קשר בין נפילה בעבודה לכאבי גב תחתון

חוות דעת המומחה על פי כתב המינוי המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלה מהם ליקוייה של התובעת בצואר, בגב וביד ימין, וכן בשאלה אם ישנו קשר סיבתי בין ליקויים אלה לבין הנפילה ביום 11.1.2017 (להלן: תאונת העבודה).

דיון והכרעה לטענת התובעת יש לקבל את האמור בחוות דעת המומחה בכל הנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין כאבי הצואר והגב התחתון לבין תאונת העבודה.

אמנם נכון הוא שבחוות דעתו הראשית ובהתייחס לשאלת הקשר הסיבתי קבע המומחה כי "לא ניתן לשלול קשר סיבתי בין הנפילה ובין כאבי הצואר והגב". אלא שבמסגרת שאלות ההבהרה התבקש המומחה להבהיר 'ברחל בתך הקטנה' האם לדעתו קיים סיכוי העולה על 50%, שכאבי הגב והצואר נגרמו או החמירו בעקבות הנפילה של התובעת (שאלה [ד]).

...

לכך יש להוסיף כי דין התביעה להתקבל גם לשיטת המוסד עצמו.

סוף דבר: על יסוד כל האמור, תביעת התובעת בנוגע לכאבי צוואר וגב תחתון מתקבלת והם מוכרים כפגימות הנובעות מתאונת עבודה כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית הדין.

התביעה הנוגעת לשורש כף יד ימין נדחית.

         סעיף 79 לחוק, מגדיר "תאונת עבודה" כדלקמן:       "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".      בכל מקרה בו נטען כי ארוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק, שבגינם נתבעים דמי פגיעה, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הארוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.

יחד עם זאת, בהפניה מיום 25/7/2021, שהוצאה על ידי אותו רופא, ניתן לראות כי התווסף מלל לתעוד מיום 22/7/2021, לפיו התובע התלונן לכאורה על כאבי גב תחתון בזמן עבודה "תוך החלקה מעל מדרגות המשאית". על הנסיבות שהביאו לתוספת ברשום מיום 25.7.21, אשר במסגרתו צוין לראשונה כי התובע החליק ממדריגות המשאית, פירט התובע בפני חוקר המל"ל, עת ציין כי הרופא עשה לו טובה וקיבל אותו ביום החג ואילו ביום ראשון, התובע חזר אליו ואז הוא רשם הכל בתעוד הרפואי.

...

רק בסיכום האשפוז מאותו יום צוין, בנוסף :"סיפור של חבלה בגב תחתון בעקבות תאונת עבודה". בהודעתו לחוקר, התובע נשאל מדוע לא מסר במיון כי נפגע בעבודה ועל כך השיב: "אני אמרתי להם בבית החולים ואמרו לי בלי טופס בל 250 אני לא ארשום מה שאתה אומר ואמרתי לו שחג ואיך אני אביא הטופס והם בבית החולים התעקשו ולא רשמו למרות שהרופא משפחה שלי עודכן בדבר ורשם הכל מיום לפני". אין בידינו לקבל את טענתו של התובע בהקשר זה. מעבר לכך שטענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי, הרי שהתובע בהודעה לחוקר מסר כי פנה לרופא המשפחה ביום ראשון על מנת שיתעד את הפגיעה הנטענת.

מעבר לכל האמור לעיל, עלו מספר סתירות בגרסתו של התובע, עליהן עמד הנתבע בסיכומיו בתום הדיון ולא מצאנו מקום להרחיב בעניין זה, שכן די במה שציינו עד כה, כדי להביא לדחיית התביעה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, מאחר ובגרסתו של התובע עלו מספר סתירות ובשים לב לכך שהאירוע הוזכר בתיעוד הרפואי שלא בהזדמנות הראשונה ובשים לב לכך שלא היו עדים לאירוע, אין מנוס מדחיית התביעה.

