רישום כוזב במסמכי חברה

רישום כוזב במסמכי החברה ושימוש בחשבוניות פיקטיביות: התובע טוען כי מבדיקה שערך עולה שהחברה נשאה בתשלומים לספקים עבור שירותים או מוצרים שלא סופקו לה, כך שלמעשה הועמסו על החברה הוצאות שאינן חלק מפעילות השוטפת ולא תרמו לחברה ליצירת הכנסות, כך שהדבר מהוה סממן לשימוש בחשבוניות פיקטיביות.

...

אני סבור, כי התכתבויות פרטיות אלו שבין התובע ולנתבע 1 אכן אינן נעימות, אולם אין בהן את יסוד לשון הרע ואף הנתבע 1 לא הוכיח שהן הגיעו לצד שלישי כך שלא מתקיים בהן יסוד הפרסום הנדרש שיגיע לאדם נוסף מעבר לנפגע.

בהעדר הוכחה לכך שהתקיים "פרסום" לגורם שלישי – ממילא לא מתקיימת עילה על פי חוק איסור לשון הרע, ודין התביעה שכנגד להידחות גם בהיבט זה. סוף דבר מכל הטעמים שהובאו לעיל, התביעה העיקרית והתביעה שכנגד – נדחות במלואן.

על כן, אני מחייב את התובע לשאת בחלקו של הנתבע 3 בשכרה של המומחית מטעם בית המשפט במלואו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם למומחית ועד לתשלום המלא בפועל; ובנוסף לכך לשאת בהוצאות המשפט בסך 10,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 35,000 ₪, אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד נאמר שהעורר הקים את חברות סאמיט כדי לייצר הכנסות לעצמו, להסתירן מנושיו ולהסתיר את שליטתו והיותו נהנה בחשבונות; פתח על שמן חשבונות בנק ותיקי עוסק במע"מ; והסווה זאת באמצעות רישומים כוזבים במסמכי החברות כאילו אחרים שולטים בחברות ומנהלים אותן.

...

אף אני סבור כי עוצמת הראיות מספקת כדי להורות על מעצר עד תום ההליכים.

שירות המבחן הגיע למסקנה שהיעילות בחלופת מעצר, וגם במעצר בפיקוח אלקטרוני, "מוגבלת" בשל מאפייני האישיות של העורר, נוכח היכולת "להפעיל אחרים" מרחוק ומאחר שהתרשם כי המפקחים שהוצעו יתקשו לזהות גורמי סיכון ולצמצם אותם.

בהינתן כל אלה ונוכח עברו הנקי של העורר אני סבור שיש מקום להורות על בחינה נוספת של היתכנות מעצר בפיקוח אלקטרוני, תוך עיבוי הפיקוח שהוצע בעבר בדרך של הוספת מפקחים ובתנאים שימנעו קשר אפשרי עם עדים ועם גורמים שעלולים להשפיע עליהם, לרבות שלילת גישה מצד העורר למרשתת ולטלפון וקביעת הפקדות כספיות וערובות מתאימות.

הנתבע הודה בכתבי טענותיו כי אכן אישר תשלום זה בנספח להסכם הפשרה אלא שטען כי הסכמתו ניתנה על יסוד מצגי שוא, כי נעשו רישומים כוזבים במסמכי החברה וכי היתנהלות התובע בעיניין זה חמורה וכוללת לכאורה שימוש לרעה בסמכויותיו בחברה בהיותו בנגוד עניינים, הפרת חובות חוקיות כלפי החברה, ובכלל זה חובות האמונים, ההגינות והזהירות וכיו"ב (סעיף 22 לתצהיר הנתבע).

...

הנתבע (להלן גם: "עיני") טוען מנגד, בין היתר, כי התובעים לא הוכיחו בראיות מתאימות כי שילמו את חובותיהם, שלו ושל אחיו, למס הכנסה כנדרש על פי ההסכם ואף הוכח כי בעת הגשת התביעה טרם שילמו את מלוא הסכומים כנדרש; מכאן שיש לדחות את התביעה.

שקלתי את טענות הצדדים ועמדת התובעים מקובלת עלי.

כאמור, סבורני כי בסופו של יום הוצגו ראיות מספקות שהיה בהן כדי ליתן מענה לטענות הנתבע, בפרט כאשר בחר שלא לחקור את המומחה שמונה.

סיכום לאור האמור התביעה מתקבלת במלואה, כמבוקש בסעיפים 49.1-49.4 לכתב התביעה.

בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון, וציין לגבי חלקו את הדברים הבאים: "הנאשם הורשע בשורת עבירות, אותן עבר, משך כשנתיים וחצי, במסגרת פרשיית מירמה חמורה, בהקף של עשרות רבות של מליוני שקלים. מעבר לחומרת העבירות הנובעת ממשך הפעילות העבריינית ומהיקף הרכוש האסור, לא ניתן להיתעלם מהחומרה המיוחדת, הנובעת מאופי העיסוק של החברות שאת פעילותן, במירמה, איפשר הנאשם – שירותי שמירה על בטחון הציבור ועל רכושו. במעשיו אלה, איפשר הנאשם לחברות לספק לציבור שירותי שמירה, באמצעות היתרים וביטוחים שהושגו במירמה, באופן שעלול היה לגרום לפגיעה בשלום הציבור או ברכושו, והכל, למטרות בצע כסף של קושרי הקשר. עם זאת, ינתן משקל לחלקו היחסי של הנאשם בעבירות בהשוואה למעורבים אחרים. כעולה מטיעוני ב"כ המאשימה, הנאשם לא נימנה בין ראשי הקבוצה העבריינית ויוזמי הקשר. בנוסף, הנאשם לא הפיק רווחים מהפעילות העבריינית, מעבר למשכורתו כמנהל שכיר בחברות". עובדות כתב האישום המתוקן עניינו של האישום הראשון, בקשר שקשר הנאשם עם אחרים לבצע רישומים כוזבים במסמכי חברת כח המכבים (הסתרת מעורבותו) באופן שהחברה תוכל לקבל במירמה את הרישיונות והביטוחים בלעדיהם לא ניתן לפעול בתחום השמירה.

...

בחינה זו מובילה למסקנה כי אלמלא הסיטואציה הייחודית שנוצרה בתיק זה, היה מקום להטיל על הנאשם עונש המשקף את הרף העליון של הסדר הטיעון.

המסקנה בדבר אפקטיביות הליך השיקום במקרה דנן מתחזקת משני נתונים נוספים אשר אף הם מצדיקים התחשבות בענישה: הראשון - הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן.

אני מורה על חילוט סך של 1,000,000 ₪ לטובת קרן החילוט.

עוד נטען כי זכות העיון במסמכי החברה נשללה מהתובעים 2-1, וכי הנתבעים ביצעו רישום כוזב במסמכי החברה כאשר הם לא הכירו בכהונתו של נעם כדירקטור.

...

בנסיבות אלה יש מקום להיעתר לבקשתם ולהורות לנתבעים לרכוש את מניותיהם במחיר ה"מעקר" את הפגיעה הזו, קרי המחיר שנקבע על-ידי המומחה בחוות-דעתו, הנוגע לשווי החברה בשנת 2016.

סיכום לאור כל האמור לעיל בפסק-הדין, אני מורה לנתבעים 4-1 יחד ולחוד לשלם לתובעת 2 סכום של 369,981 ₪ כאשר סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.12.2016 ועד התשלום בפועל.

אני מורה לכן כי הנתבעת 7 תשלם לכל קבוצת תובעים הוצאות בסך 5,000 ₪.