קשר בין בנק מלווה וקבלני משנה: אחריות וערבויות

"הסכם שתוף" זה אף מיפרט את תפקידה של "גיאות" כיועצת ל"קבוצת הרכישה" וכמלווה אותם בלבד, כאשר כל סמכויות קבלת ההחלטות וביצוען, הן של "קבוצת הרכישה" באמצעות "הנציגות" הנבחרת המייצגת אותם: "5.3. גיאות תשמש כיועצת של הנציגות והרוכשים המשתתפים בכל הקשור בניהול הפרויקט ושכר טירחתה יהיה כמפורט בהסכם הזמנת שירותים אשר יחתם בין גיאות לבין כל אחד מהמשתתפים. מבלי לגרוע מהאמור בהסכם הזמנת השירותים כאמור, תרכז גיאות ותביא בפני המשתתפים ו/או בפני הנציגות, לפי הענין, להחלטה ואישור את כל התהליכים הכרוכים בבצוע הפרויקט, לרבות, הישתתפות בישיבות תיכנון, איתור אדריכלים, קבלנים, מהנדסים, מפקח ויתר היועצים הדרושים להקמת הפרויקט, קבלת הצעות מחיר והגשת המלצות פעולה, ככל שתתבקש. במהלך ביצוע העבודות, תלווה גיאות את הנציגות והמשתתפים, לפי הענין, מול המפקח, המהנדס, האדריכל, הקבלן והנציגות ותסייע להם בבצוע הפרויקט ככל שיידרש. באחריות גיאות יהיה להביא בפני הנציגות כל נושא, שידרוש את הכרעת הנציגות במהלך תקופת העבודות עד להשלמת הפרויקט. הנציגות תבחר על פי שיקול דעתה את דרך הפעולה בה תנקוט, מתוך דרכי הפעולה שהוצעו לה על ידי גיאות ו/או כל גורם אחר שתראה לנכון.

הנתבעים הציגו בפני התובעים כי: "מרגע שניתן אישור השמאי ואישור הבנק המלווה, יכולים חברי הקבוצה להיות סמוכים ובטוחים בנתוני העסקה ובבדאיותה עבורם". (שם עמ' 7) הנתבעים הציגו בפני התובעים, כי: "הרוכש משלם את העלות הישירה של הקרקע ושל כל נותני השירותים ללא רווח קבלני, הוצאות שיווק וכו' ובכך מוזיל את מחיר הרכישה בצורה משמעותית – 15% עד 25% וזאת, בזכות חיסכון במע"מ על רכישת הקרקע, חיסכון במס רכישה כפול, חיסכון בעלויות שיווק וברווח יומי". (שם עמ' 13).

עו"ד עברון: זה המסמך מיום 11.9.2011, קודם כל זאת הצעה שלכם? כן. מאשר? כן. מי זאת חברת זועבי שמופיעה על ההצעה ביחד עם חברת יעיז, ומה הקשר בין החברות? הם כמו קבלן בית שלנו, קבלן משנה שלנו, אבל הם עושים לנו הרבה פרויקטים.

כב' השופט: האם זה מקובל שקבלן כמוך, קבלנים עובדים עם קבלני משנה, קבלן שלד, קבלנים אחרים, כאשר המאטריה היא המאטריה של הקבלן אם זה יעיז, אם זה אחרים? אני אגיד לך זה לא איך שאומרים מאוד שיגרתי, אבל יש לי כמה קבלני בית שהם עובדים איתי ואני סומך עליהם, הם גם נותנים ערבויות, הם גם זה. חלק מהעבודות גם אנחנו לפעמים מוציאים.

...

מכאן גם המסקנה המתבקשת - שנימוקיה יפורטו בהמשך - שיש לדחות את תביעת התובעים ולהכיר חלקית בתביעה הנגדית אותה הגישו הנתבעים נגד התובעים.

