מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קריסת קירות במהלך שיפוץ חיזוק מבנה ללא היתר בנייה

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הצוו ביום 19.11.2018 חתם המשיב, מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה במשרד האוצר, על צו הריסה מנהלי לפי סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) המורה על הריסתה וסילוקה של עבודה אסורה וכן על הפסקת שימוש אסור בעיניינם של שני פריטים: (א) "הריסת חלק ממבנה ישן ללא היתר ובניה מחדש של מבנה בשטח של כ-199 מ"ר"; (ב) "מרפסת עם קירות בלוקים סביב בשטח של כ-24 מטר" (להלן - הצוו).
במועד הסיור נמצא כי במקום קיים מבנה ישן הבנוי מאבן ובחלקו הרב הרוס, ובוצעה בניה מחדש של המבנה בבלוקים ובטון בשטח של 119 מ"ר. כמו כן נמצא כי בצמוד למבנה ניבנתה מרפסת כניסה, עם משטח בטון וקירות, בשטח של 24 מ"ר. הממצאים (לשיטת ב"כ המשיב) על פי התמונות שצילם הפקח: בצידו הצפוני של המבנה, הבניה חדשה לגמרי; גג המבנה חדש כולו; כל השטח הפנימי של המבנה נהרס והוא נמצא בשפוץ; בצידו הדרומי של המבנה חלק מהקירות נהרסו לגמרי והם בשלבי הקמה מחדש, ולחלק מהקירות נוספו עמודי יסוד והם הוגבהו ושופצו.
בפועל, לבסוף העד לא נשכר לפקח על ביצוע התכנית שהוא הכין (ואושרה על ידי מחלקת מבנים מסוכנים).לאחר ביצוע העבודות הגיע העד למקום ומצא כי העמודים בוצעו לפי תכניתו, שכללה רק עמודי חזוק (עמ' 13, שור' 13-10), וכי ניבנו קירות חדשים במקום אלה שנהרסו וכן בוצעה תיקרה חדשה.
סיכומי המבקש עקרי טענות המבקש בסיכומיו: מדובר על מבנה ישן מלפני שנת 1967 בו התבצעו עבודות חזוק באישור עריית ירושלים בכדי שהמבנה לא יקרוס.
...
לאור כל האמור גם אין תימה על שחרור איש המקצוע מהפרוייקט מיד לאחר הגשת תכניותיו המתונות (חיזוקים אנכיים בלבד) למחלקת מבנים מסוכנים: הפרוייקט לא נועד להסתיים בחיזוקים בלבד; לא מדובר היה בשיפוץ וחיזוק אלא בשדרוג-רבתי.
סוף דבר העובדות מלמדות בבירור על אי חוקיות עבודות הבניה שבוצעו ועל הצידוק להוציא צו הריסה מינהלי.
התוצאה ההתנגדות לביצוע צו ההריסה המינהלי - נדחית.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפרק "תאור העבודות האסורות" בצו, מצוין כך: "במבנה הנמצא בתחום מרחב שימור מרקמי, במפלס פני קרקע ובצמוד למבנה קיים, מבצעים עבודות אסורות ללא היתר: הרסו חלקי קירות וגג רעפים של תוספת ישנה בשטח כ-50 מ"ר והחלו בבניית תוספת חדשה בשטח של כ-75 מ"ר הכוללת יציקת עמודים לגובה מקסימלי של כ-4 מ', יציקת קורות, חגורת חזוק בצמוד למבנה הישן והוצאת ברזלי זיון מעמודים, יתכן שלצורך הקמת תוספת על גבי הגג". עוד צוין בצו כי עבודות הבנייה מצויות בעיצומן וטרם הושלמה הבנייה, וכי הצוו הוצא לאחר היתייעצות עם התובעת של הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה חיפה, ואף צורף אישור בדבר ההתייעצות.
לגבי העבודות החיצוניות - נטען כי בחודש יוני 2020 אנשי מיקצוע מטעם המשיבים הבהירו להם כי ישנה שקיעה של יסודות התוספת הישנה ונידרש חזוק על מנת למנוע את קריסתה, ולכן - הם ביקשו לבצע מטעמם עבודות לצורך חזוק קונסטרוקטיבי, כמתואר בצו.
בית המשפט קמא אף מפנה לרע"פ 4833/18 ישראל בן עזרא נ' יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובניה עכו (14.08.2018) (להלן: "עניין בן עזרא") שם בוצעו עבודות דומות, כגון: החלפת גג של מבנה, שקום קירות פנים, ביצוע חיזוקים קונסטרוקטיביים ובניית עמוד תומך, ומבצעי העבודות טענו כי יש לראות את העבודות כחלק משיפוץ העולה כדי "שינוי פנימי", אשר לפי סעיף 145 לחוק, אינו חייב בהיתר, ולחילופין טענו כי העבודות עומדות בתנאי תקנה 20 לתקנות התיכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014 (להלן: "תקנות הפטור"), שם נקבע כי "החלפת רכיב בבניין", הניתן להחלפה ברכיב אחר בעל מידות זהות, אינה דורשת היתר, ובילבד שהרכיב שהוחלף יהיה באותו מקום.
...
כטענה מקדמית טענו המשיבים כי יש לדחות את הערעור על הסף מכוח תקנה 198 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, שכן הודעת הערעור אינה מנומקת ואינה מפורטת.
דיון והכרעה - לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי דין הערעור להידחות.
סיכום – נוכח האמור מעלה במקובץ, הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

די לעיין בחוות הדעת מטעם המהנדס שפירא, שכאמור הוגשה מטעם המערערת, המציין כי נשכר "לשמש כמתכנן השלד וללוות את ההריסה" וכי הוא "מתכנן השלד וההריסה של המבנה הנידון"; ובהיגדים שבה לפיהם בדק את "הפתחים שנעשו בתיקרה"; כי "לפני תחילת הריסה והורדת המשקל בוצעו רגלי ביניין..."; "התאמת השלד לתקנים הרלבאנטיים דהיום"; "בעת ביצוע הריסה של קירות פנים..." ועוד - על מנת להסיק כי אין המדובר בשפוץ וחיזוק אלא בעבודות בניה יסודיות המשנות את הנכס מהמסד עד הטפחות.
לאור הקביעה לעיל, לפיה ביצעה המערערת "עבודות בניה יסודיות", אין עסקינן בתיקונים "הדרושים לשמירת ביטחונו או בריאותו של דייר" לפי סעיף 69(ג) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב – 1972 (להלן - חוק הגנת הדייר), ואף המערערת מסכימה כי רווח והצלה יבואו לה רק אם תצלח דרכה להכנס בשעריו של סעיף 70 (א) לחוק הגנת הדייר, המתייחס לעבודות בניה יסודיות והדורש תנאי ואין בלתו של "מניעת סכנת חיים": "תיקון המצריך עבודות בניה יסודיות והוא דרוש למניעת סכנת חיים, הרשות בידי הדייר לעשותו, ובילבד שיודיע בכתב לבעל הבית, אם מענו ידוע, תוך זמן סביר לפניי עשיית התיקון, על כוונתו לעשותו, ושיעשה אותו לפי דיני הבניה". המערערת סבורה כי הצורך במניעת "סכנת החיים" הוכח על ידה בשלוש ראיות מרכזיות: חוות דעתו של המומחה שפירא, בהיתר לשיפוצים, וכן ב"חוות הדעת" של מנהל המדור למבנים מסוכנים בעריית תל אביב מר וולדמיר ליבורקין, ממנה למדים, כך על פי הנטען, כי "בנובמבר המצב של הבניין בהתפרקות מיתקדמת ויש רישיון שפוץ ומתחילים לשפץ כדי שהמבנה לא ייפול, ואומרים שיש סכנה לחיי אדם". נבחן איפוא את שלוש הראיות: חוות דעתו של המהנדס שפירא מיום 26.07.2018 חוות הדעת מתמודדת עם חוות דעתו של המהנדס ואקד אחמד מטעם המשיבים, ומתייחסת למצב המבנה בעת מתן חוות הדעת לאחר שכבר "פתחים נעשו בתיקרה", לאחר ש"הפתחים נהרסו באופן מבוקר", ולאחר "ביצוע הריסה של קירות פנים" שאז "אין שום סכנה של קריסה או יציבות למבנה קיים". היתייחסות המומחה למצב הנכס ערב מינויו לתפקיד מתמצית בהערה "בעת ביצוע הסקר גילינו כי שלד המבנה סובל מבעיות קורוזיה" וכי "ללא ביצוע עבודות השפוץ שכוללות טפול בבעית הקורוזיה והתאמת השלד לתקנים הרלוונטים דהיום, לא ניתן היה לאכלס את מבנה הנידון". אין דין חוסר אפשרות איכלוס כדין סכנת חיים.
...
תמיכה נוספת במסקנת בית משפט קמא לפיה המערערת "לא הביאה כל ראיה מכל סוג שהוא, המאפשרת ללמוד כי במועד כלשהו נשקפה סכנת חיים מן המושכר..." ניתן לראות בפרוטוקול "ישיבת דירקטוריון חברת פבר בע"מ מיום 5.7.18" בה נדונו בין היתר העבודות המבוצעות בנכס שהוגדרו כ"שיפוצים", כ"שיקום רציני", עת בין חילופי הדברים מצאנו את האמירות "המלון היה סגור היה שם מלא פשפשים וכל מיני דברים אחרים אנחנו נכון להיום משקמים את המלון המטרה היא לשקם את המלון וזהו"; "אנחנו צריכים להביא למצב שאת המלון הזה להביא אותו למצב תקין שהכל טוב כרגיל"; "אם אני שומר על הקונטור של הבית ואני מבצע את כל השיפורים בעל הבית צריךך לשלם וצריך להגיד תודה"; "זה לא עבודות בניה זה עבודות שיפוץ"; "משקמים את המרפסות בדיוק כפי שהיה בעבר" (עמודים 17-18).
זאת ועוד, גם תלויה ועומדת בבית הדין לשכירות תביעת המערערת להכשיר בדיעבד את העבודות נושא הדיון, וזו תוכרע שם. התוצאה בכפוף להערות בסעיף 15 לעיל – הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיבים את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

השלב השני- לאחר קריסת המבנה הנאשם 3 העיד כי נודע לו על קריסת המבנה בדיעבד, מפי הזוג מלכה, שכן לא היה מעורב בעצמו בבצוע השפוץ הפנימי, ואין לו כל אחריות לפעולות שבוצעו לאחר מכן: "במהלך עבודות פינוי הפנים כל הבית קרס, על קירותיו, על הגג, אני חושב שהטרקטוריסט שם אפילו כימעט מת, היה בסכנה. ברגע הזה הודעתי לבני הזוג שאסור להם לעשות שום פעולת בניה ללא היתר בניה. הזוג התייעץ, היות והבית קרס ... עם מהנדס שלא קשור אלי והוא אמר להם שנשקפת סכנה ממשית לבית השני, מדובר בבית דו משפחתי, עם קיר משותף עם השכנים שעימם היה הסיכסוך. הם קבלו עצה משפטית לשקם את מעטפת הבית והגג בלבד על מנת למנוע היתמוטטות של החצי השני. אני התרעתי כל הדרך שגם פעולה זו דורשת היתר למרות שלא היתה לי אחריות מקצועית לא כלפי הרשויות ולא כלפי אף אחד. הפחד שלהם מה שהכריע אותם אני מניח והם יבואו להעיד שהם שמעו שיש סכנה לחיי אדם, זה ענין אותם הרבה יותר אם זה חוקי או לא, והם החליטו לשקם רק את המעטפת כדי לבנות את הקונסטרוקציה של הגג ולעצור. בשלב הזה אני חושב הגיעה אלי הבקשה להפסקת עבודה וגם שם הוגשה בקשה לעוד יום וחצי של עבודות לחזוק ואישרתם את זה וזה היה בהסכמתו. היה צו הפסקת עבודה והם בקשו עוד יום וחצי, וגם אתם וגם עו"ד סמארה אישרתם להם יום וחצי נוספים כדי לסיים את החיזוקים. אני לאורך כל הדרך לא הייתי בתמונה, רק אמרתי להם כל הזמן תדעו לכם שזה לא חוקי. באיזה שלב היתקשרה אלי מהנדסת הוועדה רויטל לפני צו הפסקת עבודה ואמרה לי אמיר למה הם לא עוצרים את העבודה שם. אמרתי לה גברתי אני לא אחראי לעבודה הזו לא קיבלתי מכם שום הודעה. ... ובמקביל גם אני פניתי אל מלכה ואמרתי להם יש לכם צו הפסקת עבודה שלא ידעתי על קיומו ואתם חייבים להקשיב לו או לפחות לנמק, להסביר, חייבים להתייחס. ...אני עשיתי תכניות לזוג מלכה ושמתי שם את שמי בגאווה לשפוץ פנים שכללו את המעטפת וכו', ואף רואים שם נגזרת מהתכנית לבקשה פשוט גזרתי חלק מתכנית. כשהבית היתמוטט אני בעצם סיימתי את תפקידי אמרתי להם אתם בונים בניה לא חוקית. הם אמרו לי שהם יודעים ובכל זאת המשיכו לבנות. זה שהם מצאו תכנית שלי באתר והשתמשו בה לשחזר את הבית מבחינתי אין לזה שום משמעות". הנאשם 4 העיד כי לאחר הקריסה, פנו בני הזוג למהנדס, ואף קיבלו רשות הועדה המקומית לבצוע עבודות חרום: "ברגע שפתחנו את הריצפה אפילו לא בטון, זה היה שם ריצוף עם כל מיני ריצוף לפני חמישים שנה, התגלו בולענים וגם בבית הצמוד לכן ברגע שהתחלנו לשפץ את הבית הכל קרס לתוך הבולענים ושם היתה סכנה ממשית וכשבא המהנדס שחר צבי הוא נתן הנחיה מידית למנוע קריסה של הבית הצמוד על ידי קורות ועמודים לחיזוקים... בנוסף המהנדס ביקש לחזק את הבית המשותף. בנוסף הגיע גם עו"ד סמארה. כל הסיפור היה שלושה ארבעה ימים. לא בנינו חודשים, לא שמנו פס על החוק. עבדנו רק לצורך בחיזוקים למנוע למשפחה שלא יהיה אסון שגרים שם עם ילדים קטנים. עו"ד סמארה אחרי שלושה ארבעה ימים הגיע אמר זה לא הושלם תעשו פה ככה ותעצרו וזה מה שהיה". הנאשם 4 עמד על טענתו לפיה לא המשיך בעבודות מעבר לפעולות החרום שבוצעו בעקבות הקריסה, אלא רק לאחר שניתן היתר.
...
אלא שלטענתו, העבודות שביצע לאחר קריסת המבנה הן פעולות חירום לפי הוראת המהנדס, ואף אושרו בסופו של דבר על ידי נציגי הוועדה המקומית שהגיעו לשטח.
עמדת הוועדה בהליך הדחוף, בו פתחה לאחר הקריסה, תומכת במסקנה לפיה עבודות הייצוב שבוצעו אכן היו נחוצות באופן מיידי, לצורך מניעת הסכנה שנבעה ממצב הדברים.
משמעות הדבר היא כי בהעדר הוכחה לכך שיציקת רצפת הבטון בחצר הזוג מלכה נועדה לקדם בניית ממ"ד ללא היתר, ובבואנו לבחון את היציקה כשלעצמה, מתחייבת המסקנה שגם אם עבודה זו לא נדרשה בדחיפות לצורך ייצוב המבנה, אלא בוצעה למטרה אחרת (חיפוי החצר ו/או השוואת גובה המגרש לגובה המדרכה לצורך מניעת הצפות), עדיין זוהי עבודה הפטורה מהיתר, ולא ניתן היה לייחס לנאשמים עבירת בנייה אסורה בגינה.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים רמת גן נפסק כדקלמן:

הצוו הוצא כנגד עבודת הריסה ללא היתר של גג רעפים, קירות חצוניים ובנייה ללא היתר של עמודי בטון קורות וקירות חצוניים.
מדובר בהוספת עמודי תמך שלא נועדו לפגוע בשלד הבניין אלא נועדו לחזק את המבנה שלא יקרוס .
הדירה המזרחית הדירה המערבית בתמונה ב' ניתן לראות את המבנה במהלך ה"שפוץ" אני מוצא שחלק מהקירות החיצוניים נשארו על כנם, אך קשה להשתחרר מהרושם שמדובר בהרס מסיבי של המבנה המקורי.
אני מפנה לעניין זה לעפ"א (מחוזי חי') 47039-06-18 עזרא שאול נ' ועדה מקומית לתיכנון ובנייה עכו (נבו 04.04.2019)‏‏ , בו מדובר היה בהליך פלילי בגין בנייה אסורה כאשר בין היתר נטען לעניין פטור מהיתר כאשר מדובר בהחלפת גג : "יותר מכך, אינני סבור כי ניתן לפרש את התקנה כמתייחסת לפעולה של הריסת חלק שלם במבנה ובנייתו מחדש באופן מלא כפי שנעשה בגג שלפנינו, והתקנה על פי לשונה מתייחסת לרכיב בבניין כגון "רעפים", ולא לחלק שלם במבנה, שאחרת ניתן יהיה לטעון כי ניתן להרוס את מלוא הקירות של מבנה קיים, ולבנות קירות חדשים במקומם, וכי פעולה זו הנה בגדר "החלפת רכיב"."
חוששני שהמבקש עשה דין לעצמו ובקש לעקוף את הצורך בהוצאת היתר בנייה, כפי שעשה לנכס האחר במיתחם, ולכן השאיר חלק מהקירות המקוריים וניסה לשוות לבנייה המאסיביית במקום צביון של "שפוץ פנים" אני פוסק למבקש הוצאות בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו לטובת המשיבה תוך 30 ימים מהיום.
...
מפנה לתמונה ג' עמוד תמיכה בקיר חיצוני אני מוצא שגם על פי מבחני הפסיקה וגם על פי מבחן השכל הישר, הנשען על התמונות אותן בחנתי, מובילים למסקנה שלא ניתן להגדיר את העבודות המתבצעות והופסקו בצו , כשינוי פנימי מותר.
מפנה לעפ"א (מחוזי חי') 2436-04-20 גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ נ' אריאל וטרמן - מהנדס העיר חיפה (נבו 03.09.2020)‏‏ בו נאמר לענין מבחן השכל הישר "כך, לדוגמא; החלפת גג שלם היא הריסה ובנייה מחדש, בעוד שהחלפת רעפים בגג (גם אם רעפים רבים) תיחשב להחלפת רכיב ברכיב." לסיכום אני מוצא שהעבודות שמבוצעות בנכס הן בגדר בנייה הדורשת היתר ולפיכך, בהיעדר היתר , מדובר בבנייה אסורה .
לסיכום אני דוחה את הבקשה לביטול הצו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו