מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קשר סיבתי בין חשיפה לחומרים בעבודה למחלת סרטן

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעתו, ביקש התובע לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין חשיפתו לחומרים שונים בעבודתו, ובפרט לקדמיום, ניקל, עופרת והלחמות, לבין מחלת סרטן הכליות בה חלה, למרבה הצער.
...
לכן נקבע לסיכום קדמיום כגורם מסרטן לכליה, חשוד בלבד ולא וודאי.
טענות הצדדים התובע טוען, כי יש לקבל את התביעה, על יסוד התשתית העובדתית ומחקרים רפואיים, אותם צירף לסיכומיו.
הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה.
דיון והכרעה לאחר שקילת טיעוני הצדדים, חוות דעת המומחית והמענה לשאלות ההבהרה, שוכנעתי כי יש לדחות את התביעה.
לאור כל האמור נדחית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה ועל סמך נסיבות אלה, קבע בית הדין הארצי כך: "כפי שעולה מהפרוט לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים כי קיימים מחקרים מסוימים התומכים בקיומו של קשר סיבתי בין עבודת הכבוי, והחשיפה לחומרים מסוכנים במסגרתה, לבין המחלה בה לקה המערער, ובהתאם גם ה-IARC הוסיף כיום את חשיפתם המקצועית של כבאים כגורם סיכון (ככל הנראה ברמה של "הוכחה מוגבלת") לסרטן הערמונית".
...
משהמומחה הנוסף השיב באופן ברור לשאלת ההבהרה המבוקשת הן במסגרת חוות דעתו והן בתשובותיו לשאלות הבהרה קודמות – השאלה הנוספת נדחית ולא תופנה למומחה הנוסף.
בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי שלישי והיא נדחית.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בהתאם לאמור לעיל, סבורים אנו כי יש לקבל את חוות דעתו של מומחה בית הדין בעיניינה של התובעת לפיה לא מיתקיים קשר סיבתי בין סרטן הריאה בו חלתה התובעת, לבין חומרי ההדברה אליהם נחשפה במהלך עבודתה.
...
טרם סיום, מצאנו לנכון להתייחס גם אל הפסיקה אליה מפנה התובעת בסיכומיה, פסיקה בה הכירו, לטענת התובעת, בקיומו של קשר סיבתי בין מחלת הסרטן לבין חשיפה לחומרי הדברה.
בהתאם לאמור לעיל, סבורים אנו כי יש לקבל את חוות דעתו של מומחה בית הדין בעניינה של התובעת לפיה לא מתקיים קשר סיבתי בין סרטן הריאה בו חלתה התובעת, לבין חומרי ההדברה אליהם נחשפה במהלך עבודתה.
אשר על כן, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 1639/01 קבוץ מעיין צבי נ' יצחק קרישוב (2.6.2004) (להלן – פס"ד קרישוב)) הוכח קשר סיבתי עובדתי בין החשיפה לחומרים המסרטנים לבין מחלתו של המנוח מהצטברות הנסיבות הבאות: ראשית, היות מחלתו של המנוח מחלת סרטן, בצרוף העובדה המדעית בדבר עבודתו וחשיפתו לחומרים מסרטנים וזאת אף מעצם תפקידו שנועד לבדוק, בין היתר, נוכחות חומרים מסרטנים במוצרי המפעל.
...
בענייננו, מצאנו כי חוות דעתה של ד"ר צוקר שלום מנומקת, מפורטת וברורה.
לא מצאנו הצדקה לסטות ממנה ואנו מקבלים אותה.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

שני המומחים הנוספים שללו אף הם קשר סיבתי בין החשיפה לחומרים מסוכנים לבין מחלתו של המנוח.
עם זאת, פרופ' בן יוסף (להלן: המומחה הרפואי או המומחה) הוסיף בחוות דעתו כך: "מאחר ובהצגת השאלה נקבע כי 'החמרת מצב הליקוי עקב העבודה, משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים' ומאחר והמנוח אובחן בשלב מחלה מקומי מיתקדם, אינני יכול לומר בודאות שהאבחנה המאוחרת לא נבעה מתנאי עבודתו. בנסוח אחר - ייתכן ובתנאי עבודה אחרים תלונות מקדימות בדרכי הנשימה היו מקבלות היתייחסות רפואית... מוקדמת יותר ונכונה יותר. תלונות דרכי נשימה עליונות, אשר בדיעבד היו יכולות להיות מיוחסות לשאת הלוע האפי, יכולות היו להתייחס, בשוגג, לחשיפה לאבק. לכן, יש קשר סיבתי, בהגדרה הרחבה, לתנאי עבודתו... ניתן לתאר את החמרת מחלה בדרך של פגיעות זעירות...
על פסק דין זה הוגש ערעור לבית דין זה. כל חברי המותב הסכימו במסגרת פסק הדין המחזיר כי מחלת הסרטן בה לקה המנוח לא נגרמה או הוחמרה עקב עצם חשיפת המנוח לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתו.
...
(ג) פסק דינו של בית הדין האזורי לאחר קבלת חוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם בית הדין, וכן סיכומי הצדדים, קבע בית הדין האזורי כי "פסק דינו של כבוד השופט אילן סופר (כתוארו אז) בעינו עומד והתביעה מתקבלת כך שאכן תתקיים הכרה במחלת התובע המנוח כמחלת מקצוע". את הכרעתו זו נימק כך: "בעקבות המידע וחזרתו של המומחה על קביעתו כי היתה החמרה קלה במצבו של התובע בשיעור של 20-25% לאור כך שהתובע לא אובחן בשלב מוקדם יותר, והאיחור בגילוי נבע כתוצאה מתנאי עבודתו (שימוש במסיכת פה ואף) וגילוי כזה היה מעלה את סיכויי הריפוי, הרי שחוות הדעת של המומחה מקבלת משנה תוקף אף לאחר החזרת התיק מבית הדין הארצי.
נוכח המסקנה אליה הגעתי שלפיה יש לדחות את הערעור מהטעם שלא בוססה ההשערה כי חל איחור באבחון עקב מסוך כתוצאה מתנאי העבודה, איני מוצאת מקום להידרש ולהביע עמדה בנוגע להיבטים נוספים אליהם התייחסה חברתי, השופטת אופק גנדלר, במסגרת חוות דעתה, משלא נדרש מיצוי הדיון והכרעה בהיבטים אלה לצורך הכרעה בערעור.
סוף דבר – אני מצטרפת לתוצאה שלפיה דין הערעור להתקבל ללא צו להוצאות, מהנימוקים המפורטים לעיל.
סוף דבר – הערעור מתקבל ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו