מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קשר סיבתי בין שבר בברך לתאונה קודמת

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסבר מדוע אינך סבור שמדובר בתלונות שקשורות לתאונה ולכאבים באיזור הגב התחתון, בעיקר כשמדובר ב – DASH BOARD INJURY עם שבר בברך ימין ותלישה של רצועה של הכתף עם מנגנון של גזירה קשה בדיוק באיזור העמוד השידרה המותנית.
בנוסף, לא ניתן להיתעלם מהעובדה כי התובע עצמו הנו רופא מומחה באורתופדיה, והעובדה שלא פנה מיד להתלונן על כאבי גב עם הופעתם, יכולה להתפרש גם בהקשר זה. טענות הנתבע בתובענה הנתבע טען מנגד כי על פי הרישומים הרפואיים התובע סבל מכאבי גב שנים רבות קודם לתאונה ולפיכך לא הוכח קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סבל התובע לתאונה.
...
HTTP.WWW.NCBI.NLM/NIH.GOV.PUBMES/748201 האם אתה חולק על המסקנה של מחקר זה, לפיה חולים א-סימפטומים הפכו להיות סימפטומטיים כרוניים לאחר תאונות דרכים מסוג "צליפת שוט"? אם אתה מסכים למסקנה זו, הסבר מדוע אם כך, אתה עדיין סבור שאין קשר בין התאונה לבין מחלתו של התובע.
דיון והכרעה אקדים ואציין, כי לאחר שבחנתי את החומר שבתיק ואת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
לנוכח כל המפורט, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וזו השאלה שהופנתה אל המומחה, ד"ר יעקב פעילן, והתשובה שהתקבלה ממנו: "המומחה מתבקש לחוות דעתו בשאלה, האם קיים קשר סיבתי בין תאונת העבודה מיום 1/7/15 לבין הניתוח להחלפת ברך מיום 8/4/16." תשובת המומחה: "לפי התעוד הרפואי שנשלח לעיוני (ללא צלומי הרנטגן השונים וה- MRI שבוצעו):
לאור הנ"ל - ברור שאין קשר סיבתי בין השבר ללא תזוזה בעצם הפיקה מיום 1.7.15 לבין הניתוח של החלפת הלישכה הפנימית של הברך הימנית.
לצערי, לשאלות ההבהרה לא צורף תעוד רפואי נוסף, הכולל את עברו של מר דואני ויום הפציעה, לא צורפו בדיקת ההדמיה מיום הפציעה והמתקופה הקודמת לה. סיבותיו של מר דואני עמו.
...
לסיכום - אין שינוי בחוות דעתי.
המומחה השיב לשאלות שהופנו אליו ע"י ביה"ד. נוכח חוות דעתו של המומחה, יש לדחות את התביעה.
הכרעה: לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
ברם עיון בפרוטוקול הדיון בפני כב' סגנית הנשיאה השופטת הדס יהלום מעלה כי התובע טען שם טענה הפוכה וזאת נוכח התנגדות הנתבע למינוי מומחה בתיק ועמד על מינוי מומחה: "אני סבור שאין מקום להמתין אלא יש למנות מומחה כבר עתה. לטעמנו, הוועדה, ככל הנראה, נקלעה לכלל טעות כאשר קבעה אחוזי נכות בגין הניתוח בברך למרות שפקיד התביעות לא קבע קשר סיבתי. לכן, להבנתנו קרוב לוודאי שהערעור בעניין זה יתקבל." נוכח קביעת המומחה, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניין התאונה השנייה, בה, לפי הנטען, נגרם לתובע שבר בצואר ירך שמאל, קבעה ועדה רפואית שליד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "ועדת המל"ל") ביום 27.1.16 נכות צמיתה בשיעור 30%; זאת - לפי הוראת ס' 48(1)(ז) לתקנות המל"ל, שהוראתו: "הגבלה בינונית בכל התנועות" של "פרק הירך"; קביעה שהוגשה בעניינינו כנכות לפי דין – בכל הקשור לתוצאות התאונה השנייה.
הנתבעת מפנה לכך שלפי הדין היה על התובע בעניינינו להביא ראשית ראיה התומכת בקיומו של קשר סיבתי בין הנכות בגין התאונה השנייה לבין קרות התאונה ביוון; וכי, לשיטתה, לא די בהוכחת קשר אפשרי, אלא - קשר סיבתי; צריך להוכיח "חוט מקשר ברור". בתשובתו לתגובה מטעם הנתבעת, מפנה התובע לכך שהשבר בברך שמאל לא נדון - בפועל - בפני הוועדה של המל"ל, וטוען כי הוא זכאי למינוי מומחה רפואי; ולחילופין – להביא ראיות לסתור את ההחלטה החסרה של המל"ל באמצעות מינוי מומחה.
זאת, כשכאמור, בעצם, כל שיש לנו מבחינת תמיכה בקיום קשר סיבתי עובדתי הוא עדותו הסובייקטיבית של התובע; כאמור, עדות סברה שהיא "עדות בעל דין יחידה". התובע נפל ביוון כימעט שלוש שנים לאחר ארוע התאונה השנייה, כאשר - לא תועדו מקרי נפילות קודמים של התובע - לאחר התאונה השנייה.
...
הנתבעת טוענת בתגובתה כי לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה השנייה לבין הנפילה ביוון, כי לא הונחה התשתית הראייתית להחמרת המצב הנטענת, וכי - לא הונחו היסודות הנדרשים בפסיקה על מנת להיעתר לבקשת התובע.
הנתבעות טוענות כי מסמך זה הוא מסמך שנושא סממני חוות דעת, מסמך מוזמן, ואין לאפשר הגשתו.
בשל כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.
אני קובע את התיק להוכחות ליום 7.1.20 בשעה 9:30.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה מטעם ב"כ התובע, שינה המומחה את מסקנתו בחוות הדעת באופן בו קבע כי קיים קשר סיבתי בין הארוע נשוא התביעה מיום 17.11.2010 לבין הנכות, אולם נוכח חבלות קודמות ותלונות התובע בברך ימין, הרי שיש לשייך מחצית מהנכות לארוע נשוא התביעה ומחצית נוספת למצבו הרפואי קודם לתאונה.
אף אם לא אותר שבר בברך, עדיין מדובר במימצא של כאב ונפיחות עם "סימני נוזל תוך פרקי עקב טראומה". אפשר והתובע טעה לחשוב, כי התאונה מיום 14.7.2010 לא הותירה בו נכות רפואית (ולמעשה, גם היום התובע טוען כך), אולם במידה ותאונה זו אומנם הותירה בו נכות, אזי אין מדובר בנזק אשר לא היה גלוי.
...
כן לטענתן, האירוע הנוסף היה ידוע לתובע עוד ממועד האירוע ובאפשרותו היה לתבוע בגינו או להוסיפו עוד בתחילת ההליך בפרט נוכח העובדה כי חוות הדעת מטעם הנתבעות מתייחסת גם לאירוע זה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה נוכח העובדה כי עילת התביעה ביחס לתאונה, אותה מבקש התובע להוסיף לכתב התביעה, כבר התיישנה.
לפיכך, הבקשה לתיקון כתב התביעה – נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

קיימים שני שברים של אי ספיקה (ידועים מבדיקה קודמת).
ובהמשך הודיעו הצדדים כי הם מבקשים שהתיק יועבר להכרעת שופט על יסוד החומר המצוי בו. בית הדין האיזורי דחה את ערעור המבקש מן הטעמים הבאים: המוסד חלק בעררו הן על שיעור דרגת הנכות שקבעה הועדה והן על הקשר הסיבתי בין השברים החדשים שנמצאו בבדיקות ההדמיה לבין התאונה.
ככל שהתשובה חיובית ונמצאה החמרה בנכות בגין ברך שמאל, הועדה תיבחן אם יש קשר סיבתי בין ההחמרה לבין הפגיעה בעבודה מיום 7.7.21.
...
באישור ההחמרה מיום 15.6.23 שניתן על ידי ד"ר איגור מנילוב וצורף לתביעת ההחמרה נכתב כך: "לאחר שעיינתי במסמכיו/ה הרפואיים, ובהשוואה לממצאים המתוארים בדו"ח הוועדה הרפואית מיום 23/08/2022, אשר קבעה את דרגת נכותו/ה עקב תאונת עבודה מיום: 07/07/2021 הגעתי למסקנה כי: חלה החמרה בפגימה כמפורט להלן: יש סיבה רפואית מוצדקת לזמן את הנ"ל לוועדה רפואית בביטוח לאומי לדיון על החמרת מצב רפואי בעקבות פגיעה בברך שמאל כתוצאה מתאונת עבודה בשנת 2021. לצורך הוכחה על החמרת מצב הוצגו
הכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור שבפני, בפסק הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, אני סבור כי דין בקשת רשות הערעור להידחות ביחס להחלפת הרכב הוועדה וביחס להרכב הוועדה ואילו ביחס לשאר טענות המבקש, נדרשת תגובת הצדדים להצעת בית הדין.
להלן יפורטו הטעמים העומדים ביסוד החלטתי לדחייה: אשר להחלפת הרכב הוועדה - לפי ההלכה, דרך המלך במקרה בו נפלה טעות בעבודת הוועדה, הינה השבת עניינו של המבוטח לוועדה בהרכבה הקודם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו