיות כי לא ביצע את העבירות שיוחסו לו באישומים 7-5 לכתב האישום, וכי הכשלים בדו"חות המס לשנים 2001-2000 נבעו מהתנכלות מתמשכת ובלתי צודקת של הרכז, אשר החזיק בפנקסים וסרב למסרם, מה שהוביל לימים להגשת כתב אישום נגדו בגין השמטת הכנסות ודו"חות כוזבים.

...

אף לא שוכנעתי מן הטענות בגין פגמים בחקירה שהובילו לעיוות דין, והטחת האשמות אישיות בעובדי הציבור הרלבנטיים, שלא מצאתי להן יסוד.

סיכום כללם של דברים, חוששני כי אין מנוס מאי היעתרות לבקשה, משלא הוכיח המבקש קיומן של עילות לקיום משפט חוזר, אם בגדרי הראיות ואם באשר לטענת עיוות הדין.

איני נעתר איפוא לבקשה למשפט חוזר.

בהתאם לכך הפעיל המשיב את סמכותו לפי סעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ("החוק") והטיל על המערערת "כפל מס תשומות" בגובה 6.370 מיליון ש"ח. בנוסף המשיב פסל את פנקסי המערערת לשנת 2012 וכן הטיל עליה קנס על אי-ניהול ספרים בשיעור של 1% מן המחזור בהתאם להוראות סעיף 95(א) לחוק.

" (מתוך סעיפים 69 ו-70 להכרעת הדין) בגין העבירות בהן יעקב ביטון כן הורשע, נגזרו עליו 100 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 5 מיליון ש"ח. באישום החמשי שבכתב האישום, הואשמו ביטון וחברת שוי בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות למערערת בשנת 2012, דהיינו, ככלל, נושא האישום החמשי האמור היה אותה מסכת עובדתית שעומדת בבסיס העירעור דנן.

גם לא לרישום בהנהלת חשבונות.

באותה הודעה הסבירה גב' אלחרר את משמעות הכינוי "הלקוחות של יעקב" (לעומת "לקוחות מסודרים", שהמערערת לא נימנתה עליהם): "... חוץ מזה יעקב היה מנהל את העסק לפי הרשימות שלו, תוציאו חשבוניות לזה ולזה לפי כך וכך ליטרים אבל אני לא יודעת אם באמת היה שם דלק ולא היה לנו מעקב.

" (שורות 115-113, 125-124; 375-373) יצויין כי בחשבוניות הנדונות כאן "המפתח" הרשום הוא 32007 ובכרטיס המערערת בהנהלת החשבונות של חברת שוי מופיע המספר המזהה "32007 300". יחד עם זאת, העד יוסי סויסה לא גרס כי ליעקב ביטון ולחברות שבשליטתו לא היו כלל עסקים בענף הדלק (ראו נספח 16 לתצהיר המשיב, חקירה מיום 7.2.2013, שורה 300 עד שורה 302; שורה 381 עד שורה 388; נספח 18, חקירה מיום 11.2.2013, שורה 10 עד שורה 15).

אני מודע לקשיי ההוכחה הכרוכים אף במסמכים אלה: שמה של שוי איננו מופיע במסמכי ההעמסה ועל כן ייתכן כי אותן משיכות של דלק היו קשורות לספק אחר; ייתכן שמכלית הדלק של המערערת משכה דלק בקשר לעסקה בין צדדים שלישיים כאשר המערערת כלל לא הייתה הרוכשת אלא שימשה מובילה בלבד; וייתכן כי קיימת כפילות מסויימת בין תעודות המשלוח של שוי ומסמכי ההעמסה, כלומר שני מסמכים עשויים לייצג אותו ארוע מכר.

...

הגעתי אפוא למסקנה כי אספקת סולר בפועל על ידי שוי לידי המערערת בכמויות הנטענות לא הוכחה כנדרש.

אם שוב נלך לקולא ונייחס את כל הכמות המתועדת הזו לאספקה מחברת שוי, ולא לשמונת הספקים האחרים של המערערת, נמצאנו מכירים ב-29.12% מהכמות הכוללת של הדלק (929,819/3,193,271= 0.2912).

המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ש"ח, וזאת תוך 30 ימים.

ביום 17/04/19, הודה הנאשם והורשע בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של: 25 עבירות של עיסוק במכירה ובהפצה של טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן, על הטובין מן הסוג לגביו נרשם סימן המסחר, או מוכר, או מפיץ טובין כאמור, בהקף מסחרי - עבירה על סעיף 60 (א)(3) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב 1972 + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז 1973 ; 11 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין+ סעיף 29 לחוק העונשין; 25 עבירות של טפול רשלני בתרופות או בחומר רעיל לפי סעיף 338(א)(8) לחוק העונשין + סעיף 29 לחוק העונשין; 27 עבירות של איסור ייצור, שיווק, או החזקה לשם שיווק של תכשיר או חומר גלם לפי סעיפים 47 ה' לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א 1981 + סעיף 29 לחוק העונשין; 24 עבירות של איסור מכירת תכשיר אלא על ידי רוקח לפי סעיף 42(א) לפקודת הרוקחים; 2 עבירות של החזקת טובין מפרים לשם מסחר לפי סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני המסחר + סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, עבירה של קשירת קשר לעוון - עבירה על סעיף 449 (א)(2) לחוק העונשין, עבירה של אי הודעה על תחילת התעסקות לפי סעיף 215א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], 2 עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות - עבירה על סעיף 216 (5) לפקודת מס הכנסה.

הנאשם היתקדם מאוד בעבודתו הנוכחית ונראה כי ההליך אותו עובר הנאשם עיקבי ועמוק וכי הנאשם מתמיד בדרך החדשה, על כך מעידה גם העובדה כי לא נרשמו הפרות מצדו ולא ניפתחו תיקים נוספים.

עוד טרם ניפתחה הקבוצה שמר הנאשם על קשר עיקבי ומתמך עם השרות, שוחח על קשייו ועל התהליכים אותם עבר ונראה כי הנאשם מצוי בעיצומו של חשבון נפש אודות היתנהלותו עוברת החוק לאורך השנים והשלכותיה עליו ועל החברה הכללי.

הוא שיתף את שירות המבחן כי מעוניין להרשם ללימודי ספרות ומקווה כי יצליח לעשות כן. מהתסקיר שהוגש ביום 27/10/20 עלה כי בשל מיגבלות הקורונה טרם חודשו המפגשים הקבוצתיים , אך היתקיימו שיחות פרטניות עם הנאשם, אשר הקפיד על הגעה מסודרת למפגשים, התייצב בזמנים שנקבעו ושיתף פעולה לכל אורך התהליך.

שירות המבחן מתרשם מהנאשם כמי שמחויב לתהליך הטיפולי, הנאשם ביטא חשש מפני השתת מאסר ולו בדרך של עבודות שירות, מאחר שהדבר יוביל לסיום עבודתו בסופר ויקשה עליו להמשיך בלימודי הספרות ויפגע ביכולתו לפרנס את משפחתו ולצאת משגרת העבודה שבנה.

בית המשפט קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-18 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם עונש ברף התחתון של המיתחם - 4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות , לצד מאסר על תנאי וקנס; ת"פ (שלום-ראשל"צ) 58657-09-16 מדינת ישראל נ' צברלינג [פורסם בנבו] (1.3.17): הנאשם הורשע, במסגרת הסדר דיוני, בארבעה אישומים בעבירות של ייבוא, מכירה והפצה של תרופות מפרות מסוגים שונים, במהלך כחצי שנה וכן בעבירות על פקודת מס הכנסה.

...

נוכח האמור, ובשים לב למעמדו המשמעותי של הנאשם ברשת ההפצה, להיקף הפעילות הכספית, לתקופה בה סחר הנאשם בכדורים המפרים, מדיניות הענישה הנוהגת והעובדה כי הנאשם הורשע גם בביצוען של עבירות מס, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את כלל האישומים נושא כתב האישום המתוקן נע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

יחד עם זאת, אינני סבורה כי ניתן להיעתר להמלצת שירות המבחן כלשונה ולהשית על הנאשם ענישה הצופה פני עתיד בלבד לצד צו מבחן.

סוף דבר אני גוזרת על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל.

ראיות לעונש: המאשימה הגישה גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/1).

לאור העובדה כי מרבית המחדלים לא הוסרו באופן מלא, ובשים לב למחזורי עיסקאות החברה הנמוכים יחסית, עתרה המאשימה, בעיניינו של הנאשם, לענישה באמצע מיתחם הענישה המוצע, וכן עתרה להטלת קנס סמלי על הנאשמת, בשים לב לכך שהיא אינה חברה פעילה.

הערך החברתי שניפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין): אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד, פוגעות בגביית מס תקינה, המושתת על דיווח תקין ומסודר של כלל הנישומים, וכן פוגעת בעקרון השויון בין נישומים שונים, לכך ישנן השלכות רוחביות, פיסקאליות, בעלות פוטנציאל פגיעה בכלל הקופה הציבורית, ובהתנהלות מערכת הגבייה.

עוד בהקשר זה, אפנה לעפ"ג 20603-09-13 תפארת הבשר והעוף נ' מדינת ישראל, שם אישר בית המשפט המחוזי 6 חודשי מאסר בפועל, בגין אי הגשת שני דוחות שנתיים, כאשר המחדלים הוסרו רק במהלך העירעור; עוד אפנה לת"פ 32096-08-16 מ"י - רשות המסים נ' א. ר. מובילי הנגב הצפוני בע"מ ואח' שם הטיל בית המשפט 12 חודשי מאסר בפועל בגין אי הגשת 3 מאזנים ו-4 דוחות אישיים, אשר הוגשו בסופו של דבר, ולמרות הסרת המחדלים, הוטל מאסר בפועל.

נילקחה בחשבון טענת הנאשם, כי ההסתבכות והקשיים הכלכליים הם שהובילו אותו לבצוע העבירה, וכי העבירה לא בוצעה מתוך זדון או בצע כסף.

...

עוד בהקשר זה, אפנה לעפ"ג 20603-09-13 תפארת הבשר והעוף נ' מדינת ישראל, שם אישר בית המשפט המחוזי 6 חודשי מאסר בפועל, בגין אי הגשת שני דוחות שנתיים, כאשר המחדלים הוסרו רק במהלך הערעור; עוד אפנה לת"פ 32096-08-16 מ"י - רשות המסים נ' א. ר. מובילי הנגב הצפוני בע"מ ואח' שם הטיל בית המשפט 12 חודשי מאסר בפועל בגין אי הגשת 3 מאזנים ו-4 דוחות אישיים, אשר הוגשו בסופו של דבר, ולמרות הסרת המחדלים, הוטל מאסר בפועל.

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין): בשים לב לערכים החברתיים שנפגעו עקב מעשיו של הנאשם, עוצמת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה, העובדה שמדובר ב-6 עבירות של אי הגשת דוחות, להסרת המחדלים באופן חלקי בלבד, מחזוריה הכספיים של החברה והשלכת נתון זה לגבי חבות המס והנזק הפוטנציאלי למדינה, בדגש על העובדה כי מדובר בשנים בהם הכנסותיה של החברה היו זעומות והנאשם סבל מהפסדים עצמיים עקב קריסה כלכלית של הנאשמת, לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו לעיל, תוך מתן דגש לעובדה כי מדובר בנאשם עם הרשעה אחת בגין אותה הסתבכות כלכלית, לאור כל אלה, סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר מתון שירוצה בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם – 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בבית החולים רמב"ם בחיפה.

בתקופה זו הפיקו הנאשמים הכנסות משכירות והיו חייבים בהגשת דו"ח שנתי של הכנסות הנאשמת לפקיד השומה, ובניהול ספרי חשבונות בהתאם לפקודה ולהוראות מס הכנסה בנוגע לניהול פנקסי חשבונות.

עוד נקבע, כי מדיניות הענישה הראויה בגין ביצוע עבירות מס כוללת בגדרה, ככלל, רכיב של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ולצידו הטלת קנס כבד.

בפועל, הושכרו נכסי הנאשמת לגורמים לגטמיים כגון בנק הפועלים ומשרדים ממשלתיים, אלו שילמו התמורה כדין וקיבלו חשבוניות וקבלות מסודרות.

כלל הכנסותיהם נרשמו ותועדו וכעולה מטיעוני ההגנה וממסמך ת/1 (סיכום דו"ח שומה- הקף הוצאות מימון), כספי ההכנסות לא שולשלו לכיסו של הנאשם 1 אלא הועברו לחשבון הבנק של נאשמת ומשם מידית לתשלום חובות, הלוואות ומשכנתאות, שלהם התחייבו הנאשמים ברבות השנים.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשי מאסר, שרובם לריצוי מאחורי סורג ובריח, לתקופות שאינן קצרות: ברע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל, נדון עניינו של נאשם שהורשע באי דיווח על הכנסות בהקף של 2.8 מיליון ₪ והוטלו עליו עבודות שירות.

עוד אתחשב בכך שהרשעתו, כמו גם עונשו בתיק זה, עלולים להסב לעתידו המקצועי של הנאשם נזק רב. כפי שהובהר, אין בכוחם של הפרמטרים שצוינו כדי להביא להימנעות מהטלת עונש מאסר, אך יש בהם, ללא ספק, כדי להוביל למיקום עונשו של הנאשם בתחתית מיתחם הענישה שקבעתי.

...

עוד שוכנעתי כי מאסר ממש עלול לגרום נזק קשה לנאשם נוכח אישיותו השברירית ומצבו הנפשי המורכב.

כל עונש הכולל רכיב מאסר יגרום ממילא נזק קשה לעיסוקו של הנאשם, וכפועל יוצא מכך לפרנסתו ולמשפחתו, אך אני סבורה שבעניינו יש מקום לאמץ את הגישה הדוגלת בענישה החמורה דיה להשגת מטרותיה ואינה לוקה במגרעותיו ההרסניות של מאסר ממש (עמדה המתחזקת בשים לב להמלצות שפורטו בדו"ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (ועדת דורנר , פורסם בנובמבר 2015 ) והצעת חוק העונשין (נשיאת מאסר בעבודות שירות-הוראת שעה התשע"ז- 2016).

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות.