בית המשפט לעינייני מישפחה הוא הערכאה המוסמכת לידון לעומקם של דברים במכלול השיקולים והנסיבות ומובן שגם המצאותו של היחיד בהליך חידלות פרעון תובא ותישקל בפני ערכאה זו. ככל ותנתן החלטה אחרת ע"י בית המשפט לעינייני מישפחה ביחס לתשלום דמי המזונות, היא תובא בפני הנאמן אשר יהא רשאי לחדש ולעדכן בקשתו ואדרש לבקשה לקציבת המזונות בהליך, בשנית.
...
במסגרת בקשתו העיקרית, הצהיר היחיד כי הוא עובד כעוסק מורשה עצמאי בעסק בשם
"לירום גל", משתכר כ 2,500 ₪ לחודש וציין בבקשה כי הוא "מחפש עבודה".
לעמדת הנאמן ונוכח כל האמור, יש לקצוב המזונות על סך של 6,000 לחודש (שהם 1,500 ₪ לכל ילד) ובהתאם לפסה"ד למזונות.
לסיכום, ראו גם בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.20)(פורסם בנבו), עמ' 19:
"בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת...".
נתתי דעתי לאמור בבקשת הנאמן, לתגובות היחיד והזכאית למזונות, להכנסות הנטענות ע"י היחיד והזכאית למזונות, לחובותיו של היחיד כלפי נושיו ולצו התשלומים העיתי שהושת עליו, בשים לב לצרכיהם של הקטינים ולמצבם כפי שעולה מהתגובות.
סבורני, כי תוצאה זו נכונה במיוחד נוכח העובדה כי בשעה זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט לענייני משפחה תביעת היחיד להפחתת דמי המזונות או ביטולם.