משנדחתה ה"הודעה לצד שלישי" אותה הגישו הנתבעים נגד פז כלכלה אין הם זכאים להחזר האגרה ששולמה בגין תביעה זו. כמו כן ובנוסף, אני מחייב את התובעים לשלם ל"גיאות אפיקי נדל"ן בע"מ, עמי פליישר ומשה כהן/התובעים שכנגד, שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 175,000 ₪ (עבור "התביעה העיקרית" ו"התביעה שכנגד") בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ד. ההודעה לצד שלישי אני דוחה את ההודעה לצד שלישי אותה הגישו הנתבעים גיאות אפיקי נדל"ן בע"מ, עמי פליישר ומשה כהן נגד פז כלכלה והנדסה 1996 בע"מ. אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לפז כלכלה והנדסה 1996 בע"מ את הסכומים הבאים: חוות דעת השמאי אינג' יוסף זרניצקי 20,625 ₪ מומחה בית משפט ד"ר בועז ברזילי 21,014 ₪ מומחה בית משפט אינג' נתן גרשוני 33,818 ₪ הוצאות תמלול 3,062 ₪ סכומים אלו יישאו הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום התשלום ועד יום ההחזר בפועל.

כמו כן ובנוסף, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים שכ"ט עוה"ד מ. תגר ו/או שי גלעד ניצן ואח' בסכום כולל של 125,775 ₪ כשהוא נושא הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מהיום ועד לתשלום בפועל.

פשוט לא עולה על הדעת כי ערבות בנק ללא הגבלת סכום לחברה לה ניתן לווי בנקאי כמו גם לגורם אחר, קבלן משנה של החברה, תובא בפורמט שהנו נספח כ'.

כשיטת התובעת, עלה חשש כי יופסקו העבודות בבניין ולכן מר מאיר אלדר מנכ"ל הבנק, כינס את מינהלי החברה כמו גם את מר תורג'מן מטעם חברת דנכל בע"מ. כך עלה מסע' 78 לעדות הראשית מטעם מר תורג'מן. מאידך, בתצהיר המשלים של מר תורג'מן בסע' 63 טען הוא כי הסיבה לפגישה קשורה ליוזמתו ולדרישתו להספקת ערבויות לעיסקת הברטר ולקיומו של ההסכם מיום 23.4.97 ולפיכך כונסה הפגישה.

העידר הוכחת התחייבות כלשהיא של הבנק כלפי התובעת העידר האותנטיות של נספח כ' משמעו העידר כל הוכחה פוזיטיבית לכך שהבנק נטל על עצמו אחריות לחובות החברה כלפי התובעת כמו גם העידר הוכחה כי הבנק הסכים לכך שחובה של החברה לתובעת ככל שקיים, יוחרג מהשיעבוד הכללי שרובץ לזכות הבנק על מלוא נכסיה וזכויותיה של החברה ובכלל זה כל הזכויות החוזיות בנכסים שבבניין החברה.

...

סיכומם של דברים, בירור התביעה לגופה העלה כי זו התיישנה, כמו גם שתוך כדי הבירור העובדתי עלה כי נספח כ' הינו מסמך מזויף, כי לא הוכחה כל פגישה ביום 21.6.99 בבנק הנתבע, כי הבנק לא נטל התחייבויות לטובת התובעת, לא הוכח שיש הסכם שערכה התובעת עם החברה באפריל 97 והנתבעים הוכיחו כי ההסכם היחיד שבתוקף היה זה מחודש אוגוסט 97 ולפיו התובעת לא היתה בעלת זכויות בנכס ולא שוכנעתי כי לתובעת היו זכויות חוזיות בנכס לאור הסכם אוגוסט 97 כמו גם שלא שוכנעתי כי התובעת החזיקה בנכס בעבר, (להבדיל מחברות אחרות בבעלות מר תורג'מן), בוודאי לא בסמוך לתביעת הפינוי בבית משפט השלום, או סמוך להגשת תביעה זו. בנימוקי פסק הדין כפי שפורטו לעיל נומק מדוע התובעת אינה זכאית לסעדים המבוקשים על ידה ולפיכך לא היה מקום לבירור לגופן של טענות כספיות מובהקות, אשר ברור כי התיישנו כמו טענות לרשלנות הבנק או עשיית עושר ולא במשפט של הבנק טענות שמקורם באירועים בשנת 1998 או סמוך לכך, לכל המאוחר.

לפיכך אני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תשלם הוצאות הנתבעים 1,3,4 בסכום כולל של 120,000 ₪.

באוקטובר 2015, ערב עריכת ההסדר השלישי, הוא השיב לחששותיו של דני בקשר לחשיפה הכספית מול ניצנים כך: "... אין ביטחון שהקבלן אכן יצליח לגמור את כל העבודות בדצמבר, זהו שלב בו צריך לקבל החלטות אמיצות. ההחלטה היא האם להכנס למלחמה עם הקבלן או לשלם את החשבון ולהמשיך עם מערכת שכבר מוכנה לסיים את הפרויקט אבל לא בטוח שבזמן... מבחינה כספית אתה די מוגן. גם הקבלן רוצה לגמור וללכת אנחנו רק צריכים לעזור לו לגמור את העבודה מהר. אני מציע לשלם את החשבון ולדחוף קדימה אני חושב שהקבלן הבין את המסר. להוציא את הקבלן מהאתר כרוך באירגון מטורף אשר ממילא יקח זמן ויגרום להוצאות רבות ללא אחריות ובעיות רבות. אם זה היה הפרויקט שלי הייתי ממשיך ומהמר על ניצנים שימשיכו ופשוט דוחף קדימה ונותן פיתרונות והדרכה לסיום מהיר ככל שניתן. תמיד יש חשבונות אחרונים וסופי בהם ניתן להיתחשבן." בהמשך לכך, כשדני היתעקש לקבל "היתייחסות עניינית" לבקשתו לקזז בחשבונות התשלום מראש, המפקח הוסיף וענה: "צריך להחליט אם סומכים על הקבלן או לא. אם אתה חושב שהוא לא מתכוון לגמור את הפרויקט ואין לך יותר בטחון במה שהוא אומר אז בוא נגמור לבד. אני לא יכול להבטיח שהוא לא ייקח את הצ'ק ויברח, לא נראה לי שזה מה שהוא יעשה, אבל החיים לימדו אותי כי יש הפתעות ואכן מאיר הוא לא צפוי. לכן ההחלטה היא שלך - להמר על הקבלן או לקחת את המושכות.

ובסעיף 2.3(15) סוכם כי ניצנים לא תוכל להסתמך על קביעות השמאי מטעם הבנק: "ידוע לקבלן כי סמכויות הפיקוח הניתנות לבנק בהתאם להסכם ההלוואה אשר נחתם בין הבנק לבין המזמין נעשות לצרכי הבטחת האשראי שניתן על ידי הבנק למזמין בלבד, כי מערכת ההתקשרויות שבין הבנק ובין המזמין, אינם בגדר 'חוזה לטובת אדם שלישי'... וכי הקבלן אינו רשאי להסתמך בשום צורה ואופן על סמכויות הפיקוח הניתנות לבנק ו/או על מנגנון שיחרור הכספים מחשבון הפרויקט." (ג) מידת ההכרות עם הפרויקט - לנציג השמאי הייתה הכרות פחותה בהרבה בהשוואה למפקח.

ההחזר הנתבע (ש"ח) הסכום שנפסק (ש"ח) א) כספים ששולמו לניצנים מכוח ההסדר השני 500,000 350,000 ב) כספים ששולמו לניצנים מכוח ההסדר השלישי 90,000 0 ג) תשלום כפול (לניצנים ולקבלני משנה חצוניים) 607,295 485,000 ד) הפחתת כספי הערבות בנקאית שמומשה (641,026) (750,000) סך הכול 556,269 85,000 א) כספים ששולמו לניצנים מכוח ההסדר השני לאחר היתלבטות, הגעתי למסקנה שבוטיק זכאית להשבה בסך 350,000 ש"ח (מתוך 500,000 ש"ח).

כפי שהוסבר שם, מקדם ההפחתה הנ"ל משקלל בתוכו, בין השאר, את שלל הטענות שהועלו מצד ניצנים בנושא זה. כסוי עלויות מתמשכות בשל עיכוב הפרויקט - מהטעמים שיפורטו להלן, יש לפסוק לטובת בוטיק סך של 135,000 ש"ח בגין ראש נזק זה. בעיניין זה, בוטיק דרשה הוצאות שהתהוו לה, לפי הטיעון, עד לקבלת אישור איכלוס בסך כולל של 694,056 ש"ח. מדובר בתשלומים ששולמו לשמאי, למפקח, לאדריכל, לבנק המלווה (עמלות בגין ערבות ודמי ניהול) ועבור תוכנת "משכנת" (פירוט ההוצאות צורף כנספח 139 לתצהיר של דני).

...

לעניין זה חשוב להדגיש כי אפילו אם בנסיבות המקרה, ניתן היה להגיע גם לקביעות אחרות (ועל כך ארחיב בהמשך), ודאי שאין בכך כדי להוביל למסקנה כי המפקח פעל מתוך שיקולים פסולים.

לדבריו, הוא הגיע להבנות עם הרוכשים "שהזמן שאני מאחר להם הוא בערך מנובמבר דצמבר בגלל כל העיכובים שהיו למשל עיכובי סיני כמו שהיו מותרים לקבלן בסופו של דבר גם לי היו מותרים מול הרוכשים ומול וינברג" (עמוד 1,763, שורה 13 עד שורה 15).

תשלום עבור תיקון וטיפול בליקויי בנייה - בשלב זה, בוטיק הוכיחה את זכאותה לפיצוי בגובה 89,000 ש"ח. יש להיעתר לבקשתה לפיצול סעדים ביחס לנזקים שיתבררו בעתיד.

סיכומו של דבר: תביעתה הנגדית של בוטיק מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל.

תחילה יצוין כי בין החברה לבין י.ע.ז נחתמו שני הסכמים, אשר כונו שניהם "חוזה קבלן משנה"; הראשון: חוזה בנוגע להעסקת החברה כקבלן משנה מטעם י.ע.ז לבצוע עבודות השלד; והשני: חוזה בנוגע להעסקת החברה כקבלן משנה מטעם י.ע.ז. במסגרת ההסכם השני התחייבה החברה להכנס בנעלי י.ע.ז בכל הנוגע לבצוע העבודות בפרויקט, תוך שהסכימה לקבל על עצמה "את כל זכויותיה והתחייבויותיה של יעיז בהתאם לחוזה הראשי ובקשר לבצוע הפרויקט כאילו היא עצמה חתמה על החוזה הראשי מלכתחילה...". על פי ההסכם, החברה התחייבה למלא את כל התחייבויות י.ע.ז לפי החוזה הראשי, וכן נקבע כי תהא אחראית באופן בלעדי בגין ביצוע העבודות.

על פי האמור בסעיף 3 למכתב הבנק: "חרף התחייבותו המפורשת של הקבלן הראשי, כאמור לעיל, העביר הקבלן הראשי את ביצוע כל עבודותיו בפרויקט... לקבלן משנה אחר...". ובהמשך, בסעיף 5 לאותו מכתב, לאחר שצוין בסעיף קודם כי בהתאם להוראות נספח התנאים המיוחדים אשר נחתם עם הבנק, זכאי הבנק לידרוש החלפתו של הקבלן הראשי, צוין: "יחד עם זאת, נוכח בקשתכם להמשיך ולקבל שירותי בניה מקבלן המשנה נאות הבנק להמנע, לעת עתה, מדרישה להחלפת הקבלן הראשי, וזאת בכפוף להתקיימות התנאים המצטברים הבאים...". התכתובת בין ב"כ י.ע.ז לבין הבנק במסגרתה הכחיש העברת למעלה מ- 50% מהעבודות לחברה, אינה משנה לענייננו, שעה שההתנהלות בשטח הייתה שונה, והטעמים שעמדו ביסוד מכתב זה ברורים.

כאן המקום להעיר כי גם אם קיימת מעורבות של י.ע.ז בהתכתבויות המשפטיות הנוגעות לפרויקט ו/או לערבויות הבנקאיות, בזמן אמת, הרי שהדבר ברור ומובן, בהיותה הקבלן המקורי ש"נבחר" לפרויקט והוצג ככזה במישור היחסים מול הבנק המלווה, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהמסקנה העובדתית בדבר קשר ישיר בין החברה לבין הנציגות.

...

אין בידי לקבל טענה זו, שכן היא מתעלמת מצו הקפאת ההליכים שניתן לחברה ביום 26.10.16 ומההחלטה השיפוטית מיום 29.11.16, המתירה לנאמנים שלא להמשיך בביצוע העבודות בפרויקט.

סוף דבר: אשר על כן, אני קובע כי בשלב זה אין מקום לחלט את הערבות הבנקאית נושא בקשות מס' 11 ו- 260.

עוד אני קובע כי על הנציגות לשלם את הסכום הכולל המאושר לתשלום לחברה עבור כל תביעותיה, לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (בניכוי הסכומים שאינם שנויים במחלוקת), בסך של 4,445,254 ₪, בתוספת מע"מ. מסכום זה, ביחס לפיגורים בתקופה שבין התאריך 19.10.16 (מועד עזיבת החברה את הפרויקט) לבין התאריך 26.10.16 (מועד מתן צו הקפאת ההליכים), וביחס לפיגורים אלה בלבד – תעמוד לנציגות זכות קיזוז מול חובה המאושר כלפי החברה, כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

וראו המשך עדותו: "....אנחנו באנו למר בוכריס שהוא חבר ואמרנו לו שיש לנו בעיה בפרויקט ואמרנו לו שמאיר עקיבא לא מאושר מול הבנק כקבלן וביקשנו ממנו שיעשה לנו טובה וירשם כקבלן מול הבנק והוא הסכים ובתנאי שאנחנו אחראים על הכל...לשאלת בית המשפט אם רימינו את הבנק אני משיב, שלא הייתה לנו ברירה" (פרו' עמ' 32 שורות 26 – 30) (הדגשה שלי – הח"מ).

המייל בכלל נשלח על ידי נטע זוטא, מנהלת משרד בחברת מאיר, ולא על ידי סינאי (סינאי רק מכותב לו), ולפיכך אין בו את מה שהנתבעות מבקשות למצוא בו. הנתבעות הגישו לתיק בקשה למתן הוראות שהגישו המנהלים המיוחדים שמונו לנכסי החייב מאיר, בתיק הפש"ר של מאיר, ליתן צו המורה לחברת שיפרנו ולסינאי למסור למנהלים המיוחדים עותק מכל הדו"חות הכספיים של חברת שיפרנו וכן העתק מדפי הבנק של החברה, בשל חשדות שעלו בהקשר לקשר בין חברה זו לבין חברת מאיר יזמות או חברות אחרות בבעלות מאיר.

וראה בעיניין זה גם האמור בסעיף 12 לתצהירו של סינאי: "הח"מ יסביר כי מנגנון התשלום בפרויקט עבד כדלקמן: כל דרישות התשלום של כל קבלני המשנה בפרויקט עבור לע. מאיר – השותף המנהל של הפרויקט. הח"מ מתוקף הגדרת תפקידו בע. מאיר ריכז את החשבונות והעביר אותן לאישור מינהלי הנתבעת 1 – מר ישי שנקלובסקי ומר נפתלי שוורצמן למיטב ידיעתו והבנתו של הח"מ לאחר שהאחרונים אישרו את החשבונות היה עליהם להעבירם לעופר מור, לשם קבלת אישור הבנק המלווה של הפרויקט" (וראה גם האמור בסעיף 31 לתצהירו של סינאי).

עיון בדו"חות של עופר מור שהוגשו לתיק מעלה כי הם ניהלו דוחות מעקב תקופתיים, במסגרתם דיווחו על האירועים השונים הנוגעים לפרויקט, היתקדמות העבודות, לרבות בדיקה של תקציב הפרויקט, מעקב אחרי התקבולים, מעקב אחרי המלאי, מעקב אחרי הבצוע הפיזי של העבודות, מעקב אחרי שיקים ותזרים המזומנים של הפרויקט, מעקב אחר ביצוע הוראות חוק המכר ערבויות וכיוצ"ב (בעיניין זה ראה האמור בסעיפים 15 – 22 לתצהירו של סינאי, וכן ראה הדוחות עצמם שהוגשו כנספח לתצהירו).

...

לסיכום הנתבעות ישלמו ביחד ולחוד לחברת שיפרנו סך של 150,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבת מאז יום 03.07.23 ועד לתשלום בפועל.

אני דוחה את התביעה שכנגד הנתבעות ישלמו לחברת שיפרנו סך של 52,650 ₪ בגין הוצאות משפט.

כמו כן ישלמו הנתבעות ביחד ולחוד לחברת שיפרנו הוצאות בסך של: 11,596 ₪ בגין אגרות בית המשפט וכן 8,000 ₪ בגין שכ"ט המומחה מטעם חברת שיפרנו.