מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רישום בטאבו על בסיס טעות של המנהל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בהקשר זה יוער, כי כבר מתחילת ההליך, העיר בית המשפט לב"כ התובעים, כי ככל שמבקשים התובעים לפעול לשינוי הרישום, הרי שהאכסניה המתאימה לכך אינה במסגרת תביעה לבית משפט זה, ואולם התובעים דחו דברים אלו של בית המשפט ועמדו על כך שהם מבקשים לנהל את התביעה בהסתמך על הרישום בפנקס הבתים המשותפים (ראו, למשל, פרוטוקול הדיון מיום 21.5.2018, ובפרט בעמ' 5 ש' 20).
כפי שפורט לעיל, הסכם החכירה שהוצג נחתם לפני שנירשם הבית המשותף וממילא לא ניתן להבין ממנו איזה חלק מסויים במקרקעין הוחכר לה"ה זהבי ולפי הטענה הועבר בסופו של יום לתובעים (יוער, כי בכל הנוגע לשטח החלקה נפלה בהסכם טעות, בבירור, משעה שנירשם בו כי המיגרש שהוחכר לחוכרים, בשטח 241 מ"ר לערך, הוא חלקה 363 בשלמות, שעה שברור שאין זה המצב).
כך או כך, לא זו בלבד שהתובעים לא טענו כי יש להעדיף את הסכם החכירה על הרישום בפנקס הבתים המשותפים, אלא שהם הדגישו בסיכומים כי "אין כל חשיבות להסכם החכירה שכן, זכויות הצדדים רשומים בלישכת רישום המקרקעין (טאבו), הרישום נעשה על בסיס הסכם החכירה ומכוחו" (ראו הנטען בסעיף 7 לסיכומים, בהדגשה).
...
הנה כי כן, אף התובעים מסכימים כי יש להעדיף את הרישום בפנקסי המקרקעין על הסכמי החכירה, וממילא תיקון פנקס הזכויות אינו בסמכותו של בית משפט זה. העולה מן המקובץ, כי לא עלה בידי התובעים לעמוד בנטל לשכנע כי הנתבעים פלשו למקרקעין שבבעלותם ולפיכך דין התביעה להידחות.
לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך להידרש ליתר טענות הצדדים.
התביעה נדחית אפוא, והתובעים ישלמו לנתבעים 1-2 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ ולנתבעים 5-6 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 6554-04-20 באטוס ואח' נ' מנהל מסוי מקרקעין מרכז 06 לספטמבר 2020 מספר בקשה:31 לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן מבקשים 1. דבורה באטוס 2. אברהם באטוס משיבים 1. מנהל מסוי מקרקעין מרכז 2. היועץ המשפטי לממשלה החלטה
כך לפי סעיף 15 לבקשות מספר 17, 18 ו- 19 : "רק לאחרונה נודע לאברהם שבטאבו יש שטר פגום וחסוי שהטאבו פירסם ללא אישור שבו מופיע שכאילו דבורה קיבלה את כל הדירה מציפורה על פי קיום צוואה שיצאה לפני יותר מעשרים שנה ע"י בית הדין הרבני" ובהמשך סעיף 16: "נודה על הוצאת צו מניעה למכור הדירה הנדונה עד לסיום בירור תביעתי לרשום בטבו שאישתי דבורה קיבלה מחצית הדירה מבעלה אברהם – ומחצית הדירה הנדונה – על פי צוואה של ציפורה, ומה שמופיע בטבו שכאילו אשתי קיבלה כל הדירה, על פי צוואה של ציפורה – זה טעות שיש לתקנה". המבקש מוסיף עוד כי הדירה "מושלמת למגורי נכים", דהיינו הוא ואישתו דבורה.
אך, ברי כי פינוי שכזה נעשה על בסיס משפטי איתן ולאחר מישגור התראות.
...
כך למשל נושא הדירה עלה לדברי המבקש עוד בבית הדין הרבני לפני כב' השופט גליק וכי מותבים רבים ושונים נדרשו לנושא זה. המבקש טען עוד בראשית ההליך בבקשה מספר 5 סעיף 3: "עורך דין איתמר כהן הגיש ב- 3.9.20 בקשה שיקרית לראש ההוצל"פ כמו שאר הבקשות השיקריות שהגיש עד כה. בבקשתו כתב כאילו יצא פסק דין לפינוי..." ובהמשך סעיף 7: "אין צורך כרגע בסעד זמני כי לא יצא עדיין פסק דין לפינוי כפי שטוען עורך דין א. כהן ולכשיגיע בקשתי להוצל"פ לביטול האזהרה לפינוי, האזהרה (בעזרת השם) שהוציא ראש ההוצל"פ תבוטל". מסתבר, כי בסופו של דבר בוצע הפינוי והמבקש גם בשם אשתו נזעק מחדש אל בית המשפט כדי לעתור לסעד.
ראו לדוגמה החלטת כב' השופט יהושע גייפמן מיום 28.4.2020 בתיק זה, החלטת כב' השופטת ירדנה סרוסי מיום 30.4.2020 בתיק זה. על כך טען המבקש במסגרת בקשתו מספר 15 מיום 24.6.2020 למחיקת התביעה: "אני לא עורך דין. אין לנו אמצעים לשכור עורך דין כי הקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח לאומי בתוספת השלמת הכנסה, בקושי מספיקה למחיה. לשכת הסיוע המשפטי מסרבת לסייע". מכל מקום נראה, כי אם כבר פונו המבקש ואשתו דבורה מאותה דירה ע"י כב' ראש ההוצל"פ, הדבר לא נעשה בחלל ריק.
סיכום: מן המקובץ לעיל, אני רואה לנכון לדחות את הבקשה לצו זמני וממליצה למבקש/ים לפנות לייצוג משפטי ולפעול בדרך של פנייה לערכאות הרלוונטיות.
יתר על כן, מתוך התחשבות ולאור התוצאה אליה הגעתי , אני מורה על בטלות חוב האגרה הרובץ כלפי המבקשים בתיק זה. ניתנה היום, י"ז אלול תש"פ, 06 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לאחר מכן, ביום 20.3.19, הגישה הגרושה לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה אזרחית להצהרה כי היא הבעלים היחיד של שורה של נכסי מקרקעין הרשומים במירשם המקרקעין בבעלות החייב, וזאת על בסיס המוסכם בינה לבין החייב בהסכם גירושין מיום 4.10.17 אשר אושר על-ידי בית הדין השרעי (ת.א 29519-03-19, להלן – התביעה האזרחית).
בחווה"ד צויין כי מדובר במקרקעין חקלאיים ובנכס המאופיין בספקולטיביות רבה, וכי טווח המחירים בעיסקות משוות עליהן הסתבסס השמאי הוא רחב ומשקף מאפיין זה. עוד העלו הם טענות נגד חוו"ד השמאי מטעם המנהל המיוחד, אשר התבסס על 3 עיסקאות השוואה בלבד, שאחת מהן איננה מדווחות במס רכוש ולא ברור מה הבסיס העובדתי עליו נשען השמאי בקשר אליה, כאשר השמאי מטעם המנהל המיוחד אף איננו מביא בחשבון הפחתה כלשהיא בגין מימוש מהיר.
לעניין זה טוען החייב כי אף חווה"ד השמאית מטעם המנהל המיוחד היא שגויה, וכי ערך הנכס גבוה בהרבה, בשל מתקנים חקלאיים הבנוים בו, שלא נילקחו בחשבון בשתי השמאויות.
...
סיכומם של דברים – הבקשה למתן הוראות מטעם הנאמן: על יסוד כל המקובץ, בקשת הנאמן להורות על ביטול הסכם המכר לרוכש כפי שאושר ע"י רשם ההוצאה לפועל, נדחית.
