העירעור נדחה, תוך שנפסק כי: "לא אחת הדגיש בית משפט זה את החומרה היתרה שנלווית לעבירות סמים ובפרט לעבירות שעניינן יבוא והפצת סמים מסוכנים. זאת, שכן בעבירות אלו יש כדי לסכן את שלום הציבור ולהרחיב את מעגל המשתמשים בסמים והמכורים להם ... כן נקבע בפסיקה, כי יש להטיל ענישה מחמירה ומרתיעה על מבצעי עבירות סמים, מתוך מטרה לתמוך במאבק למיגורן ... חלקו של המערער בבצוע העבירה הוא נכבד, מה גם שכמות הסם שנתפסה – למעלה מ-14,000 מנות לשימוש עצמי – מלמדת כאלף עדים על פוטנציאל הנזק שעשוי היה להגרם אילו היה הסם המסוכן מגיע ליעדו...".
בע"פ 1901/19 שמעון אסולין נ' מ"י (31.5.2000) הורשע המערער בבצוע עבירות של ייבוא סם מסוכן, קשירת קשר לבצוע פשע, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בכך שהוא ואחר קשרו קשר לייבא סם מסוכן מסוג MDMA מגרמניה באמצעות דואר ישראל, המערער הזמין באמצעות פרטי הזהות של האחר חבילה המכילה כ – 10 ק"ג של טבליות הסם המסוכן, ואסף את החבילה באמצעות תעודת זהות של האחר מסניף הדואר.
העירעור נדחה תוך שנקבע כי: "בהנתן העובדות, לרבות ייבוא סמים מחוץ לארץ, סוג הסמים – MDMA – וכמות של כ-25,000 טבליות במשקל כולל של עשרה קילוגרמים – יש לתת ביטוי לערך המוגן של ניהול מילחמה עיקשת נגד השמוש בסמים, על הנזק שניגרם עקב כך לכל שכבות החברה... כך או כך, בנסיבות המעשה והעושה העונש של 60 חודשי מאסר, שאותו ביקשה התביעה בערכאה קמא, אף אם הוא עונש ראוי – איננו מחמיר".
לעניין ניזקי הסם המסוכן נפנה לגזר הדין של בית המשפט המחוזי בעיניין אסולין, ת.פ. (מרכז) 4415-02-18 מ"י נ' שמעון אסולין (31.1.2019), ולציטוטים שם ביחס לסם זה הקרוי גם בשם אקסטזי:
"נחשב לסם המסיבות, ונצרך בעיקר על ידי מתבגרים וצעירים, שרבים מהם לא מודעים לסיכונים שבו. החומר שפותח כתרופה פסיכיאטרית נמצא כבר שנים רבות ברשימת החומרים האסורים וממשיך לגבות קורבנות מדי שנה... אקסטזי, ששמו המדעי הואMDMA , מורכב מחומר כימי שהוא נגזרת של אמפטמין - חומר מעורר, ומשלב תכונות פרמקולוגיות של החומר מסקאלין, הידוע כמעורר הזיות... ניתן לחלק את סכנות השמוש באקסטזי לשני סוגים עקריים: א. סכנות הנובעות מסוג החומר: אקסטזי הוא תרכובת של חומר מעורר וחומר מעורר הזיות המזיק למערכת העצבים המרכזית ולמערכות הלב והדם, השרירים, הכליות והכבד. ב. סכנות הנובעות מאופן ייצור החומר: אקסטזי מיוצר במעבדות פירטיות בתנאים לא-היגייניים ועם שאריות כימיות של חומרי זיקוק, ותוספות ותרכובות בלתי ידועות שעלולות להיות מסוכנות מאוד... שיחרור מוגבר של נוראדרנלין לסינפסה גורם לעלייה בקצב הדופק, להפרעות בקצב הלב ולעלייה בלחץ הדם, שעשויה לגרום לקרע בכלי דם, לדימום פנימי ולטכיקרדיה (מעל 100 פעימות לב בדקה)... הפעילות המוגברת של השרירים (עוררות) יחד עם פעילות ישירה של החומר על מערכת ויסות החום במוח מובילה לעלייה מוגזמת בחום הגוף (היפרתרמיה), תופעה מסוכנת שמוגברת על ידי הריקוד וההשתוללות במסיבות. במשתמשים שהגיעו לחדרי מיון נמדדו מידות חום של 43 מעלות צלסיוס. עקב החום הגבוה נגרמים התכווצויות ועוויתות שרירים, איבוד נשימה, ומוות במקרים של היתמוטטות מערכות הגוף. ההזעה המרובה מסלקת כמויות גדולות של מלחים חיוניים, וביחד עם שתייה מוגברת של מים, גורמת לדילול מסוכן של הדם ולהצטברות מים בגוף... עוררות היתר יכולה לגרום להיפראקטיביות, "התעופפות" של מחשבות וחוסר יכולת להתרכז באופן מועיל, וכן לחוסר שינה.
...
לאור כל האמור, עותר ב"כ המאשימה להטיל על כל אחד מהנאשמים 50 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ארוך ומרתיע, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, וקנס הולם בגובה עשרות אלפי שקלים כמקובל בתיקים ובכמויות סם כאלו.
ר' התייחסות לכך בע"פ 512/13 דלעיל, ור' גם ע"פ 6943/16 גלקין נ' מ"י (28.1.2018) בו נפסק כי: "... אין זה נכון או ראוי – ודאי במקרה כזה – להרחיב בקביעת המתחם. כאמור יש לאבחן בין רכיבי תיקון 113 לבין מידת ההתערבות של בית המשפט בהסדרי טיעון. בית משפט זה בהרכב מורחב קבע את הכללים הרלוונטיים בנדון ... זהו המוקד".
לאחר שנשקלו העבירות בנסיבות ביצוען, מעמדם של הנאשמים בתהליך ביצוע עבירות הייבוא של הסם המסוכן, הנזקים הפוטנציאליים מסם מסוכן זה, הכמות אשר ייבאו הנאשמים, מכלול הנסיבות הכוללות תכנון, שיתוף פעולה עם אחרים, הצטיידות באמצעים וכלל הנסיבות דלעיל, ולאחר שנבחנה הענישה הנוהגת, החומרה אשר רואה הפסיקה בעבירות ייבוא סמים מסוכנים בכלל, וסמים מסוכנים מסוג זה בפרט, ונשקלו טענות הצדדים, המסקנה הינה כי אין ברף העליון של טווח הענישה המוסכם כדי החמרה עם הנאשמים, וענישה זה מהווה מענה עונשי הולם לעבירות בנסיבות ביצוען, וזאת אף אם היו שני הנאשמים נעדרי כל עבר פלילי, ולאור עברם הפלילי, מקל וחומר, בפרט בעניינו של נאשם 2 אשר בעברו עבירות סמים חמורות יותר.
בשים לב לחומרת העבירות וחומרת נסיבות ביצוען, סבורני, כי יש ברף העליון של טווח הענישה המוסכם כדי לגלם גם שיקולים לקולא אלו, אולם, מוצא אני בעיקר בשל קבלת האחריות והמצב הרפואי, כי יש להקל מעט בענישה המוטלת עליהם, והיא תועמד על 45 חודשים לכל אחד מהנאשמים.
לאור כל האמור, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים 1 ו- 2 את העונשים הבאים:
מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 45 חודשים, בניכוי ימי מעצרם מיום 9.6.21.
