קצבת ילד נכה מתחת לגיל שלוש

לטענת הורי המערער, בשל מכלול ליקויו זקוק הוא לנוכחות מתמדת של הוריו ולטיפול והשגחה מיוחדים ואין הוא יכול להבחין בגורמי סיכון מידיים ועל כן יש לראותו כילד בעל נכות הזכאי לקיצבת נכות בהתאם.

אשר לעיכוב התפתחותי - טוען המשיב, כי הועדה קיבלה החלטתה על סמך החומר הרפואי שהונח בפניה ועל פי מימצאי הבדיקה הקלינית שביצעה למערער וקבעה כי הגם שקיים עיכוב התפתחותי, אין הוא עונה לתקנות לזכאות לגימלה מתחת לגיל שלוש שנים; אשר למחלות בדרכי הנשימה – טוען המשיב, כי המערער אינו עומד בתנאים הנדרשים על פי סעיף 9 לתוספת הראשונה.

הועדה בדקה את המערער וציינה בממצאיה: "מימצאי הבדיקה: בן 3 שנים וחוד' ישב בשקט בעת הבדיקה על ראשו צלקת ניתוחית נוספת על יד השיער לא נראית מלפורמציה משמעותית ואין דיסמופיזים.לא זקוק להשגחה חלקית. ילד שמתואר כילד שקט ללא היתנהגות מאתגרת וללא צורך בהשגחה מעבר לבני גילו. לא זקוק להשגחה מלאה: ללא מסוכנות מידית". עוד ציינה הועדה: "דיון ונימוקים: פעוט שנולד עם קרינוסטינוסטוזיס ונותח בגיל חצי שנה קיים עיכוב התפתחותי מסוים ולכן להתפתחות הילד ושם נקבעה דרגת DO מעל 75 לפיכך אינו עונה לתקנות לזכאות גמלה מתחת לגיל 3 שנים.

...

לטענת המשיב, יש לדחות את הערעור.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

משהמסמכים הרפואיים עומדים בסתירה לקביעת הוועדה וטענת ההורים, כי נאלצו לאחוז בו בחוזקה מקובלת עלי ובהצטרף העובדה כי לילד עיכוב התפתחותי מסויים שאולי כשלעצמו אינו מספיק אך בהצטרפו לתזזיות היתר של הילד, היא עשויה להשליך על סוגיית ההשגחה, מצאתי, כי יש מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה אשר תחזור ותבחן את סוגיית הצורך בהשגחה וזאת לאור תזזיותו של הילד כעולה מהמסמכים וכן העיכוב בהתפתחות והניתוח שעבר והקושי בתיאום ראש-גוף כנטען על ידי ההורים.

לאור כל האמור, הערעור מתקבל.

ב"כ הנאשמים הקדים וטען, כי סכומי הקנס שנדרשו על ידי המאשימה אינם במיתחם הסבירות, בודאי לא בנסיבות המקרה והטעים, כי מדובר בבני זוג שהפעילו חברה לניקיון שבמשך שנים פעלה בצורה סדירה וללא כל בעיות; לבני הזוג, שכיום אינם חיים עוד יחדיו, שלושה ילדים משותפים בגילאים: 9.5, 12 ו- 14 והם במשמורת משותפת.

ביום 08.12.20 הגיש הסנגור מסמכים שונים לתיק לתמיכה בטענותיו בדבר מצבם הכלכלי של הנאשמים, מצבה הנפשי של הנאשמת 2 ואישור מהמוסד לביטוח לאומי על זכאות גמלת ילד נכה בשיעור 100%).

העבירה הראשונה – עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון, משמיטה את הקרקע מתחת למטרתו העיקרית של החוק – להבטיח שעובדי קבלן יועסקו ע"י מי שהורשו להיות קבלני כוח אדם לאחר שעמדו בתנאים שהציב החוק, לרבות בדיקת איתנותם הכלכלית והפקדת ערבויות כספיות מתאימות.

...

אחרית דבר אני גוזר על הנאשמת 1 קנס בסך 32,212,200 ₪ לתשלום עד ליום 01.11.21.

בנוסף, אני מחייב את הנאשמת 1 לחתום, באמצעות הנאשמים 1 ו- 2, על התחייבות למשך 3 שנים להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה בתיק זה. גובה ההתחייבות יועמד על 1,130,000 ₪, והכל כאמור בסעיף 21 לעיל.

אני גוזר על הנאשמים 2 ו- 3 קנס בסך 4,000 ₪ כל אחד, שישולם ב-10 תשלומים כאמור בסעיף 29 לעיל.

עמדת המשיבה בתגובת המשיבה נטען, כי היא אינה עובדת, כי היא חולה ומקבלת קצבת נכות ושלושת ילדיה מתחת לגיל 18 מתגוררים עימה, כשמצבם הבריאותי מיוחד, כמפורט בבקשה.

...

לסיכום, ראו גם בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23/2/20), עמ' 19: "בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת" .

השאלה המרכזית שעולה מעובדות המקרה בעיניינה של גב' קמרי היא מעמדם של זכאים לדיור הצבורי, הממתינים שנים בתור לדיור צבורי ואינם זוכים בו. כאשר מדובר בתנאי של שלושה ילדים מתחת לגיל 21, הרי שבעת ההמתנה בתור, הילדים בוגרים, מה ששולל לכאורה את זכאותם לדיור צבורי.

ההנמקה לגבי התבחינים החדשים בכלל העתירות עומדת על התבחינים שנלקחו בחשבון, ומהו מיקומם במדרג כך, למשל, נקבע בעיניינה של גב' לוי (הודעת משרד השיכון מיום 5.3.20): "נכות – העותרת מצויה במדרג הנמוך ביותר – אמנם הורה עצמאי אך לילדה אחת מתחת לגיל 21, וכן עם נכות אחת במשפחה, כאשר שיעור הנכות הרפואית נמוך יחסית – 40 אחוזים בלבד (נפשית). שיעור קצבת נכות או כושר הישתכרות 100 אחוזים (שאינו המאקסימאלי) יציבה. לא ידוע על מצב של נכות פיסית המבטאת קושי בניידות.

...

אני סבורה כי אין מקום לדחיית העתירה על הסף, רק בשל העובדה שבשל צירוף העתירות, ובחינת הנושא לעומק בידי משרד השיכון, התמשכו ההליכים, וחלפו שנתיים נוספות, מה שמאפשר לגב' מרקוביץ להגיש בקשה חדשה.

סוף דבר משרד השיכון יפעל כמפורט: הנהלים של ועדות החריגים יתוקנו כך שיתווספו לתבחינים משקולות מדידים, וכן יווסף תבחין של זמן המתנה בתור לדיור ציבורי במועדים הקבועים בפס' 81, בסיום הפרק השמיני בסיכום הביניים לעניין התבחינים.

אשר להוצאות – אני סבורה כי במקרה זה משרד השיכון לצד הסיוע המשפטי והעותרות הספציפיות ערכו עבודה יסודית ועניינית, שהביאה להתקדמות משמעותית, לאור נכונות משרד השיכון לערוך עבודת מטה רצינית בעניין, בעתירות הפרטניות שהתקבלו ולו בחלקן, ייפסקו הוצאות אם כי על הצד הנמוך -10,000 שקלים לעותרות בכל אחת מהעתירות, לרבות בעתירת הזוג בן שטרית.

יש לדחות את טענותיה של המערערת בנוגע למידת התלות בזולת, כיוון שטענה זו הינה בעלת אופי רפואי ואין בית הדין מוסמך לידון בטענות מסוג זה. זאת ועוד, המערערת מנסה לבחון את מידת התלות לפי אדם בגיר, בעוד שהתנאי לפיו הועדה בודקת הוא מידת החריגות של הילד ביחס לבני גילו, כאשר הרף לילדים מתחת לגיל שלוש הינו גבוה מאוד, בשל העובדה כי ממילא זקוקים הם להשגחה מתמדת.

(ד) ילד נכה ששולמה בעדו גמלה לפני תקנות אלה עד שמלאו לו 18 שנים, יימשך תשלום הגימלה בעד 90 ימים נוספים לאחר היום שבו מלאו לו 18 שנים" [ההדגשה אינה במקור].

...

לטענת המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ועל כן דין הערעור להידחות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הערעור כמפורט להלן.

דין הטענות להידחות ואפרט.

לאור כל האמור, הערעור נדחה.