סעיף 79 לחוק, מגדיר "תאונת עבודה" כדלקמן:
"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".
בכל מקרה בו נטען כי ארוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק, שבגינם נתבעים דמי פגיעה, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הארוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה.
יחד עם זאת, בהפניה מיום 25/7/2021, שהוצאה על ידי אותו רופא, ניתן לראות כי התווסף מלל לתעוד מיום 22/7/2021, לפיו התובע התלונן לכאורה על כאבי גב תחתון בזמן עבודה "תוך החלקה מעל מדרגות המשאית".
על הנסיבות שהביאו לתוספת ברשום מיום 25.7.21, אשר במסגרתו צוין לראשונה כי התובע החליק ממדריגות המשאית, פירט התובע בפני חוקר המל"ל, עת ציין כי הרופא עשה לו טובה וקיבל אותו ביום החג ואילו ביום ראשון, התובע חזר אליו ואז הוא רשם הכל בתעוד הרפואי.
...
רק בסיכום האשפוז מאותו יום צוין, בנוסף :"סיפור של חבלה בגב תחתון בעקבות תאונת עבודה".
בהודעתו לחוקר, התובע נשאל מדוע לא מסר במיון כי נפגע בעבודה ועל כך השיב: "אני אמרתי להם בבית החולים ואמרו לי בלי טופס בל 250 אני לא ארשום מה שאתה אומר ואמרתי לו שחג ואיך אני אביא הטופס והם בבית החולים התעקשו ולא רשמו למרות שהרופא משפחה שלי עודכן בדבר ורשם הכל מיום לפני".
אין בידינו לקבל את טענתו של התובע בהקשר זה.
מעבר לכך שטענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי, הרי שהתובע בהודעה לחוקר מסר כי פנה לרופא המשפחה ביום ראשון על מנת שיתעד את הפגיעה הנטענת.
מעבר לכל האמור לעיל, עלו מספר סתירות בגרסתו של התובע, עליהן עמד הנתבע בסיכומיו בתום הדיון ולא מצאנו מקום להרחיב בעניין זה, שכן די במה שציינו עד כה, כדי להביא לדחיית התביעה.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, מאחר ובגרסתו של התובע עלו מספר סתירות ובשים לב לכך שהאירוע הוזכר בתיעוד הרפואי שלא בהזדמנות הראשונה ובשים לב לכך שלא היו עדים לאירוע, אין מנוס מדחיית התביעה.
על כן, התביעה נדחית.