על כן, התביעה נדחית.

המערער נפגע ביום 11.6.20 בעת קריסה של תיקרת גבס ופגיעתו "כאבי גב תחתון (החמרה מתאונה 2012)" הוכרה כפגיעה בעבודה.

הועדה שמעה את דברי ב"כ המערער בתחום האורטופדי, ולפיהם מונחת בפניה "חוו"ד ד"ר לבני שהתייחס בחוו"ד גם 20% וגם נכות בפגיעה העקיפה ברגלו. הוועדה בדיון הראשון שלה קבעה 15% נכות בגין הגב וגם לא קבעה נכות בגין הקרע בכתף. נבקש לבחון בשנית ולהתייחס לחוו"ד ד"ר ליבני. הפגיעה העקיפה: גם ביה"ד לעבודה קבע שגם בתחום נפגעי עבודה יש פגיעה עקיפה ולכן חושבים שיש מקום להכיר בקרע בכתף שנבע ישירות מהפגיעה האורטופדית. קיים קושי בהליכה, כאבי גב. כשנה לאחר התאונה מעד ונתפס בחפץ ואז נגרם לו הקרע, המעידה היא תוצאה של התאונה". לאחר מכן, זאת קבעה הועדה בנושא הרלוואנטי לענייננו כך: "הועדה האזינה בקשב רב לדברי המבוטח וב"כ ...

לטענתו של המערער, "משקבעה הועדה כממצא רפואי שישנה נכות כתוצאה מתאונת העבודה הגורמת לחולשה של רגל שמאל, היה עליה לקבוע כי ישנו קשר סיבתי משפטי בין המצב הנפילה ובין הפגיעה בעבודה (כך במקור, ע"ר). העובדה כי ישנם שרירים נוספים אשר עובדים אינה שוללת את הקשר הסיבתי המשפטי שבין הנפילה ובין הפגיעה המוכרת". על כן טוען המערער כי קביעתה של הועדה מהוה טעות ביישום הדין.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערעור, בתשובת המשיב, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מושא הבקשה, ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

ובשפתו של ב"כ המערער: "קשר רפואי בדרך כלל הוא לא יחסי בוחנים את זה בעיניים רפואיות של כן או לא וקשר סיבתי משפטי הוא יחסי הוא ברמת הסתברויות. משעלתה בפני ועדת העררים שאלה משפטית של הקשר הסיבתי היה עליה לדון ולבחון את זה בעיניים משפטיות וברמת ההסתברות. הוועדה לא דנה בשאלה הזאת באופן הזה". אין בידי לקבל טענה זו, משאין היא מתיישבת עם חלוקת הסמכויות שבין פקיד התביעות (ובית הדין לעבודה שבא בנעליו מכוח סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995) ובין הוועדה הרפואית: "המוסד לביטוח לאומי (פקיד התביעות) או בית הדין הם הקובעים אם אירוע זה או אחר הוא בגדר תאונה בעבודה, ולוועדה הרפואית הסמכות לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הנכות, ובאיזו מידה קיים הקשר" (ראו הציטוט מספרו של קובובי המצוטט בעב"ל (ארצי) 25181-12-11 המוסד לביטוח לאומי - רונית רוזנבלום (מיום 27.10.13), בפסקה 10 וכן ההפנייה שבפסק הדין לפרשת ביטרן).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

] בהתאם להחלטת בית הדין מיום 27.10.2021, הועבר התיק להוכחות בשאלת קיומו של ארוע תאונתי מיום 29.5.2019 בעבודת התובע, ובשאלת הקשר הסיבתי שבין ארוע כאמור, אם יוכח, לבין הליקוי של התובע בגבו.

כך למשל, במסמך ד"ר שאול שגיב, מומחה בכירורגיה אורתופדית, מיום 18.6.2019 צוין: "לפני כ-3 שב' נפל מכסא במהלך עבודתו. מאז סובל כאבים בגב תחתון עם הקרנה חזרה לרגל שמאל", ובמסמך רופאת מישפחה מכבי שירותי בריאות, ד"ר רושובסקי, מיום 6.7.2020 צוין: "בעבודה התיישב על הכסא והחליק. חש כאב חד ברגל שמאל וגב תחתון"[footnoteRef:23].

...

חיזוק למסקנה זו נמצא בטופס ההצהרה שהגיש התובע לנתבע ביום 28.6.2020, ובו תיאר את האירוע כך: "יש כסא קטן שרפרף כי הרכב הוא נמוך וזה כסא פלסטיק והוא לא יציב ואני התיישבתי והתחלקתי מהכיסא על הארץ, נפלתי על הרצפה, שמעתי קליק וראיתי כוכבים בעיניים"[footnoteRef:14].

לא, אני ראיתי שהוא הלך כאילו עם כיסא כן? והוא עשה את הכיסא כאילו על הרצפה כן? והוא ישב על הכיסא ואני לא יודע מה הוא עשה כאילו בדיוק ברגע הזה, אבל נראה לי שהוא רצה לקחת איזה כלי או משהו אוקיי ואני שומע שהוא אמר "איי" והוא כאילו, אני לא יודע איך זה בעברית סליחה, אבל הוא כאילו (רוסית) מהכיסא קדימה? בצד ככה בית הדין: החליק כן. קדימה? לא קדימה הצידה? בצד קצת בצד? לאיזה צד? לאוטו? לא, בצד של מהאוטו בצד של מהאוטו.

[24: עמ' 3 ש' 14-15] לאור כל האמור לעיל, ומאחר שהשתכנענו בקיומו של האירוע התאונתי הנטען, יש למנות מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי שבין האירוע לליקוי של התובע בגבו.

תביעת התובע להכיר בפגיעה בצוארו ובברכו השמאלית כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "תביעתך שבנידון אושרה ביום 7.12.2021 בגין חבלת גב תחתון, אגן וכתף ימין. יחד עם זאת, בהתאם לחוות דעת רופא המוסד, עליי לדחות את האבחנות בצואר ובירכיים, שאינן קשורות לתנאי עבודתך/לפגיעה בשבנדון". הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר עידו ציון מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין הארוע, לבין המצב הקיים בצוארו ובברכו השמאלית של התובע.

הינך מופנה לאישור רפואי מיום 4.10.21 שבו צויין "ממשיך עם כאבים ברכיים, גב תחתון, צואר וכתף ימין"; לרישום מיום 14.10.21 שבו נבדק התובע ע"י אורטופד נרשם "מזה שבועיים כאבים בחלקים שונים של גוף אחרי נפילה בעבודה" והתובע הופנה למיפוי עצמות; לרישומים רפואיים מיום 2.9.22, 20.10.22, 14.11.22, שבהם צויין תחת התאריך 30.9.21 "מציין כי אתמול נפל בעבודה על צד ימין מתלונן על כאבים בגב תחתון ואגן מצד ימין וכתף ימין. בנוסף ניחבל גם בשתי הבירכיים וכאבים בצואר.

מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי הוא סבור שאין כל קשר בין הליקויים שמהם סובל התובע בצואר ובגב לבין הארוע מיום 29.9.21.

...

אשר לממצאים עצמם – משקובע המומחה כי מדובר בממצאים ניווניים ולא חבלתיים, הרי שגם אם הייתי מגיעה למסקנה כי התובע נחבל בברך שמאל ובצוואר במסגרת האירוע, עדיין, לא מתקיים הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק שלו טוען התובע.

לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר ציון והנני קובעת, כי הפגיעות בצווארו ובברכו השמאלית של התובע אינן נובעות מהאירוע מיום 29.9.21 ואין לראות בהן כ"פגיעה בעבודה".

אשר על כן, התביעה נדחית.