א מקנה לבית המשפט את שיקול הדעת לקבוע ריבית מיוחדת, וכלשונו: "מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, יחייבו בית המשפט, ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים – רשאי בית המשפט לחייבו, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרישי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, ולעניין מבטח בביטוח סיעודי – יחייבו כאמור בשיעור שלא יפחת מפי עשרה מאותה ריבית, אלא אם כן החליט בית המשפט לקבוע שיעור נמוך יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הריבית המיוחדת תחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרישי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28. לענין זה, "ביטוחים אישיים" – ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מפני מחלות ואישפוז, ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות.
...
כך, לדוגמא, הציע התובע בחקירתו להציג את הסכמי הסחר של הרכב, שנמכר בסופו של דבר, לו היו מתבקשים.
מצאתי כי יש לקבל את התביעה במלואה.
לסיכום:
הנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 89,100 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, בצירוף אגרה ראשונה ושניה כפי ששולמה, שכ"ט בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.