מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רישום הערת אזהרה למניעת עסקאות

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

האם הערת אזהרה שלילית הנה בגדר שיעבוד היוצר נשייה מובטחת? סעיף 126(א) לחוק המקרקעין מאפשר רישום סוגים שונים של הערות אזהרה, וביניהן הערת אזהרה חיובית בדבר התחייבות בכתב לבצע עסקה במקרקעין, והערת אזהרה שלילית המונעת ביצועה של עסקה כאמור, כאשר הערות אלו מעגנות סוגי התחייבויות שונים (אריאל רייכמן "הערת האזהרה – מהות, יצירה והגנה כנגד עיסקאות נוגדות" עיוני משפט י 297, 346 (תשמ"ד-תשמ"ה)).
...
בכך סבורני כי יש כדי ללמד שגם הבנק לא ראה עצמו בשלב האמור כנושה מובטח מכוח הערת האזהרה השלילית שנרשמה לטובתו.
סיכומם של דברים, בהתאם לסעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, נוכח ההבדל בעצם ההתחייבות נשוא ההערה בין הערת אזהרה אשר מהותה התחייבות לעשיית עסקה לבין הערה שתכליתה מניעת עסקה, והשפעתו של הבדל כאמור על תוכן הזכות הנתונה לבנק ביחס לחלקו של רז במקרקעין, ולאור נסיבותיה הקונקרטיות של הערת האזהרה שנרשמה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מדובר בהערת אזהרה העולה כדי "שעבוד" לצרכי סעיף 1 לפקודת הפשט"ר, וכי בהתאם, אין בהערת האזהרה השלילית שנרשמה, כשלעצמה, כדי להקנות לבנק מעמד של נושה מובטח.
סוף דבר אשר על כן, התובענה מתקבלת בזאת, ובהתאם הנני קובע כי המשיב 1 איננו "נושה מובטח" (כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת הפשט"ר) של המבקש על חלקו במקרקעין הידועים כגוש 3697 חלקה 124 אך מעצם רישום הערת אזהרה המונעת ביצוע עסקאות בנכס.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר מכן הוצגו בפני התובע תצהירים נוספים שבהם היתייחסות לרישום הערת אזהרה בלבד, נ/4 ו- נ/7, והתובע אישר שאכן הצהיר קודם לכן על אודות רישום הערת אזהרה למניעת עסקה (עמ' 46 ש' 12), אם כי העיד שקיימת היתייחסות לכך שהדירה משועבדת, ולאחר מכן הוסיף כי הוא לא הבין מה שנכתב בשנת 1998 באומרו "אני לא עורך דין. אני לא משפטן" והנתבע היה עורך דינו בתיק (עמ' 47 ש' 14).
...
יש לדחות את התביעה על הסף מפאת טענת התיישנות, שכן כעולה מכתב התביעה, התביעה הוגשה על יסוד הסכם אשר נכרת במהלך חודש יוני 1998 וכן בגין מעשים ומחדלים אשר ייוחסו לנתבע ואירעו למעלה מ-7 שנים לפני הגשת התביעה.
ואולם, משחלף זמן רב ממועד הגשת הערעור ועד היום, וככל שהתובע היה מעוניין להסתמך על הליך הערעור בהקשר זה או אחר כאשר הוא הקדיש לטיעוניו בערעור עמודים רבים בסיכומים שבפנינו, ובנסיבות העניין היה מקום לצרף את פסק הדין שניתן בערעור ובהעדר זאת אין אלא להסיק כי הערעור נדחה בפועל.
על רקע כל הקביעות דלעיל, אין מקום לקבל תביעה זו אשר נדחית אף היא.
יצוין כי ביום 8/11/12 הוגשה בקשה לצירוף אסמכתאות חדשות מטעם הנתבע, אך בית המשפט אינו נדרש לאסמכתאות נוספות על מנת להכריע בתיק זה. לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבע בגין שכר טרחת עו"ד סך של 35,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למעד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין), מכוחו נרשמה הערת אזהרה על הנכס שבנידון, מאפשר רישום הערת אזהרה על עסקה כאשר "הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להמנע מעשות בהם עסקה". רישום הערת אזהרה נועד למנוע רישום עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא אם ניתנה לכך הסכמת הזכאי או על-פי צו של בית המשפט (סעיף 127 לחוק המקרקעין).
...
טענה זו אין בידי לקבל.
הטענה לקיומה של הסכמה המתנה ביטול הערת האזהרה בתשלום החוב, נטענה בעלמא, מבלי לפרט בין מי למי הוסכם הדבר ובאילו נסיבות, ולא שוכנעתי כי הסכמה כזו אכן היתה.
לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה ומורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה ביום 30.11.2015 על הנכס שבנדון בגין התחייבות מיום 2.11.2015.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

במקור כלל כתב התביעה גם סעד של אכיפה אך בישיבת קדם משפט מיום 12.7.20 בבית המשפט המחוזי מרכז הסכימו התובעים על מחיקת סעד האכיפה והתביעה הכספית הועברה לערכאה זו. התביעה הוגשה במקור נגד שני אחיו של הנתבע 1 – מר יוסף לוי הרשום כבעל הדירה ומר שחר לוי אשר לטובתו רשומה הערת אזהרה למניעת עסקה, אך נדחתה בהסכמת הצדדים.
...
אשר על כן, טענת אי הקטנת הזנק שהעלה עו"ד רוסינסקי נדחית.
סוף דבר מכל הנימוקים דלעיל אני מחייב עו"ד רוסינסקי לפצות את הנתבעים בגין הסכום ששילמו לנתבע 1 בסך 310,000 ₪, בגין הפיצוי המוסכם בסך 50,000 ₪ שמחדליו מנעו יכולת לגבותם, בגין הפסד דמי השכירות בסך 24,850 ₪ ובגין עגמת נפש בסך 40,000 ₪.
אשר על כן אני מחייב את עו"ד רוסינסקי לשלם לתובעים סכום כולל של 424,850 ₪ וכן את אגרת בית המשפט בסך 11,473 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 7.5.20, הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 42,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו