קלון ראש רשות מקומית

וכך נאמר בסעיף 20(1)(ב) לחוק זה (ההדגשות שלנו): "(ב) הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, רשאי בית הדין, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד, אם נוכח בית הדין כי בנסיבות הענין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו; השעיה כאמור תימשך לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום, ואולם אם הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה הפלילית או הדיון בבית המשפט בתוך חמישה עשר הימים האמורים, תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים". גזירה שווה ניתן ללמוד גם מסעיף 7 לתקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), התשל"ט - 1979, המחיל את סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי רשויות מקומיות, בין היתר בהתאמות הבאות (ההדגשות שלנו): "(ג) החלה חקירה פלילית של המישטרה נגד עובד בעבירה שלדעת ראש הרשות המקומית יש עימה קלון, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר היתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, ובאין יועץ משפטי כאמור עם פרקליט המחוז, להשעות את העובד לתקופה שלא תימשך מעבר למועד מתן החלטה בדבר תוצאות החקירה, אולם –

...

לטעמנו, בנקודת זמן זו, בשים לב לחומרתן של העבירות עליהן סב הערעור (מרמה והפרת אמונים) וזיקתן לעבודת המערער בנמל (ולא נעלם מעינינו כי לא הוגש ערעור על הזיכוי מעבירת השוחד), וכן תוך לקיחה בחשבון של מעמד המערער בהיררכיה של מקום העבודה בהתחשב במעמדו הארגוני בעבר, ובשים לב לכך שמועד הדיון בערעור הפלילי סמוך יחסית (ראשית פברואר 2019) – לא מצאנו כי החלטת המשיבה להותיר את ההשעיה על כנה עד גמר ההליכים בערעור הפלילי מתעלמת משיקולים הכרחיים או מאזנת ביניהם באופן בלתי סביר המצדיק, או מאפשר, התערבות ערכאה שיפוטית בה, כאשר נזכיר כי ההחלטה היא של המעסיק ובית הדין אינו אמור להמיר את שיקול דעתו בשיקול דעת המשיבה.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, החלטנו שלא ליתן צו להוצאות.

(ג) החלה חקירה פלילית של המישטרה נגד עובד בעבירה שלדעת ראש הרשות המקומית יש עימה קלון, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר היתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, ובאין יועץ משפטי כאמור עם פרקליט המחוז, להשעות את העובד לתקופה שלא תימשך מעבר למועד מתן החלטה בדבר תוצאות החקירה, אולם - (1) אם הוחלט להגיש כתב אישום נגד העובד, תימשך ההשעיה לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום (להלן - גמר ההליכים הפליליים); (2) אם נסתיימו ההליכים הפליליים ותוך חמישה עשר הימים האמורים בפיסקה (1) הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה או הדיון בבית המשפט - תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים.

...

בפרשת שוקי משעול קבע בית הדין: "אין ספק שהגשת כתב אישום נגד עובד מדינה בקשר למילוי תפקידו - הינה עובדה החייבת להשפיע על המשך השירות. עובדי המדינה הם משרתי הציבור. תדמית שירות המדינה בעיני הציבור ואמון הציבור בשירות הציבורי הינם ערכים חשובים ביותר, עליהם יש לשמור. שמירת ערכים אלה מחייבת את ניתוק עובד המדינה שהוגש נגדו כתב אישום מן השירות. דבר זה יכול להיעשות על ידי השעיית העובד מהשירות. דבר זה יכול להיעשות על ידי העברת העובד מתפקידו ודבר זה יכול להיעשות - במקרה של עובד בחוזה מיוחד - בדרך של אי חידוש החוזה. ההחלטה בעניין מסורה לשיקול דעת הגורם המינהלי המופקד על כך - הוא נציב השירות - ובית הדין לא ימהר להתערב בהחלטה מסוג זה המתקבלת כדין. מן העבר השני חייב הנציב לשקול את עניינו האישי של העובד, את תפקידו, מעמדו ובכירותו במערכת ואת העובדה שעצם הגשת כתב אישום אינה כרוכה בסופו של דבר בהכרח בהרשעה" (ע"ע 21623-10-10 נציבות שירות המדינה - שוקי משעול, 12.9.2011; הדגשה שלי - י.א.ש.).

התמונה העולה ממכלול הראיות שהובאו בפני מעלה כי בפני ראש העירייה לא הונחה תשתית עובדתית מספקת שהצדיקה את השעיית התובע מעבודתו בעירייה.

לא מצאתי מקום לחיוב נפרד של מר הלוי משלא הוכח כי פעל בחריגה מתפקידו כראש העירייה ודין טענות התובע בעניין זה - להידחות.

הקנס ישולם עד ליום 1.8.2015, אלא אם תנתן החלטה אחרת; אני קובע, לפי סעיף 20(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה- 1975, כי יש עם מעשיו של הנאשם קלון.

...

"עבירה שיש עמה קלון" היא עבירה שמתוך נסיבות ביצועה עולה המסקנה, כי בהתנהגותו גילה איש הציבור רמה מוסרית כה נמוכה, עד כי אין הוא ראוי עוד לשאת במשרתו הציבורית.

חלק שישי - סוף דבר: אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר שירוצו על-דרך עבודות שירות, החל מיום 25.6.15, באתר הנצחה יהוד.

הקנס ישולם עד ליום 1.8.2015, אלא אם תינתן החלטה אחרת; אני קובע, לפי סעיף 20(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה- 1975, כי יש עם מעשיו של הנאשם קלון.

(ג) החלה חקירה פלילית של המישטרה נגד עובד בעבירה שלדעת ראש הרשות המקומית יש עימה קלון, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר היתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, ובאין יועץ משפטי כאמור עם פרקליט המחוז, להשעות את העובד לתקופה שלא תימשך מעבר למועד מתן החלטה בדבר תוצאות החקירה, אולם – (1) אם הוחלט להגיש כתב אישום נגד העובד, תימשך ההשעיה לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום (להלן – גמר ההליכים הפליליים); (2) אם נסתיימו ההליכים הפליליים ותוך חמישה עשר הימים האמורים בפיסקה (1) הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה או הדיון בבית המשפט - תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים.

...

לא מצאנו לבחון את הטענות המקצועיות והמשמעתיות לגופן, ואלה יבחנו על-ידי בעלי הסמכות לעשות כן, לרבות בית הדין המשמעתי.

כן לא מצאנו לבחון בשלב זה את טענות המבקש בדבר שיקולים זרים או סבירות ההחלטה.

לאור כל האמור והמפורט לעיל, לאחר שבחנו את הראיות הלכאוריות ואת הנזק שעלול להיגרם אם לא ינתן הצו כמבוקש, אנו סבורים שדין הבקשה להתקבל, ולפיכך אנו מורים על השבתו של העובד לעבודתו אצל המשיבה, וזאת לאלתר.

שונים הדברים כאשר מדובר במקרי קיצון כפי שתוארו בסעיף 48 לחוק המשמעת והוחלו בהתאם לתקנות על חוק הרשויות המקומיות (משמעת) על עובדים ברשויות המקומיות בשינויים המתאימים, כדלקמן: "(א) היה לראש הרשות יסוד סביר להניח כי עובד הרשות המקומית, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה ראש הרשות המקומית סבור כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות הרשות המקומית, רשאי הוא להשעותו לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, לאחר שנתן לו, תוך תקופה שיקצוב לו, היזדמנות להביא טענותיו לענין זה לפניו או לפני מי שהוא הסמיך לכך, דרך כלל או לענין מסוים.

...

מלבד ההלכה פסוקה שקבעה כי "פיצוי על עגמת נפש הוא היוצא מן הכלל ויקבע במקרים חריגים, קצוניים ויוצאי דופן" (ע"ע 635/06 לוי – עיריית ירושלים (לא פורסם, 11.2.07), ולא מצאנו כי אלו התקיימו בנדון דידן, הרי שלאור הממצאים שקבענו לעיל, ובהם ידיעתו של התובע על השימוע העומד להתקיים בעניינו, קיומו בפועל של השימוע והודאתו במקצת עבירות המשמעת בפני הוועדה שישבה בעניינו בישיבת הבירור השנייה, לא מוקנית לתובע הזכות להימנות בין המקרים החריגים שבהם ייפסקו פיצויים ממין אלה.

אשר על כן דין תביעתו זו להדחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כי דין התביעה להיתקבל בחלקה הקטן בלבד, ואנו פוסקים כי על המועצה לשלם לתובע סך של 2,014 ₪ בלבד בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.04 ועד מועד התשלום בפועל.