רישום הערת אזהרה ברשם החברות

יצוין כי לטובת האם-המבקשת 1, נרשמה הערת אזהרה על הבניין כולו וכן שיעבוד קבוע ברשם החברות על זכויותיה בפרויקט.

...

שקלתי אם משום כך בהתעלם מכלל הנתונים שפרטתי לעיל יש מקום להורות צו מניעה זמני בכפוף להפקדת בטוחה הולמת, ואולם הואיל ואני סבורה כי המבקשות תוכלנה לקבל סעד חילופי של פיצוי כספי ככל ותוכח תביעתן, וככל ותתגברנה על טענות המשיבים בכל הנוגע למועד המימוש, תנאי המימוש וכו' וזאת מעבר למחלוקת ביחס לפרשנות המסמך, ולאור השיהוי המהותי שבו השתהו המבקשות, שכן אליבא דטענתן המדובר במסמך שנחתם בשנת 2013, כשתנאי ההסכם אפשרו מכירת דירה נוספת כבר בשנת 2018, ולכל המאוחר בשנת 2020, בעוד שהבקשה הוגשה לאחר שמרבית הדירות נמכרו, מבלי שיש בידי ביהמ"ש כל אינדיקציה לטעם בשיהוי, ובנוסף לאור העדר נתונים והעדר גרסה בנוגע ליישומו של ההסכם, הגעתי למסקנה שבאיזון שבין זכויות הצדדים אין מקום להיעתר לבקשה.

סוף דבר; אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה שלפניי.

בשלב זה לא מצאתי לעשות הוצאות, בעיקר משום שהמשיבים הסכימו למכור את הדירה למבקשות בהנחה, ומשום שאני סבורה כי ניתן לגשר על הפערים שבין הצדדים בנוגע למחלוקת ולהתאים את המסמך לשינויים שהתרחשו בשוק הדירות באופן שיבטא איזון ראוי יותר בדרכי שלום, ומשום כך אני נמנעת מלהטיל הוצאות.

באשר לטענת המערער לפיה לא נרשמה כל הערת אזהרה לטובת הנושה, צוין כי דינה של טענה זו להדחות שכן מספיקה העובדה כי נרשמה הודעת מישכון הן בספרי החברה המשכנת והן ברשם המשכונות כדי שהנושה ייחשב כנושה מובטח.

...

גם טענה זו דינה להידחות.

משכך טענת המערער לפיה מדובר ב'פעולה בטלה' דינה להידחות.

סוף דבר: הערעור נדחה, החוב למשיבה יוותר בסך 265,829 ₪ בדין של חוב מובטח.

עו"ד מררי אהוד, שייצג את קבוצת סאל אור, העיד בחקירתו: "ש. מיסמכי השיעבוד ניתנו לכם בנאמנות? ת. כן ... אני לא מסתייג ממה שכתוב בהסכם" [עמ' 95 לפרוטוקול מ-6.11.19 שורות 13-17]; "ש. אם זה [השיעבוד ברשם החברות – י.ג.] תחליף להערת אזהרה, האם אפשר לרשום את זה לפני התשלום של 100,000 ₪ [התשלום הראשון – י.ג.] ת. ... מלשון ההסכם לא ... ש. היה צריך לחכות לתשלום? ת. נכון" [עמ' 98 לפרוטוקול שורה 31 עד עמ' 99 שורה 6].

...

סוף דבר [א] מוצהר בזה על ביטול ההסכם שנחתם ב-14.6.16, ועל ביטול ייפויי הכוח שנחתמו מכוחו.

[ג] הנתבעות תשלמנה לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

ביום 23.8.2017 חתמה החברה על אגרת חוב מכוחה שיעבדה את הזכויות בדירה לטובת חברת נונק, ועוד באותו היום נרשם השיעבוד ברשם החברות.

בסמוך לכך, נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת חברת נונק.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

בהינתן האמור, סבורני כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר היעתרות לבקשה.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת כמפורט לעיל.

טענות הצדדים המבקשת טוענת כי ההליך הנפרד עניינו בפעולה טכנית והיא רישום זכות במקרקעין, והוא נועד להשלים את רישום השיעבוד או הערת האזהרה לטובתה הן ברשם החברות והן ברשם המשכונות, ואין מקומה של התביעה להתברר במסגרת תביעת חוב בפני בעלי התפקיד בהליך חידלות הפרעון.

...

דיון לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתיר למבקשת להמשיך בניהול ההליך כנגד החברה מחוץ להליך חדלות הפירעון, להידחות.

סעיף 29(5) לחוק קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.