השופט א' מצא:
האחים חנניה ויצחק ("איציק") רוש (להלן: חנניה ואיציק) קשרו קשר לבצוע שוד בחנות תכשיטים ברחוב ז'בוטינסקי בראשון-לציון.
...
הגענו לכלל מסקנה, שאת ערעורה של המדינה, ביחס להיקף הרשעתו של חנניה, יש לקבל בחלקו, ולהחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי, לדיון במידת עונשו של חנניה ולמתן גזר-דין חדש בעניינו.
לטענת באי-כוחה, די היה בראיות (הישירות והנסיבתיות) שהובאו במשפט כדי לחייב את המסקנה כי חנניה, לא רק מילט את איציק מזירת הפשע לאחר ביצועו, אלא גם הגיע ביחד עימו אל המקום וכי בשעת ביצוע הפשע ניצב ליד החנות, או בקירבתה המיידית, במטרה לאבטח את איציק במהלך הביצוע.
מטעם זה, ואף מפני שלגוף העניין לא שוכנענו שבית המשפט המחוזי שגה בקביעת העובדות, נפטור את עצמנו מדיון מפורט בפן העובדתי של הערעור.
התוצאה היא, אפוא, כי יש לדחות את ערעוריהם של איציק ושל חנניה על חומרת עונשיהם.
