מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קשר סיבתי בין תשניק סב לידתי לשיתוק מוחין בתביעת רשלנות רפואית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בת.א. 342/03 הנ"ל הקדים כבוד השופט י. עמית את הדיון באומרו כי: "כאשר בתביעת רשלנות בלידה עסקינן, רשלנות שנטען כי גרמה לתשניק סב-לידתי (היפוקסיה – חוסר חמצן) שגרם לנזק מוחי ליילוד, על התובע להוכיח שלושה נדבכים והם:
הגישה הרווחת כיום בקרב המומחים היא, שרק בחלק קטן מהמקרים של שיתוק מוחין יש קשר סיבתי בין תשניק סב-לידתי לבין הנזק המוחי.
טענה זו נדחתה על ידי כבוד השופט י. עמית בע"א 8777/12 הנ"ל בקובעו כי: "אבן הראשה לתביעה ולערעור שבפנינו, היא טענת המערערים כי ניתן להסיק על דרך האלימינציה אודות הקשר הסיבתי בין הלידה לבין נזקיה של המערערת. זאת, בהיעדר אינדיקאציה לנזק במהלך ההריון ולאחר הלידה, ובהיעדר בעיה גנטית אצל המערערת או מי מהוריה. טענה זו דינה להדחות. הלכה למעשה, גישתם של המערערים מאיינת לחלוטין את שאלת הקשר הסיבתי בתביעות שעילתן נזק שניגרם עקב תשניק סב-לידתי, והיא מקרבת את דיני הנזיקין לדיני הביטוח על כל הנובע מכך. התסמונות הגנטיות רבות ומגוונות ולא כולן ידועות ומזוהות, ובנוסף, בתחילת ההריון או במהלכו עלולים להגרם לעובר נזקים שונים שאינם מאובחנים. הרפואה אינה מתיימרת ליתן שם ולמצוא את המקור לכל פגם ולכל נזק ביילוד". והאמור יפה גם בעניינינו.
...
פרופ' פרידמן מפנה בחוות דעתו ובעדותו, מספר אינדיקציות שהצטברותן מובילה למסקנה החד-משמעית כי מצבו של התובע נובע מתסמונת גנטית.
מכל האמור אני קובעת כי התובע סובל מתסמונת גנטית.
אני דוחה את התביעה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין נזקיה של הקטינה לעניין הקשר הסיבתי, טוענים המערערים, כי הרופא הנוירולוג מטעם המשיבים, פרופ' שטיינברג, הודה בכך שרק ב - 6% עד 10% מן המקרים של שיתוק מוחין קיים קשר סיבתי בין תשניק סב-לידתי לבין נזק מוחי אשר מתגלה אצל היילוד.
המערערים מוסיפים, שכל המומחים שהעידו בפני בית המשפט היו תמימי דעים שכדי להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין התשניק לבין הנזק המוחי, יש לעמוד בכל הקריטריונים (במצטבר) המוכרים במדע הרפואה לקביעת קיומו של קשר סיבתי כזה.
אין בכך צורך, ובמקרים רבים ניתן וגם צריך להוכיח (או לשלול), בתביעה בעיניין רשלנות רפואית, את מלוא שרשרת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק על-פי מאזן ההסתברות.
...
אין בידי לקבל את עמדתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. בפרשת אלסוחה נקבעו מספר תנאים שקיומם נדרש לביסוס תביעה בגין נזק נפשי שנגרם לניזוק משני.
גם כך, אני סבור שהלכת אלסוחה אינה שוללת מתן פיצוי למטרה זו. תיקון טעות סופר בסעיף 43 לפסק הדין החלקי (בעניין הנזק) מיום 13.1.2003, יבוא: במקום "3.10.2023", "3.10.2013", ובמקום "20.1.2004", "20.1.2014". פיצוי בגין ה'שנים האבודות' לעניין אובדן ההשתכרות של הקטינה ב'שנים האבודות', בינתיים נפסק כי להלכת אטינגר תחולה רטרוספקטיבית אשר חלה גם על תיקים תלויים ועומדים ובעקבות הלכה זו יש לאפשר תיקון כתבי הטענות, הן בערכאה הדיונית והן במסגרת הערעור, כל עוד פסק הדין לא הפך לסופי (רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עז' המנוח אלחמיד ז"ל (טרם פורסם)).
התוצאה היא שהערעור בע"א 2299/03 מתקבל בחלקו, באופן שהפיצוי בגין נזק לא ממוני שנפסק לאם הקטינה בסכום של 400,000 ש"ח, לרבות שכר טרחת עורך דין הנגזר מפיצוי זה, יבוטל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי אף קבע כי לא מיתקיים הקריטריון ההכרחי, הדורש שיתוק מוחין מסוג "קוודריפלגיה". נוסף על כך, לטענת המשיב, המערערים טועים בכך שהם מנסים להתבסס על הרשומה הרפואית, לפיה סבל המערער לאחר הלידה מ"תשניק סב לידתי קשה", לשם הוכחת הקשר הסיבתי בין הלידה לפגיעתו של המערער.
ככלל, כאשר עסקינן בתביעת רשלנות בלידה, כמו במקרה שלפנינו, והתובעים טוענים לרשלנות אשר גרמה לתשניק סב-לידתי, בעטיו נגרם נזק מוחי ליילוד, על התובע מוטל הנטל להוכיח שלושה יסודות הכרחיים והם, כי הנתבע התרשל במהלך הלידה; כי ההתרשלות גרמה ליילוד לתשניק סב-לידתי; וכי הנזק שניגרם ליילוד הוא כתוצאה מהתשניק (ע"א 6992/09 לזר נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (29.12.2011) (להלן: עניין לזר)).
כפי שציין בית המשפט המחוזי, אחד הקריטריונים ההכרחיים לקביעת קשר סיבתי בין תשניק סב-לידתי לבין שיתוק מוחין, הוא קיומו של "שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה ספסטית או דיסקינטית". קריטריון זה נקבע כהכרחי הן במסמך ה"קונצנזוס" והן בדו"ח ה-ACOG.
...
לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובחומר הראייתי, הגעתי למסקנה, כי אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי, כי לא הוכח קשר סיבתי בין אופן ניהול הלידה לבין מצבו הרפואי של המערער.
כאמור לעיל, מטרתו של מסמך הקונצנזוס, הינה לקבוע מבחנים מסויימים, אשר בהתקיימם, באופן מצטבר, ניתן להגיע למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין תשניק בלידה לבין פגיעה מוחית.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אינני סבור כי יש להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואציע לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין נזקיה של הקטינה לעניין הקשר הסיבתי, טוענים המערערים, כי הרופא הנוירולוג מטעם המשיבים, פרופ' שטיינברג, הודה בכך שרק ב - 6% עד 10% מן המקרים של שיתוק מוחין קיים קשר סיבתי בין תשניק סב-לידתי לבין נזק מוחי אשר מתגלה אצל היילוד.
המערערים מוסיפים, שכל המומחים שהעידו בפני בית המשפט היו תמימי דעים שכדי להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין התשניק לבין הנזק המוחי, יש לעמוד בכל הקריטריונים (במצטבר) המוכרים במדע הרפואה לקביעת קיומו של קשר סיבתי כזה.
אין בכך צורך, ובמקרים רבים ניתן וגם צריך להוכיח (או לשלול), בתביעה בעיניין רשלנות רפואית, את מלוא שרשרת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק על-פי מאזן ההסתברות.
...
אין בידי לקבל את עמדתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. בפרשת אלסוחה נקבעו מספר תנאים שקיומם נדרש לביסוס תביעה בגין נזק נפשי שנגרם לניזוק משני.
גם כך, אני סבור שהלכת אלסוחה אינה שוללת מתן פיצוי למטרה זו. תיקון טעות סופר בסעיף 43 לפסק הדין החלקי (בעניין הנזק) מיום 13.1.2003, יבוא: במקום "3.10.2023", "3.10.2013", ובמקום "20.1.2004", "20.1.2014". פיצוי בגין ה'שנים האבודות' לעניין אובדן ההשתכרות של הקטינה ב'שנים האבודות', בינתיים נפסק כי להלכת אטינגר תחולה רטרוספקטיבית אשר חלה גם על תיקים תלויים ועומדים ובעקבות הלכה זו יש לאפשר תיקון כתבי הטענות, הן בערכאה הדיונית והן במסגרת הערעור, כל עוד פסק הדין לא הפך לסופי (רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עז' המנוח אלחמיד ז"ל (טרם פורסם)).
התוצאה היא שהערעור בע"א 2299/03 מתקבל בחלקו, באופן שהפיצוי בגין נזק לא ממוני שנפסק לאם הקטינה בסכום של 400,000 ש"ח, לרבות שכר טרחת עורך דין הנגזר מפיצוי זה, יבוטל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביתר פירוט, התיזה הרפואית המונחת ביסוד התביעה הינה כי התובע סבל בשלב השני של הלידה מהיפוקסיה (תת חמצן) חריפה, אם כי לא ממושכת (תשניק קל עד בינוני) שגרמה לשיתוק מוחין "קל עד בינוני", הכרוך בנזק נאורולוגי מתון (יחסית) מסוג דיפלגיה ספסטית.
אליבא דד"ר וייץ סובל התובע מפאראפלגיה ספאסטית שאין כל קשר בינה לבין תשניק סב לידתי, שאף על קיומו במהלך הלידה אין, לדידו, כל ראיה רפואית "חד משמעית". בעדותו הבהיר ד"ר וויץ כי להבדיל מדיפלגיה ספסטית, פאראפלגיה ספאסטית אינה כרוכה "בפגיעה בגפיים העליונות רק בתחתונות", ועמד על הבדלים נוספים בין סוגי שיתוק המוחין כפי שאפרט בהמשך.
ודוק: בהקשר זה, הקשר טענת ההתרשלות, ב"כ התובע אינו טוען כי נפל פגם ברשום: ההיפך הוא הנכון-על פי טענת ב"כ התובע, משקף הרישום במדויק את שארע ואילו מה שארע הוא בגדר התרשלות: משלא מופיעות ברישומי הניטור תוצאות הניטור במועדים הנדרשים על פי אמות המידה הרפואיות (שאינן נתונות במחלוקת), מסקנה היא כי בדיקות קצב ליבו של התובע לא בוצעו במועדים הנדרשים והמסקנה היא שהצוות הרפואי התרשל במילוי משימה חיונית זו בהליך הלידה.
בהתבססו על חוות דעתו של ד"ר וויץ, תקף ב"כ הנתבעת הן את הדיאגנוזה של ד"ר לרמן, לפיה סובל התובע מדיפלגיה ספסטית, הן את הקשר הסיבתי בין פגיעה זו לבין קיומו של תשניק סב לידתי והן את עמדתו של ד"ר לרמן בדבר עוצמת התשניק כמשתנה המשפיע על חומרת שיתוק המוחין המתפתחת בעקבותיו.
...
טענת ב"כ הנתבעת מבוססת על העובדה כי אם באובדן הנאות חיים עסקינן, הרי הוכח כי התובע מנהל, פחות או יותר חיים במסגרות רגילות: הוא נשוי ואב לילדה אשר עובד מעת לעת ואף עוסק בספורט השחייה לנכים ומצטיין בו. אף לאחר העיון בפסיקה אליה הפנה ב"כ הנתבעת הגעתי לכלל מסקנה כי שיעור הפיצוי המוצע על ידו אינו משקף באורח הולם את סבלו של התובע.
לאור כל האמור לעיל אפסוק לתובע את הסכומים הבאים: 1) הפסד השתכרות בעבר 683,410 ₪ 2) הפסד השתכרות לעתיד 954,359 ₪ 3) עזרת צד "ג" לעבר 200,000 ₪ 4) עזרת צד "ג" לעתיד 400,000 ₪ 5) טיפולים רפואיים לרבות הוצאות אשפוז לעתיד 100,000 ₪ 6) הוצאות נסיעות לעבר ולעתיד 35,000 ₪ 7) מכשירים וציוד רפואי עבר ועתיד 150,000 ₪ 8) כאב וסבל 500,000 ₪ סך הכל 3,022,769 ₪ מהסכום הנ"ל יש לנכות את קיצבאות הביטוח הלאומי ששולמו וישולמו, בהתאם לחוות הדעת האקטואריות.
סוף דבר, אני מחייב, אפוא, את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, את הסכום של 1,516,958 ₪ להיום, בנוסף להוצאות המשפט מיום הוצאתן עד התשלום המלא בפועל, לרבות אגרת בית המשפט וכן שכר טירחת עורך דין בשיעור של 20% להיום, בצרוף מע"מ כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו