רדיקולופטיה כרונית בעמוד השדרה

EMG 24/6/15 רדיקולופתיה כרונית L4-5 מימין L4 משמאל.

לטענת המערער שגתה הועדה הרפואית לעררים כאשר היתעלמה ממסמכים רפואיים הסותרים את קביעתה כי המערער התלונן על כאבים בעמוד שדרה מותני רק לאחר התאונה מיום 14.7.16, שכן קיימים רישומים לאחר התאונה נשוא העירעור (מיום 8.4.14), ובפרט רישום מיום 9.6.15 בו נשלח לצילומי עמוד שדרה מותני ובדיקת EMG כאשר הממצאים בבדיקה זו ובבדיקת CT שביצע המערער, כשנה לפני התאונה מיום 14.7.16 מדגימים בלטי דיסק ורדיקולופתיה.

...

לסיכום הוועדה דוחה את הערר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

לאור האמור הערעור נדחה.

בפרק ה"סיכום ומסקנות" קבעה הועדה כך: "לאור נימוקי הועדה שתוארו בפירוט בנספחים, לפי בקשת בית המשפט, הגיעה הוועדה למסקנה שכתוצאה מבדיקה קלינית (בהסתמך), בדיקות דימות שלא הראתה שבר, קיומם של שינויים נווניים בעמ"ש מותני עוד לפני הנפילה עם המיגבלות שתוארו וממצאים הנוירולוגיים של רדיקולופתיה כרונית קלה S1-L5. קובעת הוועדה שהנפילה 11/7/14 לא הותירה נכות צמיתה בשטחים אורטופדיה וכירורגיה אלא התבטאה בהחמרה זמנית וחולפת שעליה קיבלה נכות זמנית הולמת.

בעיניין לביא[footnoteRef:8] נפסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק". [7: דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60.

...

אי לכך, לא מצאתי שיש ממש בטענה זו. לעניין טענות המערערת באשר לטענות המערערת באשר למצבה הרפואי ולמגבלותיה אציין כי אף דינן להידחות.

הוועדה לא נדרשה לדון בטענות שאינן נוגעות לאמור בחוות דעתו של פרופסור שבת ולכן דין טענות המערערת החורגות מהוראות פסק הדין – להידחות.

סוף דבר הערעור נדחה.

בבדיקתC.T עמוד שדרה צוארי נמצא בלט דיסק אחורי עם לחץ קל על השק הדוראלי בגובהC3-4 (הוא מצב היכול להיות הפיך מחד ומאידך זה לא מצב של לחץ על חוט השידרה עצמו אלא רק על השק!!! לעומת מצב כימעט בלתי הפיך של פגיעה בחוט השידרה עצמו בגובה C4-5 ו-C5-6 הגורם למצב הנקרא מיאלומלציה כלומר פגיעה קשה בחוט השידרה עצמו!!! תלונותיו של מר איל נוימן בביקורו אצל ד"ר איגור גולדברג ב-3.12.07 וממצאי הבדיקה מיוחסים לרדיקולופטיה C5-6 משמאל שכאמור אינה מיוחסת לתאונה הנוכחית.

בבדיקת התובע על ידי ד"ר כרמל אבשלום, ביום 6.6.08, צוין: "...היו לעיתים כאבי צואר... E.M.G מ-3.4.08 מראה רדיקולופתיה כרונית קלה ב C4-6 שמאל... עשה CT צואר ב-4.5.08 ובו מספר בלטי דיסק... מציין שהיתה תאונת דרכים ב 14.11.06 בפגיעה מאחור משמעותית לדבריו (אומר שהרכב נפגע TOTAL LOSS). מציין גם תחושה שונה ברגל ימין מזה 6 חודשים" (נ/1, עמ' 4).

...

בנסיבות אלה, ובהתחשב במכלול הראיות שהובאו לפניי בהקשר זה, המסקנה המתבקשת היא שהתובע עמד בנטל המוטל עליו לצורך הוכחת קרות התאונה.

בנסיבות אלה אני קובע את הפיצויים בראש נזק זה בסכום כולל של 5,000 ₪.

סוף דבר: סיכומו של דבר הוא, כעולה מכל המקובץ, שאני פוסק בזה לתובע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו בעטיה של התאונה דנא, בהתאם לראשי הנזק השונים, כדלקמן: הפסדי השתכרות לעבר 40,000 ₪ הפסדי השתכרות לעתיד (כולל פנסיה ותנאים סוציאליים) 110,000 ₪ הוצאות רפואיות וכלליות (לעבר ולעתיד) 5,000 ₪ עזרת הזולת (לעבר ולעתיד) 10,000 ₪ כאב וסבל 13,850 ₪ סך הפיצויים בגין התאונה 178,850 ₪ הנתבעת תשלם אפוא לתובע, בגין התאונה דנא, פיצויים בסכום כולל של 178,850 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט (אגרה וכן ההוצאות ששילם התובע, על פי החלטות בית המשפט, לעדים מר וייס ופרופ' סלעי) וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% מסכום הפיצויים שנפסקו, בתוספת מע"מ. הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

להלן דברי ב"כ המערערת, כעולה מפרוטוקול הועדה: "מוסר לועדה רשימה של טיעונים יחד עם מסמכים. מצרפים מסמכים רלוואנטיים. תאונת נפילה 22.4.21- חבלה ישירה לעמ"ש מתני. מאז סובלת מכאבים חזקים בעמ"ש מקרינים לרגליים בעיקר לשמאל. MRI עמ"ש מתני הדגימה בלט דיסק דפוזי עם מרכיב סאברטיקולרי דו"צ וממצאים נוספים. עשתה 12.9.22 EMG – רדיקולופתיה ב-L5-S1 לשמאל עם לחץ משמעותי על L5 ופחות משמעותי על L1.

להלן פרק "בדיקה", כעולה מפרוטוקול הועדה: "נבדקה בנוכחות שלושת חברי הועדה. ללא מיגבלה של טווחי התנועה בגב התחתון. מגיעה בכיפוף עם קצות האצבעות כאשר ישובה על מיטת הבדיקה בבירכיים ישרות עד הרביע של השוקיים ללא הגמלת יישור או רוטאציה. אין צניחת גפיים. החזרים גידיים ירודים בכל ארבעת הגפיים. לא ניצפו החזרים פתולוגים פירמידאליים חולניים. תחושה שטחית שמורה. מבחנים צרבלרים תקינים. הועדה עיינה ב-12.9.22 EMG – מצבעי על רדיקולופטיה כרונית L5-L1. במיון מתאריך 254.21 מצויין ב- CT נראה ספונדילוליסטזיס דו"צ עם שוליים מסויידים דו"צ דרגה 2. במעבר על CT נראה ממצא ישן". להלן פרק "מסקנות, כעולה מפרוטוקול הועדה:

...

סוף דבר: עניינו של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26.10.2022 בהרכבה, על מנת שתדון בטענות המערערת לכאב המגביל את תפקודה וכושר פעולתה וכן, תשקול האם להיוועץ במומחה כאב.

מעבר לכך, בפני הועדה עמדה בדיקת EMG והועדה נתנה עליה את דעתה כפי שעולה מפרוטוקול הועדה בה נרשם כך - "בדיקת EMG מ 4/1/121 רדיקולופטיה כרונית קלה C5-C6, L5-S1 דו"צ". עוד ייאמר, כי הועדה אינה מחוייבת להתייחס למימצאי בדיקות ה-EMG משהאחרונות הן כלי עזר להחלטה בדבר שיעור הנכות ואינה חייבת לפרט לתוך החלטתה את כלל הממצאים שעמדו בפניה וחזקה שהועדה התייחסה לכל אלה, גם מבלי שהעתיקה אל תוך החלטתה את כל אותם הנתונים (בר"ע (ארצי) 3321-10-16 ברוכים – המוסד לביטוח לאומי (4.12.2016)).

באשר לטענות המבקש ביחס לקביעות הועדה בתחום האורתופדי לפיהן, הועדה לא נימקה את החלטתה בעיניין דחיית הערר, היתעלמה מתיעוד רפואי המצביע על כאבים עם הגבלה בעמ"ש הצוארי והגבי בשל הארוע השני.

...

כמו כן היועץ לוועדה תמך את מסקנתו בממצאי בדיקה שנערך ד"ר לוי למבקש ביום 9.5.2021 ובממצאי בדיקה שנערך ד"ר שי אהרוני למבקש שבהן צויין "שאין רגישות ללחץ בנקודות האופייניות של פיברומיאלגיה". כל אלו הובילו למסקנה לפיה "מדובר ב- LONG COVID ולא בפיברומיאלגיה". לא מצאתי כי נפל פגם משפטי באימוץ חוות הדעת של היועץ לוועדה משזו הייתה מנומקת ומבוססת.

אין בידי לקבל את טענות המבקש בתחום הנוירולוגי לפיהן הוועדה לא נימקה את המסקנה לפיה לא נמצא חסר נוירולוגי המקנה נכות למבקש.הוועדה לא נתנה דעתה לתיעוד הרפואי שהונח בפניה ובכלל זה לבדיקת EMG מיום 4.1.2021 המלמד על מגבלות נוירולוגיות מהן סובל המבקש, שכן מסקנת הוועדה נקבעו לאחר שהמבקש נבדק על ידי הוועדה ובהתבסס עליהן.

סוף דבר – הבקשה נדחית.