מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קשר סיבתי בין חופשת לידה לפיטורים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בעיניין זה נפסק גם בתע"א 2304-09 יעל שגיא נ' אנסטסיה בע"מ ויפים הדברים אף כאן היתר שאת: "סבורות אנו כי אין המדובר בפיטורים עקב הריונה של התובעת או מחמת הורותה של התובעת, אולם לולא יצאה התובעת לחופשת לידה, ולא נזקקה הנתבעת למחליפה, שנתגלתה כעובדת טובה ומקצועית יותר, לא הייתה התובעת מפוטרת מעבודתה כלומר לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין חופשת הלידה של התובעת לפיטוריה, גם אם לנתבעת לא הייתה כוונה כזו. למעשה הפיטורים הנם בקשר להיריון וללידה, בנגוד להוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים. בנוסף, פיטורים כה סמוכים לתום חופשת הלידה ומייד עם תום תקופה של 60 ימים לאחר חופשת הלידה מהוים הפליה מחמת הורות והריון (סעיף 2 לחוק שויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988).
...
טענת הקיזוז של הנתבעת בדבר הודעה מוקדמת (שנטענה בעקיפין בסע'48 א' לכתב ההגנה),אף שאינה מופיעה בפלוגתאות, נדחית.
טענת קיזוז צריכה להטען בהזדמנות הראשונה ולכן טענה זו בסיכומים נדחית ומהווה גם הרחבת חזית אסורה.
כמו כן, תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד התובעת בסך 7,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתה הודאת התובעת כי חצי שנה קודם להתפטרותה ידעה על ההפרות ואי תקונן ובכל זאת השתהתה עם התפטרותה, מנתקת את הקשר הסיבתי בין ההרעה המוחשית בתנאי העבודה הנטענת לבין ההתפטרות.
באשר לטענה כי התפטרה מטעמי נוחות, הרי שהתובעת יכולה היתה לבחור להודיע על התפטרות לצורך גידול ילדה בתום חופשת לידה, סיבה אשר היתה מזכה אותה בפיצויי פיטורים ללא צורך בהוכחת דבר.
...
מאחר והנתבעת לא העלתה את הטענה בדבר כפל תשלום של גמלת שמירת היריון ותשלום שכר בהזדמנות הראשונה, היינו בכתב ההגנה שם נטען לתשלום עבור חיסורים בלבד ואין זכר לטענה בדבר תשלום בכפל, הטענה באשר לכך נדחית.
על יסוד המפורט לעיל טענות הקיזוז של הנתבעת נדחות.
באשר לטענה בדבר מחיקת סעיפים מסיכומי התשובה של התובעת, לאחר שעיינתי בטענות שהועלו בבקשה, בתגובה ובתשובה וכן ביתר החומר המצוי בתיק, לא מצאתי כי נדרשת הכרעה בבקשה מאחר ולא נדרשתי למפורט בסעיפים אותם מבקשת הנתבעת למחוק מסיכומי תשובתה של התובעת לצורך הכרעה בהליך זה. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: • השלמת פיצויי פיטורים בסך 4,808 ₪ • פדיון חופשה בסך 1,350 ₪ • דמי הבראה בסך 420 ₪ • פיצויי הלנת שכר בסך 3,000 ₪ כלל הסכומים האמורים ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.6.2017 ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המומחה קבע שמנגנון התאונה תואם לחבלה בצואר ובגב התחתון ואף קיים דיווח אודות תלונות על כאבים באזורים אלה בסמוך לאחר התאונה לפיכך, הנו בדיעה כי קיים קשר סיבתי ישיר בין הממצאים בבדיקתו לבין אירוע התאונה התאונה.
לאחר הפיטורין, קיבלה התובעת דמי אבטלה והשתלבה בעבודה חדשה בחודש מרץ 2016, ביני לביני בחודש אוגוסט 2016, ילדה התובעת ילד נוסף ומן הסתם שהתה בחופשת לידה, ככל הנראה עד ינואר 2017, שכן התובעת הציגה תלושי שכר לחודש ינואר.
...
אין בידי לקבל טענה זו. אכן, סוגיית ההיוון אינה פשוטה וראויה לדיון ואף אני סברתי במספר מועט של מקרים, בהם דובר בחישוב לתקופה קצרה יחסית קדימה, כי ראוי לחשב את הפיצוי בהתאם לערך היוון נמוך יותר משלושה אחוזים, אולם מני אז אמר בית המשפט המחוזי את דברו ואף שלא איין את האפשרות לטעון לערך היוון נמוך יותר, הבהיר הבהר היטב, כי הדבר יכול להיעשות רק בכפוף להגשת חוות דעת של מומחים ודיון כדבעי בסוגיה ובוודאי לא כטענה שמועלית אגב אורחא בסיכומים (ראו: ת"א 53143-09-12 ש' ב' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (28/3/17)).
סיכומם של דברים התביעה מתקבלת.
סוף דבר - הנתבעים ישלמו לתובעת סכום של 93,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% וכן החזר האגרה כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה היתעלמה מהפסיקה לפיה השארת המחליפה לחל"ד במקום העובדת, גם אם שכרה נמוך יותר מהוה קשר ישיר בין הריונה, הלידה וההיעדרות שלאחר הלידה לבין פיטוריה, וכי לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין השניים.
(ב) על אף האמור בפיסקה (1א), השר רשאי להתיק פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א) אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להעדרות כאמור בפיסקה (1א) או (2), ובילבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההעדרות; (ג) הוראות פסקה זו יחולו על עובד או עובדת השובים בחופשה ללא תשלום מיום תחילתו של חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2020, ואילך".
...
בסעיף 16 להחלטה מצינת הממונה כי "גם אם העובדת מתנגדת לגרסת המעסיק בדבר הירידה בהיקף הפעילות.... עת נמצא כי המעסיק העסיק עובדת מחליפה כספקית חיצונית ב 50% משרה – רבע משרה בניהול לקוחות ורבע משרה נוספת בקידום ממומן בפייסבוק וברשתות החברתיות (ראה חוזה העסקה), שוכנעתי בגרסת המעסיק כי תפקיד העובדת הצטמצם". עם זאת, עיון בהסכם העסקה של העובדת המחליפה, אליו מפנה הממונה מעלה כי צוין בראשיתו כי העובדת תשמש כ"מנהלת לקוחות" וכי שירותיה יוזמנו "במשרה מלאה" (ר' הואיל ראשון ושני להסכם), ואילו בסעיף 4 להסכם רשום כי "בתמורה לשירותי עיצוב ובניית אתרים של הספק בהיקף של חצי משרה...." (ר' נספח ד' לבקשה לקבלת היתר פיטורים המצורפת כנספח ז' להודעת הערעור).
נוכח האמור, בהינתן הגדרת התפקיד של המחליפה שגויסה לעובדת כפי שעולה מהסכם העסקתה, העדר הכרעה בהחלטה בדבר דוחות האקסל שצורפו על ידי המשיב, העדר כל הכרעה בנוגע להודעת הוואטסאפ ותמלול השיחה מיום 12.8.2021 והשאלה האם כלולה בהם הודעת פיטורים, וכן נוכח העדר כל הכרעה בנוגע ליציאת העובדת לחל"ת - שוכנענו כי מסקנת הממונה כי תקופת הלידה וההורות וההיעדרות בגינה לא היוו גורם בהחלטת הפיטורים - אינה מנומקת ומבוססת מספיק.
סוף דבר נוכח האמור שוכנענו כי בהחלטת הממונה נפלו פגמים המצדיקים את התערבות בית הדין, וכי יש להחזיר את עניינה של המערערת למשיבה לצורך בחינה מחודשת ומתן התייחסות לנושאים שצוינו לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רופא הנתבע אישר רפואית את זכאותה של התובעת לגימלת שמירת הריון ואולם תביעתה נדחתה, כאמור לעיל, מן הטעם שאין לה "יום קובע" לפי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק או חוק הביטוח הלאומי) ולא הוכח קשר סיבתי בין הפסקת העבודה ליציאה לשמירת הריון.
מבוטחת שהיום הקובע שלה מצוי בתוך תקופת הודעה מוקדמת לפיטורים (ב"ל (ת"א) 5796/05 סעדון חגית – המוסד לביטוח לאומי (15.11.2006)).
מן הכלל אל הפרט על פי אישור המעסיק אשר צורף לתצהיר התובעת "מתאריך 26.5.2020 ועד לתאריך 10.8.2020 שהתה [התובעת] בחופשת לידה ללא תשלום". כפי שפורט לעיל אין מדובר בתקופת לידה והורות.
...
אנו סבורים אפוא כי בנסיבות במיוחדות שתוארו, יש לראות ביום 20.9.2020 יום קובע לצורך שמירת הריון.
יחד עם זאת, אנו למדים מעצם קיומו, שקיימת אפשרות להפעלת שיקול דעת במקרים חריגים ואנו סבורים כי המקרה שלפנינו הוא מקרה חריג המצדיק זאת.
סוף דבר – אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי יום 20.9.2020 הינו היום הקובע לצורך זכאותה של התובעת לגמלת שמירת הריון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו