קרע מלא במרכיב SS בשרוול המסובב

האם לדעתך התובע נידרש בעבודתו לבצע תנועות נישנות וחוזרות מסוג זה, בהקף של 50% לפחות מזמן עבודתו? (הדגשה שלי – י.ז.ג) במענה לשאלת ההבהרה הנזכרת כתב המומחה, כי "על פי העובדות המוסכמות, כפי שנכתבו בהחלטת בית הדין מיום 12.12.16 התובע עבד לפחות חמש שעות ביום לסירוגין בעמידה עם ידיים מורמות ועבודתו כללה הפעלה כלי כוח רוטטים, הרמת משקולות וסגירת ברגים גדולים רבים כל יום. אף על פי כן ראוי להדגיש, כי על מנת שייצר נזק לגידי הכסף במנגנון המדובר, אין צורך שהעבודה בתנאים הנ"ל תמשך 5 שעות ביום. מאופי העבודה, כפי שתואר, עולה כי נכללו בה כל המרכיבים של עומס סטטי ועומד דינאמי של השכמות והכתף ולהערכתי מדובר במקרה מובהק של תנאי עבודה בהם יש מיקרוטרואמה מתמשכת לכתפיים". הנתבע ביקש להעמיד למומחה שאלת הבהרה נוספת וזו לשונה: בתשובתך לשאלת ההבהרה הראשונה (תשובה א') ציינת, כי "מדובר במקרה מובהק של תנאי עבודה בהם יש מקרוטראומה מתמשכת לכתפיים.

הציטוט המלא כולל את המילה Unfortunately.

לבסוף נטען, כי העידר פרסומים המקשרים בין עבודת האדם לבין קרעים בגידים של שרוול המסובב ולרבות בגיד ה SS מצביע על קיום אסכולה רפואית המקובלת ואין קשר לקרע כממצא בודד – לפגיעה הקשורה בעבודה במנגנון של נזק מיצטבר – מקרוטראומה.

...

שם, בעמ' 199 נכתב: "לא מצאנו ולו מאמר אחד המדווח על קשר בין גורמים בעבודה לארועים של קרעים בכרית המסובבת בכתף" (בתרגום חופשי).

29.10.17 MRI כתף שמאל יש נגע SALP ושינויים טנדניפטיים ב SS אין קרע".

בקשר לכתף קיימת הפרעה קלה מאוד בגלל כאב ללא מרכיב מכאני.

מקור הכאב הוא נגע SLAP ללא קרעים בגיד בשרוול המסובב ולכן קביעת 15% תואמת את מצבו".

תאונת העבודה המוכרת היא משנת 2013 ומפרוטוקול הועדה עולה, כי הועדה היתה ערה להתדרדרות במצב עמוד השידרה הצוארי, אשר באה לידי ביטוי בממצאים שלא היו קיימים קודם לכן, כך שאין זה סביר, כי הממצאים החדשים מקורם במצב קודם, אשר היה לכאורה לפני שש שנים ולא נראה בבדיקות שביצע המערער עד כה. בהודעתו מיום 11.5.20 הוסיף המערער וטען, כי עוד ביום ארוע התאונה, בהגיעו למרכז הרפואי העמק, התלונן המערער על כאבים והגבלה בתנועות הצואר ובבדיקתו אובחן כסובל מרגישות במישוש עמוד שדרה צוארי; המערער נזקק פעם אחר פעם לקבלת טיפולים רפואיים במסגרת קופת החולים במהלכם התלונן על כאבים והגבלה בצואר – תלונות שאומתו בבדיקה הגופנית בה נמצאה הגבלה ורגישות במישוש חוליות הצואר; בדיקת CT מיום 20.5.14 הדגימה בלט דיסק אחורי עם לחץ על השק הדורלי בגובה החוליות C2-C3, C3-C4, C4-C5, C5-C6, C6-C7; החל מבדיקתו הראשונה בידי הועדה הרפואית מיום 27.8.13 ועד לבדיקתו בידי הועדה מושא העירעור, הלין המערער בכל היזדמנות על כאבים והגבלה בתנועות הצואר (מלוא התעוד הרפואי צורף להודעת המערער).

...

לפיכך, לא מצאנו כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה מיום 12.3.2012 ולא מצאנו כי ישנו צורך להתערב בהחלטה זו ולהשיב את עניינו של המשיב לוועדה לצורך ביצוע חשבון עובר ושב.

עם זאת, ומשדנה הוועדה בטענת המערער בנוגע לפגימה הנטענת בצוואר ובחנה בהתאם לשיקול דעתה המקצועי-רפואי את מצב המערער ואת התיעוד הרפואי שעמד בפניה והגיעה למסקנה, כי אין המדובר בליקוי הנובע מתאונת העבודה או שהוחמר בגינה – אלא בליקוי שמקורו בשינויים ניווניים – הרי שלא נפל פגם משפטי בפעולת הוועדה או בהחלטתה.

סוף דבר בהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה - הערעור נדחה.

1.7 אנא אשר האם נכון לומר כי בדיקת ה-MRI מיום 7.3.17 לא אבחנה קרעים בגידי השרוול המסובב SS, אלא אובחנו קרעים תוך גידיים בלבד? אנא נמק.

המומחה הבהיר כי נזק בשרוול המסובב הנו תחלואה בה יש מרכיב נווני משמעותי המתבטא הן בשכיחות עולה עם הגיל והן במימצאי הדמיה במטופלים א-סימפטומטים.

מצב זה הנו הבסיס לכך שהחל מהעשור החמשי, ליקוי בשרוול המסובב שאינו תחת ארוע חבלתי חריף, ככל שיבחן בהקשר לעבודה ויוכר במנגנון מיקרו-טראומה, יוכר רק כהחמרה למצב נווני טבעי ונדיר שיוכר כגרימה מלאה.

...

בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, ניכר כי המומחה הסביר בצורה מפורטת ומנומקת כיצד הגיע למסקנה כי פגיעתו של התובע בכתף ימין הינה על דרך של החמרה משמעותית עקב עבודתו, ונבאר.

בנסיבות העניין שלפנינו, לא שוכנענו מטענות הנתבע כי זהו המקרה בו יש מקום להפנות למומחה סבב נוסף של שאלות הבהרה, שעה שהמומחה התייחס לספרות הרפואית הרלוונטית ונימק נמק היטב מסקנתו מדוע יש לקבוע כי מדובר בהחמרה משמעותית של הליקוי בכתף ימין עקב עבודת התובע.

כללו של דבר: התביעה מתקבלת על יסוד מסקנות חוות דעת המומחה מטעם בית הדין – ד"ר עידו ציון.

מדובר בתהליך נווני-מפרקי הדרגתי איטי, האורך שנים רבות, על רקע קונסטיטוציונלי-התפתחותי, עם מרכיב תורשתי/משפחתי ידוע, מולטיפקטוריאלי.

ולהלן המסמכים: הפנית לדימות מיום 29.1.18 – "ידוע על קרע בגיד כתף ימין... בשל כאבים מתמשכים והגבלה ברמת התיפקוד הומלץ על ניתוח... עדיין כאבים חזקים מאוד בכתף הימנית. נימול חזק וכאבים לאורך כל היד". ובמסמך מיום 8.1.18 "הגבלה משמעותית בתנועה של כתף הימנית, הגבלה ברוטציה חיצונית ופנימית... סובל מכאבים בכתף..." ב-MRI מיום 19.2.16 נרשם בנוסף: SS – קרע מלא בגודל כ-4.5 ס"מ, רטרקציה מדיאלית של השריר.

במשך השנים השרוול המסובב "מתנגש", "נתקבע" ו"נלכד" בין ראש עצם הזרוע לחלק הקידמי של זיז האכרומיון וברצועה הקוראקו-אכרומיאלית.

...

מהראיות שהובאו לפני אין בידי לקבוע כי עיקר עבודתו של התובע היתה בגובה הכתף ומעל גובה הכתף.

הדעת נותנת כי ככל שעבודתו של התובע היתה בהתקנה/ פירוק של כספות תלויות בגובה הדבר היה בא לידי ביטוי בראיות שהובאו בפני בית הדין - ולא כך. אשר על כן, מצאתי כי בנסיבות העניין לא קיימת הצדקה לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי בכל הנוגע לפגימה בכתפיים, ולפיכך התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שתוכר הפגימה במפרקי האגודלים בלבד.

בשים לב לתוצאות ההליך הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

הועדה שמעה את המערער ורשמה את תלונותיו: "בגלל שמצאו שהתלונן על כאבים בכתף ב- 2007, ב- 2011 נפל ונוצר קושי רב בתיפקוד, ירד בהרבה בתפוקת העבודה. הרופא המליץ על ניתוח ולא הבטיח דבר. נוטל תרופות נגד כאבים, לא ילך לניתוח. מתפקד עם יד שמאל יותר, אם מרים את היד שומע קליקים. קשה מאד". בפרק הסיכום והמסקנות קבעה הועדה: "הועדה היתכנסה מתוקף פסק דין מ- 22.12.13. הועדה עיינה שוב בחוו"ד ד"ר קדמי מיום 6.1.13 ועיינה שוב בתיקו הרפואי. עפ"י התעוד בתיקו הרפואי, כפי שמצוין בפרוטוקול ועדה מיום 6.5.13 נמצאה מיגבלת תנועה קשה בכתף הימנית בשנת 2007. ניכוי מצב קודם על סמך תעוד זה אינו על בסיס קרע בשרוול מסובב אלא בגין מיגבלת תנועה.

הועדה הוסיפה כי בבדיקה הרפואית אשר בוצעה ביום התאונה, לא נימצאו סימני חבלה חיצונית, נפיחות או עוות וכי הממצאים שנמצאו ב- US שבוצע שבועיים לאחר מכן, הדגימו קרע גדול מלא ב- SS, IS וקרע חלקי קטן בגיד הביצפס.

הועדה הסבירה כי פגיעה כה נרחבת בשרוול מסובב צפויה היתה להותיר סימנים מרשימים יותר בבדיקה ביום הפגיעה ומעלה חשד כי מדובר בתהליך כרוני של שרוול מסובב, יתכן עם מרכיב אקוטי.

...

משהוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, פירטה ונימקה את החלטתה, לא עולה טעות משפטית בעבודתה ועל כן, דין הערעור להידחות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין הערעור להידחות.

לאור האמור לעיל, משהוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין ומשהחלטתה הינה מנומקת ומבוססת, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה ולכן הערעור נדחה.