מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קצבת זקנה רטרואקטיבית: זכאות ותביעות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 296(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, שהאריך את תקופת הזכאות הרטרואקטיבית לפי סעיף ב(1) לחוק ביחס לקיצבת זקנה, מבחין בין תשלום קצבת זקנה לתקופה של 48 חודשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה לקיצבת זקנה, לבין תשלום קצבת זקנה "שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות סעיף 245", לגביה סויגה התקופה הרטרואקטיבית ל 12 חודשים בלבד.
...
בחנו את טענות הצדדים בפנינו ואת כלל החומר הקיים בתיק על רקע ההלכה הפסוקה, ומצאנו כי החלטת הנתבע, המאשרת תשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי ל12 חודשים בלבד, לפי הוראות סעיף 296(ב)(1) לחוק בדין יסודה ואין להתערב בה. מעבר לכך כי לא מצאנו כי אכן קיימת חובת יידוע פרטני של כל מבוטח באשר לזכויותיו, הרי שבענייננו צירף הנתבע לכתב ההגנה מכתבים שנשלחו לכתובת התובע (כאשר אין חולק שזו כתובתו) לפיהם הובאה לידיעתו האפשרות כי הוא יכול להיות זכאי החל מדצמבר 2013 לקצבת זקנה בשים לב לגובה הכנסותיו.
סוף דבר משלא מצאנו כל פגם בהתנהלות הנתבע, אשר פעל בהתאם להוראת החוק המחייבות, דינה של התביעה דחייה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעתו טוען התובע כי ההחלטה אינה מנומקת מאחר אינה מבהירה מדוע קצבת הזיקנה לא משולמת רטרואקטיבית למועד תחילת הזכאות, היינו מאי 2015.
...
כך גם לא מצאנו בהפניה שאותה צרף, לפיה לא ניתן לשלם גמלה אלא רק לאחר הסדרת החוב, כשוללת תשלום רטרואקטיבי שעה שהחוב הוסדר.
זאת, בפרט שמדובר בתובע קשה יום, שהינו 'דר רחוב', ושאינו מבקש סעדים בגין אותה ההטעיה, אלא כל שמבקש הוא כי תשולם גמלתו רטרואקטיבית למועד זכאותו; ולבסוף, לא ניתן לסיים את דיוננו מבלי להתייחס לפסק דינו המקיף של בית הדין הארצי בעניין "דרי רחוב" (עב"ל 34772-02-14 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (10.9.17)) לפיו מדובר ב: "אוכלוסייה הנמצאת כאמור במקום גבוה במנעד החשיפה לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות ומאידך - במקום נמוך ביותר במנעד הנגישות לאמצעי אכיפה המאפשרים לה למצות את זכויותיה: בין בשל תנאי המחיה הפיזיים והנפשיים הקשים של אדם חסר קורת גג ובין משום היחס המנוכר של חלק מהאוכלוסייה הרלוונטית לממסד וההימנעות שלה מלפנות לעזרתו". על כן, כך עולה מפסק דין זה, יש לאמץ גישה של מאמץ אקטיבי הנדרש לצורך מיצוי זכויות של "דר הרחוב". לטעמנו, ככל שפקידי הנתבע אליהם הגיע התובע בעצמו לבירור זכאותו, היו מודעים למצבו ונוקטים בגישה האקטיבית, יתכן וההגעה להסדר חוב הייתה מתרחשת כבר בביקורו הראשוני של התובע, ובכך הייתה נחסכת ממנו הסאגה של היטלטלות בין הרשויות השונות, על מנת לקבל קצבה אוניברסלית לה הוא זכאי בדין.
סוף דבר התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עמדת הנתבע זכאות התובע לקיצבת זקנה קמה עת הגיש את תביעתו לנתבע לראשונה - ביום 9.3.17 - בשיהוי, וזו אושרה רטרואקטיבית ממרץ 2016.
...
קצבת זקנה הינה מסוג הקצבאות שנועדו למחייתו השוטפת של המבוטח, ואף טעם זה תומך במסקנה המצדיקה תשלום הקצבה באופן רטרואקטיבי לתקופה מוגבלת בלבד (עב"ל (ארצי) 96/03 דוד פריג' - המוסד, 31.12.03).
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת אישרה בחקירתה שהכתובת הרשומה על המכתב היא כתובת מגוריה (עמ' 15 לפ' ש' 31) ולא הכחישה את קבלת המכתב מיום 5.6.2016 (עמ' 17 לפ' ש' 16), אך יחד עם זאת, טענה כי מהתשובה שקבלה מנציג הנתבע במוקד הטלפוני מטעם הנתבע, בחודש אוגוסט 2016, הבינה כי עומדת לה הזכות להגיש את תביעתה לקיצבת זקנה גם במועד מאוחר יותר, כך שזכאותה לקבלת קצבת זקנה מלאה, רטרואקטיבית החל מיום הפרישה, לא תפגע.
...
נזכיר, כי קצבת זקנה הינה מסוג הקצבאות שנועדו למחייתו השוטפת של המבוטח, ואף טעם זה תומך במסקנה המצדיקה תשלום הקצבה באופן רטרואקטיבי לתקופה מוגבלת בלבד (עב"ל (ארצי) 96/03 דוד פריג' - המוסד, 31.12.03).
לפני סיום, סבורים אנו כי ראוי שהנתבע – בתוקף תפקידו ומעמדו כגוף המופקד על הענקת זכויות סוציאליות לציבור – יפעל להרחבת המידע של ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בבסיס תביעתו של התובע עומדת אפוא הטענה, כי הוא זכאי לקיצבת הזיקנה שנשללה ממנו באותם 22 חודשים (שבין ינואר 2013 לאוקטובר 2014), כאשר האמנה, לטענתו, מקנה לו את הזכות לקבלת הקצבה גם באופן רטרואקטיבי מיום כניסת האמנה לתוקף.
...
משהגעתי למסקנה, כי אין לקבוע קיומה של רשלנות כלפי התובע, הרי שדין התביעה להידחות.
סבורני כי כללי הקשר הסיבתי וריחוק הנזק, אשר לפיהם תיבחן שאלת הסיבתיות המשפטית על פי המבחנים המקובלים בפסיקה ובהקשר הנוכחי – מבחן הצפיות ומבחן השכל הישר (ראה לעניין זה רע"א 4394/09 לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות' בע"מ, 30.12.10) – מביאים למסקנה, כי לא ניתן לקבוע סיבתיות משפטית בין נזק הגוף הנטען לבין הרשלנות הנטענת, גם אם הייתה מוכחת רשלנות במתן סיוע לגביית קצבת הזקנה הרטרואקטיבית ממדינת רומניה (וגם אם היה מוכח הנזק).
סוף דבר, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו