רישום ילדים לגני ילדים במעמד צד אחד

העובדת טענה כי יש לחייב את הרשת גם בתשלום פיצוי בגין עגמת נפש נוכח היתנהלות הרשת – פיטוריה בחוסר תום לב בהליך פוגעני לאחר תחילת שנת הלימודים, כאשר עת הודיעה על כוונתה לפנות לבית הדין לעבודה פנתה הרשת במעמד צד אחד לבית דין רבני להוצאת צו מניעה במעמד צד אחד; העובדה שהעובדת, אם לעשרה ילדים בעלת ותק של 22 שנה, פוטרה ללא הצדקה, כאשר בהמשך הגן חזר לפעילות רגילה ושולם לגננת המחליפה שכר מלא לכל הפחות מחודש אפריל 2013, ומכל מקום בגן של העובדת היו רשומים יותר ילדים מאשר בגנים האחרים; סרוב הרשת להשיב את העובדת לעבודה אף לא בשנת הלימודים שלאחריה, תוך היתעלמות מפניותיה, ותוך העדפה על פניה של עובדת חדשה וזולה יותר; הנזק שניגרם לעובדת, שנותרה נטולת הכנסה ומקום עבודה בהיותה בת למעלה מארבעים שנה ואם לילדים רבים, כאשר בשנת הלימודים אף הרתה וכך נימנע ממנה למצוא עבודה חלופית ואף הפסידה דמי לידה.

...

אנו דוחים את ערעור הרשת בכל הנוגע לטענת הקיזוז.

לטעמנו, די בכך שתחשיב סכום הקיזוז שנטען בתצהירו של מר רייך היה מבוסס על כך שלולא מעשי העובדת היו נרשמים יותר ילדים לגן כך שמספר הילדים שהיו נרשמים לגן היה 32 ילדים, והרשת הייתה מקבלת תקצוב בסך של 8,881 ₪ לילד, ואבדן ההכנסה (בגין הילדים שלא נרשמו לגן) הוא 156,000 ש"ח, ואילו לפנינו נטען כי "הגן לא נסגר בגלל התנהלות המשיבה וזאת טענת הקיזוז כי לא קיבלנו עליו שקל תקצוב", כדי להמחיש כי טענת הקיזוז אינה מבוססת.

סוף דבר: בכל הנוגע לנסיבות סיום עבודתה של העובדת ולפיצוי בגין אופן סיום עבודתה של העובדת נדחה ערעור הרשת ומתקבל חלקית ערעור העובדת.

לגירסתה, בהחלטה, שניתנה במעמד צד אחד, מיום 9.11.2016, נאסר על הנתבע להטריד, לאיים וליצור קשר עם התובעת או בני משפחתה.

לטענת הנתבע, ילד שהיה רשום לגן התובעת מעולם לא עבר לגן של רעייתו.

...

אין בידי לקבל מסקנה זו של התובעת.

אף בהינתן שחשד זה לא לווה במסקנה חד משמעית.

סוף דבר התובעת תשלם לנתבע (התובע שכנגד) סך של 1,000 ₪.

לצידה של התביעה עתרו המבקשים בבקשה זו, למתן צו מניעה זמני להמשך הפעלת הגן, אשר לא ניתן במעמד צד אחד.

בתגובתה לבקשה טענה יוליה כי המדובר בבקשה הלוקה בשיהוי, וכי מתן הצוו באמצע שנת הלימודים תהווה פגיעה קשה בילדים הרשומים לגן ובהוריהם.

מהי אם כן נקודת האיזון? מהי הנקודה שבה יבוא בית המשפט ויאמר כי אינו מונע את המשך ההפעלה על אף העובדה שאין בידי מפעיל גן הילדים היתר לשימוש חורג? אני סבור כי נקודת האיזון צריכה להימדד בשני פרמטרים: האחד – הסיכוי להשיג את ההיתר מהוועדה המקומית; השני – כנות המאמצים שנעשו לצורך קבלת ההיתר.

...

אני סבור אחרת.

סבורני, כי אין מקום לקטוע את שהותם בגן באיבחת חרב, ולהותירם ללא מוצא ערב סיום שנת הלימודים ובמהלך חופשת הקיץ בה הגן מופעל כסידרו.

מתוך התחשבות בהורי הילדים, הרי שאני קובע כי צו זה יכנס לתוקף ביום 1.9.2018.

היא רשמה את הילדה לגן עכשיו בחודש ספטמבר והיא גם לא שולחת אותה לגן, ואני צריך ללכת לקחת אותה ממנה.

על בסיס הבקשה והדברים דלעיל שעלו בדיון סבר כב' הש' ברגר שיש מקום למתן צו הגנה במעמד צד אחד וטרם מתן הצוו קבע בהחלטתו: "על פי הבקשה והסברי המבקש, למבקש ולמשיבה יש ילדה משותפת במסגרת הסדרי

...

לאחר ששקלתי את הדברים לא מצאתי להיעתר למתן צו הגנה שכן הבקשה אינה עומדת בדרישות הבסיסיות של החוק, לשון המעטה.

כללו של דבר הבקשה נדחית.

לפי תקנה 97 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 החלות גם בבית דין זה (להלן – התקנות) " .. הבקשה למתן סעד זמני תדון במעמד בעלי הדין, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לתת סעד זמני אירעי במעמד צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות, כי קיים חשש סביר שהעיכוב שייגרם כתוצאה מקיום הדיון במעמד בעלי הדין או הבאת הבקשה לידיעת המשיב תסכל את מטרת הסעד הזמני או תיגרום למבקש נזק חמור". ודוק, קיומו של דיון על פי התקנות כולל שמיעת ראיות וסיכומי הצדדים.

המבקשת לא הציגה כל אסמכתא אובייקטיבית, המלמדת על מגוריה בבית האם, או בישראל, למעט אישור רישום לגן הילדים עבור הבת הבכורה (נספח י"א לתביעה).

...

יתר על כן, גם אם אניח, כי טרם חלפה השעה להגשת בקשה לסעד ארעי, דין הבקשה לגופה להידחות.

הנה כי כן, ברמה הלכאורית לא שוכנעתי בראיות מהימנות לעילת תביעה המצדיקות מתן סעד ארעי בטרם התקיים דיון במעמד הצדדים כהגדרתו בתקנות.

לסיכום, מכל הטעמים עליהם עמדתי, לא מצאתי הצדקה למתן סעד ארעי עד לדיון הקבוע, שאז יהא באפשרות המבקשת לשכנע מחדש בנחיצות הסעד הזמני.