קרעים בגידי הכתף כתוצאה מתאונת דרכים

" ביום 20.9.2015 הוגשה בקשת התובע לפסילת חוות דעת המומחה מהטעמים העקריים הבאים: חוות הדעת ניתנה ללא בחינה מעמיקה של המסמכים הרפואיים, העובדות ותלונות התובע; חוות הדעת עומדת בסתירה לחוות דעת קודמת, אשר ניתנה במסגרת הליך משפטי אחר שהתנהל בין התובע לחברת הביטוח בגין תאונת הדרכים נשוא תיק זה, ובמסגרתה נקבע כי קיים קשר סיבתי בין הקרע של גיד הסופרספינטוס בכתף שמאל לבין התאונה.

תאשר בבקשה כי אין שום ממצא פתולוגי בכתף שמאל ולא תועדה בעיה בכתף שמאל עובר לתאונה דנן וכן לא תלונות בגין כאבים בכתפיים עובר התאונה? האם ייתכן שתהיה איבחנה של קרע בכתף, מאוחרת לתאונה, עקב תלונות בצואר ובגב העליון ובמיוחד כאשר אין ממצא פתולוגי ו/או תועדה בעיה כלשהיא בכתף שמאל עובר לתאונה? האם קיימת אפשרות שהקרע בגיד נגרם כתוצאה מהאחיזה בכוח בהגה בזמן ההיתנגדות מאחור ברכבו של התובע ובהיתחשב בגילו? האם הקרע בגיד יכול להגרם מפגיעה ישירה ע"י חגורת הבטיחות בכתף שמאל של הנהג? נא אשר כי התובע סבל כתוצאה מהתאונה מפגיעה במנגנון צליפת שוט? וכי ייתכן כי הפגיעה בכתף תיגרם כתוצאה מהפגיעה במנגנון צליפת שוט? האם ייתכן שהכאבים של התובע בכתף יוחסו לכאב מוקרן מהצוואר ולכן ייתכן מצב של עיכוב משמעותי באבחנה ובטיפול של הבעיה בכתף? כיצד קביעתך כי התובע לא נפגע באופן ישיר בצואר מתיישבת עם העובדה כי במסמכים הרפואיים מצוין במפורש כי מדובר בפגיעה במנגנון צליפת שוט? כיצד קביעתך כי כנראה שהתובע לא סבל מכאבים, מתיישבת עם הטיפולים והבדיקות שהתובע עבר, לרבות בדיקת אולטרסאונד כתפיים אשר העידה על הקרע בגיד כתף שמאל? נא אשר כי כאבים בין השכמות יכולים להעיד על הפגימה בכתף שמאל ממנו סובל התובע?"

...

מסקנה: גם לאחר עיון בחוות דעתו של ד"ר אייכנבלט, בשאלות ההבהרה, בדו"ח ביהמ"ש, אין מקום לשנות ממסקנותיי בחוות דעתי (23.07.2015).

התובע טוען, כי יש לקבל את התביעה ולהורות לנתבע לזמנו לוועדה לקביעת שיעורי נכותו.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, חוות דעת המומחה והמענה לשאלת ההבהרה, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות, ואפרט.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

החלטת הועדה, בדומה לקודמתה, היא שלמערער לא נותרה נכות כתוצאה מתאונת הדרכים בעבודה מיום 18.7.2014.

אובחנו קרעים בגידים סביב הכתף וחשד לסדק בעצם הזרוע (עקב כך ובהעדר שיפור בטיפולים שונים עד היום אף נשקלת אפשרות של טפול ניתוחי).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

אולם, הוועדה לא התייחסה, כפי שנדרשה בפסק הדין המחזיר, לכך שנמצאה הגבלה קלה בתנועות הגב, ולא הסבירה מדוע לא הוענקה נכות בגין ממצא זה. כאמור הערעור מתקבל.

לטענת המבקשים הוועדה לא נתנה דעתה לספק העולה בכל הקשור לקשר הסיבתי שבין הנכות בכתף לארוע התאונה, החלטת הוועדה הרפואית התבססה על בדיקת US פרטית שהוצגה לה ע"י המשיב, היא היתעלמה מכך שהממצא של קרע חלקי בגיד הכתף אופייני לחבלה במנגנון המתיחה ולא במנגנון הפגיעה בתאונת דרכים, כך גם בפרוטוקול הועדה הרפואית אין כל היתייחסות למנגנון הפגיעה ולקשר הסיבתי שבינה לבין התאונה, וכמו כן החלטת הוועדה מיתעלמת מימצאי בדיקת MRI ששללה פגיעה בגיד ואפשר שבדיקה זו לא הוצגה לה כלל ועיקר.

Arthroscopy 1990;6:274-279 עוד על הקשר הסיבתי אפשרי בין פגיעה בתאונת דרכים לקרע בלברום ראו באתר https://www.gav-clinic.com/shoulder-labrum-tear/] ולא היינו מזכירים את הדברים, אשר כמובן אין בהם לשמש כקביעה כזו או אחרת לנדון בהיעדר חוות דעת מומחה בעיניין, אילמלא טענת המבקשים שנטענה כלאחר יד והיעדר כל אסמכתא כי הפגיעה בכתף המשיב אי אפשר שתיגרם מתאונת דרכים אלא אך ורק כתוצאה ממנגנון המתיחה.

...

בית המשפט ציין כי הצגת בדיקה פרטית מטעם המשיב אינה מהווה כשלעצמה טעם מספק להבאת ראיות לסתור וזאת בהינתן שלא הוכח כי הועדה לא הפעילה את שיקול דעתה ונסמכה על ממצאי הבדיקה הפרטית בגדר "כזה ראה וקדש". בית המשפט מצא כי, בניגוד לטענת המבקשים, מעיון בדו"ח הועדה הרפואית עולה בבירור כי ב"כ המשיב הפנה את הועדה באופן ישיר לבדיקת הMRI שנערכה למשיב תוך פירוט הליקויים מהם הוא סובל.

כיבוד רצון המחוקק מוביל, אפוא, לכלל מסקנה כי אין לאסור על הצגת חוות דעת רפואית מטעם הניזוק בפני ועדה רפואית של המל"ל, ומשכך, אין בעצם הצגתה של חוות דעת כאמור כדי להצדיק מיניה וביה מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית (רעא 2851/20 - שומרה חברה לביטוח בעמ נ' פלוני, (2020).

מכלל האמור, הבקשה נדחית בהעדר עילה של ממש להבאת ראיות לסתור.

רקע עובדתי התובעת, ילידת 24.2.63, נפגעה בתאונה, על-ידי רכב אשר בוטח בפוליסת ביטוח חובה בידי הנתבעת, בעת שרכבה על אופניים חשמליים; ממקום התאונה פונתה התובעת באמצעות אמבולנס לבית-החולים שיבא, שם אובחנו חבלות בגפיים עם שפשופים והיא שוחררה לביתה עם המלצה למעקב אורתופדיה; בדיקות לאחר שיחרורה הדגימו קרעים במנסקוס בברך שמאל וקרעים בגידי כתף ימין; היא נותחה בברך ביום 13.12.15 וביום 17.4.16 ונותחה בכתף ימין ביום 16.6.16, טופלה בטיפולי פיזיותראפיה, הידראותראפיה ומשככי כאבים, טופלה במרפאת כאב באמצעות הזרקות אפידוראליות ואובחנה כלוקה בתסמונת פיברומיאלגיה.

בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, בשים לב לשעור נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה, העומד על 17.20% ובהיתחשב בגילה ויומיים אישפוז, זכאית התובעת לפצוי בגין כאב וסבל בסך של 26,428 ₪ וכך אני פוסקת.

...

עם זאת, בהינתן מצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה, בעטיו אף נדרשה התובעת לשלושה ניתוחים; האמור בתצהירי העדות הראשית מטעמה בכל הנוגע לקבלת העזרה מבני-המשפחה ומסקנתי בדבר נכותה התפקודית, נכונה אני להניח, כי היא נדרשה בכל זאת לעזרה החורגת מעזרה רגילה של בני-משפחה ולו בתקופה הסמוכה לאחר התאונה ואני סבורה, כי בנסיבות העניין ובהתחשב בתחלואה שאינה קשורה לתאונה, יהא זה נכון וראוי לפצותה בראש נזק זה בפיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד על דרך האומדנה בסך של 28,000 ₪.

סוף דבר מכאן שנזקי התובעת בגין התאונה עומדים על סך כולל של 156,929 ₪, כמפורט לעיל ולהלן: הפסד שכר לעבר [כולל פנסיה] - 48,138 ₪ הפסד שכר לעתיד [כולל פנסיה] - 93,073 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד - 12,000 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 28,000 ₪ כאב וסבל - 26,428 ₪ _____________________ 207,639 ₪ _____________________ בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי [לא כולל דמי פגיעה] 50,710 (-) _____________________ 156,929 ₪ הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 156,929 ₪ כמפורט לעיל, בתוספת שכר-טרחת עו"ד כדין והוצאות משפט, אגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתה בפועל ותישא בתשלום מחצית האגרה השנייה.

יצוין, כי אין מקום להיעתר לבקשת התובעת לפסיקת הוצאות בגין שכר-טרחת בא-כוחה עבור הייצוג בהליך במוסד לביטוח לאומי [ראו סעיפים 50-51 לסיכומים מטעם התובע], זאת בהעדר הסכם שכר-הטרחה בהליך זה ומכל מקום, בשים לב לסעיף 16(א) לחוק הפיצויים הקובע את התעריף המקסימלי לשכר-טרחת עורך-דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק הפיצויים [ע"א 575/88 לאה קריכלי נ' ביהם פ"ד מג(3) 602 וכן רע"א 7204/06 ישראלה ארליך נ' עו"ד יהושע ברטל (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 2.8.12); ע"א 8326/12 סיגל כהן נ' עיזבון המנוח טורוק ליאונד ז"ל (פורסם במאגרים המשפטיים ניתן ביום 29.4.13)].

מדובר בתביעה בגין ניזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים, המתנהלת בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

ברשום מתאריך 14.1.18 צויין כי כתוצאה מהתאונה, התלונן התובע על כאבי צואר, ראש וכתפיים, מוגבל בתנועות בעיקר מימין, ובבדיקת US אובחנו מספר קרעים בגידים (עמ' 51).

...

לאור כל האמור, טוענת הנתבעת כי יש להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות האורתופדית שנקבעה במל"ל, ולמנות מומחה רפואי בתחום זה מטעם בית המשפט.

טענות הנתבעת כי היה צריך לקבוע לתובע נכויות בשיעור שונה בגין הצוואר והכתף אינן מצדיקות להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור, שכן מדובר במחלוקת רפואית גרידא, ולא בכשל בקביעות הוועדות הרפואיות.

לפיכך, אין מנוס מלהיעתר לבקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ולמנות מומחה רפואי בתחום האורתופדי בפניו יעמוד מלוא התיעוד הרפואי אודות התובע.

לאור כל האמור, בקשת הנתבעת מתקבלת.