השלב השני- לאחר קריסת המבנה
הנאשם 3 העיד כי נודע לו על קריסת המבנה בדיעבד, מפי הזוג מלכה, שכן לא היה מעורב בעצמו בבצוע השפוץ הפנימי, ואין לו כל אחריות לפעולות שבוצעו לאחר מכן: "במהלך עבודות פינוי הפנים כל הבית קרס, על קירותיו, על הגג, אני חושב שהטרקטוריסט שם אפילו כימעט מת, היה בסכנה. ברגע הזה הודעתי לבני הזוג שאסור להם לעשות שום פעולת בניה ללא היתר בניה. הזוג התייעץ, היות והבית קרס ... עם מהנדס שלא קשור אלי והוא אמר להם שנשקפת סכנה ממשית לבית השני, מדובר בבית דו משפחתי, עם קיר משותף עם השכנים שעימם היה הסיכסוך. הם קבלו עצה משפטית לשקם את מעטפת הבית והגג בלבד על מנת למנוע היתמוטטות של החצי השני. אני התרעתי כל הדרך שגם פעולה זו דורשת היתר למרות שלא היתה לי אחריות מקצועית לא כלפי הרשויות ולא כלפי אף אחד. הפחד שלהם מה שהכריע אותם אני מניח והם יבואו להעיד שהם שמעו שיש סכנה לחיי אדם, זה ענין אותם הרבה יותר אם זה חוקי או לא, והם החליטו לשקם רק את המעטפת כדי לבנות את הקונסטרוקציה של הגג ולעצור. בשלב הזה אני חושב הגיעה אלי הבקשה להפסקת עבודה וגם שם הוגשה בקשה לעוד יום וחצי של עבודות לחזוק ואישרתם את זה וזה היה בהסכמתו. היה צו הפסקת עבודה והם בקשו עוד יום וחצי, וגם אתם וגם עו"ד סמארה אישרתם להם יום וחצי נוספים כדי לסיים את החיזוקים. אני לאורך כל הדרך לא הייתי בתמונה, רק אמרתי להם כל הזמן תדעו לכם שזה לא חוקי. באיזה שלב היתקשרה אלי מהנדסת הוועדה רויטל לפני צו הפסקת עבודה ואמרה לי אמיר למה הם לא עוצרים את העבודה שם. אמרתי לה גברתי אני לא אחראי לעבודה הזו לא קיבלתי מכם שום הודעה. ... ובמקביל גם אני פניתי אל מלכה ואמרתי להם יש לכם צו הפסקת עבודה שלא ידעתי על קיומו ואתם חייבים להקשיב לו או לפחות לנמק, להסביר, חייבים להתייחס. ...אני עשיתי תכניות לזוג מלכה ושמתי שם את שמי בגאווה לשפוץ פנים שכללו את המעטפת וכו', ואף רואים שם נגזרת מהתכנית לבקשה פשוט גזרתי חלק מתכנית. כשהבית היתמוטט אני בעצם סיימתי את תפקידי אמרתי להם אתם בונים בניה לא חוקית. הם אמרו לי שהם יודעים ובכל זאת המשיכו לבנות. זה שהם מצאו תכנית שלי באתר והשתמשו בה לשחזר את הבית מבחינתי אין לזה שום משמעות".
הנאשם 4 העיד כי לאחר הקריסה, פנו בני הזוג למהנדס, ואף קיבלו רשות הועדה המקומית לבצוע עבודות חרום: "ברגע שפתחנו את הריצפה אפילו לא בטון, זה היה שם ריצוף עם כל מיני ריצוף לפני חמישים שנה, התגלו בולענים וגם בבית הצמוד לכן ברגע שהתחלנו לשפץ את הבית הכל קרס לתוך הבולענים ושם היתה סכנה ממשית וכשבא המהנדס שחר צבי הוא נתן הנחיה מידית למנוע קריסה של הבית הצמוד על ידי קורות ועמודים לחיזוקים... בנוסף המהנדס ביקש לחזק את הבית המשותף. בנוסף הגיע גם עו"ד סמארה. כל הסיפור היה שלושה ארבעה ימים. לא בנינו חודשים, לא שמנו פס על החוק. עבדנו רק לצורך בחיזוקים למנוע למשפחה שלא יהיה אסון שגרים שם עם ילדים קטנים. עו"ד סמארה אחרי שלושה ארבעה ימים הגיע אמר זה לא הושלם תעשו פה ככה ותעצרו וזה מה שהיה". הנאשם 4 עמד על טענתו לפיה לא המשיך בעבודות מעבר לפעולות החרום שבוצעו בעקבות הקריסה, אלא רק לאחר שניתן היתר.
...
אלא שלטענתו, העבודות שביצע לאחר קריסת המבנה הן פעולות חירום לפי הוראת המהנדס, ואף אושרו בסופו של דבר על ידי נציגי הוועדה המקומית שהגיעו לשטח.
עמדת הוועדה בהליך הדחוף, בו פתחה לאחר הקריסה, תומכת במסקנה לפיה עבודות הייצוב שבוצעו אכן היו נחוצות באופן מיידי, לצורך מניעת הסכנה שנבעה ממצב הדברים.
משמעות הדבר היא כי בהעדר הוכחה לכך שיציקת רצפת הבטון בחצר הזוג מלכה נועדה לקדם בניית ממ"ד ללא היתר, ובבואנו לבחון את היציקה כשלעצמה, מתחייבת המסקנה שגם אם עבודה זו לא נדרשה בדחיפות לצורך ייצוב המבנה, אלא בוצעה למטרה אחרת (חיפוי החצר ו/או השוואת גובה המגרש לגובה המדרכה לצורך מניעת הצפות), עדיין זוהי עבודה הפטורה מהיתר, ולא ניתן היה לייחס לנאשמים עבירת בנייה אסורה בגינה.
