המבקש הצביע על עדויות וממצאים המחזקים את גירסתו, וטען כי בית משפט השלום הוא ששמע את העדים והעריך את הראיות ולא היה מקום לשנות ממסקנתו לפיה עמד בנטל ההוכחה הנידרש.
...
][] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' יעקובי, מ' בר-עם ו-ח' מרים לומפ) בע"א 54437-03-21 מיום 14.11.2021, בגדרו התקבל ערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת ח' טוקר) בת"א 37669-12-15 מיום 3.3.2021, ונקבע כי תביעתו של המבקש לא הוכחה ודינה להידחות.
בית המשפט המחוזי קבע כי בהינתן הקשיים העולים מגרסתו של המבקש כפי שצוינו על ידי בית משפט השלום בפסק דינו, מסתברת יותר המסקנה כי האירוע הנטען לא התרחש וכי אין לחייב את המשיבים בתשלום הפיצוי.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים, לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
לא למותר לציין כי חרף המסקנה אליה הגיע, בית משפט השלום בעצמו קבע כי "טענה כי היה חסר אוויר במגלשה אינה נקייה מספקות" (פסקה 19 לפסק הדין) והטיל ספק אף ביחס לרשלנות המשיבים (פסקה 15 לפסק הדין).
טענות המבקש, לא כל שכן בסוגיית הנזק והאשם התורם, תחומות לדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי, ולא מגלות עילה להתערבותו של בית משפט זה "בגלגול שלישי".
אשר על כן, הבקשה נדחית.