על רקע כל המפורט, וכאשר מדובר בבחינה לכאורית בלבד, נראה כי עוצמת עילת התביעה של הגרושה, כאשר ברקע ניצבת כיום למולה בקשת הנאמן לביטול הענקה, נחלשת במידה לא מבוטלת לעומת מצב הדברים שקדם להליך הפש"ר. מכל מקום, מבחינת מאזן הנוחות, לא שוכנעתי כי הוא נוטה לגרושה.
אשר על כן בקשת הגרושה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לסכויי ההליך- נטען כי המדובר ברשום שגוי, עקב טעות של הערייה על בסיסו ניתן פסה"ד. לאחרונה נתגלו אצל המבקש "מסמכים חדשים "שומטי לסת" ומכריעים ממש" אשר לטענתו המשיבה הסתירה ובהם "הודאת בל דין מפורשת של המשיבה, בחתימתה!, לרבות מיסמכי דיווח והצהרה למיסוי מקרקעין בעיניין עסקת המתנה מסבה של המשיבה למשיבה, המוכיחים ביתר שאת ובלא הותרת כל ספק ולו הקל שבקלים, את צדקת טענות המערער, וכי המדובר בנכס בכתובת אחרת!" (פס' 10).
רישום המקרקעין בטבו על שם המשיבה הנו חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה ובודאי שלא במסגרת ערעור.
אני מקבלת עמדת המשיבה לפיה המבקש לא הראה צו ירושה או ראשית רישום זכויות כלשהן בנכס עליהן ניתן להסתמך במסגרת הבקשה וברי כי ההליך שמנהל המבקש כיום תכליתו להוכיח טענתו כי הנו בעל הנכס, טרם הוכרע.
...
אני מקבלת עמדת המשיבה לפיה המבקש לא הראה צו ירושה או ראשית רישום זכויות כלשהן בנכס עליהן ניתן להסתמך במסגרת הבקשה וברי כי ההליך שמנהל המבקש כיום תכליתו להוכיח טענתו כי הינו בעל הנכס, טרם הוכרע.
לפיכך, בשלב זה, בזהירות המתבקשת ומבלי לקבוע מסמרות, סבורני כי סיכויי הליך אינם גבוהים.
הבקשה על כל רכיביה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

על בסיס האמור, עותר כאמור התובע לביטול תוצאות ההסדר והרישום במירשם המקרקעין כפי שנעשה על-פיו, ולרשום אותו/את מורישו כבעל הזכויות במקרקעין.
טענות בדבר פגם בבצוע הליך ההסדר, טעות ואף רשלנות של פקיד ההסדר, אינן מהוות עילה לפתיחה מחודשת של ההסדר ותיקון הרישום במירשם שנעשה מכוחו (ע"א 523/12 ג'מילה אסמאעיל נ' לישכת הסדר המקרקעין ואח' (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] (2014; עניין יאסין לעיל, שם בפסקות 22, 26).
בהתאם לפסיקה, עילת תביעה מעין זו מחייבת עמידה בשלושה מבחנים מצטברים: (1) קיום טענת מירמה בעלת אמינות לכאורית, קרי – אין די בטענות בעלמא אלא יש להצביע על טענות ממשיות המגובות בראיות בעלות אמינות לכאורית; (2) חיוניות טענת התרמית, במובן זה שככל שתתקבל עשוי הדבר להביא לשינוי התוצאה שנקבעה בפסה"ד; (3) היות טענת המירמה מבוססת על ראיות חדשות המתייחסות לארוע שארע לאחר פסה"ד או שלא היה ניתן להשיגן בשלב ההליך המקורי אף בשקדנות סבירה (ע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ (25.2.10)).
הפוך והפוך בכתב התביעה כפי שהוגש, ולא תמצא בו הגדרה של שטח מסוים שנכלל בטעות בחלקה 2 ובדבר קיומה של טעות מדידה.
...
המסקנה היא כי דין התביעה סילוק על הסף בהיעדר עילה, וכן בשל קיומו של מעשה בי"ד (ביחס לחלקה 2).
בנוסף לאמור, דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
סוף דבר; נוכח כל המפורט, אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו