קלון בעבירות מרמה והפרת אמונים חמורה

הרשעתו בעבירות אלו מיצטברת להרשעותיו החמורות בעבירות של קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים, שביצע בעודו מכהן בתפקידים צבוריים רמי מעלה, לרבות תפקיד שר הפנים, במסגרת "התיק האישי" ו"התיק הצבורי", תוך שימוש בתפקידים אלו ככלי לבצוע העבירות.

דרעי הורשע בבצוע עבירות פליליות נוספות, הפעם בתחום המס (להלן: עבירות המס); עונש מאסר על תנאי שהושת עליו עודנו תלוי ועומד; חרף הוראתו המפורשת של חוק-יסוד: הממשלה, דרעי עשה כל שביכולתו על מנת להמנע מהכרעה בשאלה אם דבק קלון בעבירות שבהן הורשע, עד כדי שינוי חקיקת יסוד לטובתו האישית; וחמור לא פחות, מינויו לתפקיד שר מהוה הפרה בוטה של המצג שהציג בפני בית משפט השלום בדבר פרישתו מהחיים הפוליטיים, מצג שוא ששמש נימוק ומסד לאישור הסדר הטיעון שעליו חתם בקשר עם עבירות המס.

...

על רקע האמור, ניכר כי אין זה ההליך המתאים להכריע בסוגיית הקלון, לא במפורש ולא במשתמע.

סוף דבר בהינתן עמדתי זו, איני מוצא לקבוע שהחלטת ראש הממשלה שלא להעביר את השר דרעי מתפקידו חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

בסיכומו של דבר, בהינתן אופי הפגם עליו עמדתי לעיל, לו דעתי הייתה נשמעת היינו מורים על דחיית העתירות בעיקרן.

המשיבה טענה כי החלטת המשיבה להשעות את המבקשת נעשתה בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 לנוכח חשד חמור המיוחס לה בגין עבירות מירמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד ועוד ולאחר שנציב שירות המדינה שקל בכובד ראש את כל טיעוניה לאחר מתן זכות טיעון.

בעיניינה של המבקשת יש תחילה של חקירה פלילית, יש חשד לעבירה שיש עימה קלון, ודי בכך, ניתנה למבקשת הזכות לטעון ונעשתה היתייעצות עם היועמ"ש. אמנם בתחילה הושעו שני עובדים על בסיס אותם חשדות, עם תחילת החקירה, אולם כפי שציין בא כוח המשיבה, בעת שהנציב הפעיל את סמכותו על פי היתייעצות עם בא כוח היועמ"ש הובן כי אין זהות או דמיון בין המלצת היועמ"ש בעיניין המבקשת לבין המלצת היועמ"ש בעיניין הממונה.

...

לא מצאנו כי הוכחה כל סטייה מן הסבירות או המידתיות בהחלטת ההשעיה הראשונה אשר לקחה בחשבון את כל נסיבות המבקשת כמו גם את קשייה הכלכליים לגביהם הונחתה לפעול.

סוף דבר נציג הנציבות עו"ד דוד הצהיר לפרוטוקול כי הנציב מתכוון לבחון את עניינה לפני 11.3.19 (ע' 10 ש' 21-22), אף כי כל בחינה כזו מחייבת קבלת חוות דעת עדכנית מהיועמ"ש, ופניה חדשה למבקשת במכתב זימון לשימוע תוך מתן אפשרות חוזרת לשימוע.

נוכח כל האמור במצטבר , הבקשה נדחית.

(1) כל מקרה בו היה העובד מעורב בזמן העבודה בארוע בו ניפצע הוא עצמו או אדם אחר או קופחו חייו של אדם אחר; (2) גרימת נזק חמור לרשות ביודעין; (3) תקיפה, הכאה היתנהגות אלימה (4) ביצוע עבירה פלילית; ׁ(5) ביצוע עבירה פלילית שיש עימה קלון גם אם אינה קשורה בעבודה ברשות; לעובד שהושעה כאמור בסעיף קטן (א) לעיל, תשלם הרשות משכורת מופחתת בשיעור50% ממשכורתו המשולבת החודשית.

לטעמנו, בנקודת זמן זו, בשים לב לחומרתן של העבירות עליהן סב העירעור (מירמה והפרת אמונים) וזיקתן לעבודת המערער בנמל (ולא נעלם מעינינו כי לא הוגש ערעור על הזיכוי מעבירת השוחד), וכן תוך לקיחה בחשבון של מעמד המערער בהירארכיה של מקום העבודה בהיתחשב במעמדו האירגוני בעבר, ובשים לב לכך שמועד הדיון בעירעור הפלילי סמוך יחסית (ראשית פברואר 2019) – לא מצאנו כי החלטת המשיבה להותיר את ההשעיה על כנה עד גמר ההליכים בעירעור הפלילי מיתעלמת משיקולים הכרחיים או מאזנת ביניהם באופן בלתי סביר המצדיק, או מאפשר, היתערבות ערכאה שיפוטית בה, כאשר נזכיר כי ההחלטה היא של המעסיק ובית הדין אינו אמור להמיר את שיקול דעתו בשקול דעת המשיבה.

...

לטעמנו, בנקודת זמן זו, בשים לב לחומרתן של העבירות עליהן סב הערעור (מרמה והפרת אמונים) וזיקתן לעבודת המערער בנמל (ולא נעלם מעינינו כי לא הוגש ערעור על הזיכוי מעבירת השוחד), וכן תוך לקיחה בחשבון של מעמד המערער בהיררכיה של מקום העבודה בהתחשב במעמדו הארגוני בעבר, ובשים לב לכך שמועד הדיון בערעור הפלילי סמוך יחסית (ראשית פברואר 2019) – לא מצאנו כי החלטת המשיבה להותיר את ההשעיה על כנה עד גמר ההליכים בערעור הפלילי מתעלמת משיקולים הכרחיים או מאזנת ביניהם באופן בלתי סביר המצדיק, או מאפשר, התערבות ערכאה שיפוטית בה, כאשר נזכיר כי ההחלטה היא של המעסיק ובית הדין אינו אמור להמיר את שיקול דעתו בשיקול דעת המשיבה.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, החלטנו שלא ליתן צו להוצאות.

כן נפסק, כי יש להמנע מהרשעה, רק באותם מקרים חריגים, בהם היצטברות הנסיבות הנוגעות לנאשם ולעבירה או העבירות שעבר, מצדיקות אי הטבעת חותם של קלון פלילי על מצחו של הנאשם (ראה עניין כתב וגם ע"פ 4466/13 נתנאל אסולין אורטל נ' מדינת ישראל (2014); רע"פ 2323/17 פלוני נ' מדינת ישראל (2017)).

עם זאת, מדובר בעבירה ראשונה ויחידה של הנאשם ובראיה כוללת, אין המדובר במעשה מהחמורים הנדונים בפסיקה, כפי שיובהר להלן, ואין המדובר במעשים שהנאשם פעל לעשותם, בעבור בצע כסף או הפיק תועלת כלשהיא עבורם.

· ת"פ (חיפה) 17438-11-14 מדינת ישראל נגד סלימאן ואח' (17.7.16) – באותו מקרה הנאשם (נאשם 2) הודה והורשע בעבירת מירמה והפרת אמונים לאחר שלפני התייצבותו של נאשם 1 בפני רשם ההוצאה לפועל, אמר לו הנאשם שאם יציג בפניו את רישיון הנהיגה, הרשם יוכל ליטול אותו וכן אמר לו כי אם יגיע עם רכבו הפרטי ולא באמצעות צו הבאה ניתן יהיה לעקל את רכבו.

...

עוד אפנה בעניין זה לדברי כב' נשיא בית המשפט המחוזי, השופט ד"ר ר. שפירא במסגרת ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 בכר נ' מדינת ישראל (6.5.15) בו התקבלה, בדעת רוב, בקשה לסיום ההליך ללא הרשעה, תוך הדגשת התכליות העומדות ביסוד הימנעות מהרשעתו של נאשם שביצע עבירה: "סבור אני כי בנסיבות המקרה שבפנינו הימנעות מהרשעה משרתת מספר תכליות: התכלית הראשונה היא שיקום נאשם. במקרה שבפנינו מדובר באירוע חד פעמי שאירע על רקע משברי. לא קדמו לו אירועים זהים. גם בשש השנים שחלפו לאחר אותו מקרה נשוא כתב האישום לא אירעו אירועים דומים. כך גם לדברי המתלוננת. בנסיבות אלו, ובשים לב לחלוף הזמן הרב מעת ביצוע המעשה, נראה כי השיקום אינו רק בגדר סיכוי ערטילאי אלא רכיב ממשי המצדיק ללכת לקראת המערער ולא ליצור לו כתם שיעמיד בפניו מגבלות כאלו ואחרות לעניין תעסוקה. התכלית השניה היא יעילות הפיקוח השיפוטי על המערער. בעוד שהרשעה ביחד עם מאסר מותנה מסיימת, בפועל, את הטיפול השיפוטי והסוציאלי בפרשה נשוא הליך זה דווקא העמדת המערער בפיקוח תוך הימנעות מהרשעה מאפשרת לגורמי הרווחה להמשיך ולסייע למערער, ובצד הסיוע והמעקב נשארת חרב ההליך השיפוטי מונפת ומרתיעה. זאת במובן שאם יחזור המערער לבצע עבירה נוספת (מכל סוג) ניתן יהיה להחזיר את הדיון בעניינו לבית המשפט ולגזור עליו עונש ראוי והולם. סבור אני ששילוב זה משרת הן את עניינו של המערער, הן את עניינה של המתלוננת והן את האינטרס הציבורי". מכאן אעבור לבחינת התנאים הקבועים בפסיקה בנוגע לאי הרשעה וניישמם על המקרה שבפנינו.

לאור טיב העבירה ושיקולים נוספים המפורטים בגזר הדין, בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי ניתן במקרה זה להימנע מהרשעת הנאשם בגין המעשים אותם ביצע.

סוף דבר: לפיכך ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה, כי מדובר במקרה חריג בו יש להימנע מהרשעת הנאשם, כפי שממליץ שירות המבחן.

לפיכך, הנני קובע כי הנאשם ביצע את העבירה של מרמה והפרת אמונים, אך לא יורשע בגינה.

הרשעת (או קיום או פתיחת הליכים להרשעה) המתמודד או מי מהגורמים האחרים המשתתפים מטעמו בהליך, או נושא משרה או אורגן בהם, בעבירה אשר לדעת ועדת המכרזים יש בה כדי להשפיע באופן מהותי על היתנהלות המתמודד, לרבות בעבירה שיש עימה קלון ו/או עבירה מסוג מירמה והפרת אמונים ו/או בכל עבירה אחרת שיש בה, לדעת ועדת המכרזים, כדי להשליך על יושרו ו/או אמינותו של המתמודד.

עוד קבע כב' השופט רובנישטיין בעיניין זה: " בנדון דידן אינני בטוח במלוא המובן כי הרשעה פלילית מעין זו עלולה לפגוע במבקשת מבחינה כלכלית, אך להלכה הדבר יתכן, מקום שהקורא דיווח על הרשעה לא יבחין לעניין אותו מיכרז בין הרשעה בעבירה שחומרתה בצדה אך אינה ברף הפלילי הגבוה ביותר, לבין "פליליות" ברמה גבוהה.

...

אני קובע כי עבודתו של גולמבק במשך שלושה עשורים וחצי במפעל הנאשמת ללא כל בעיה, ולו הקטנה ביותר, מהווה התנהגות חיובית של אדם התורם לחברה.

לסיכום, לקחתי בחשבון את חלקו המוגבל של גולומבק בביצוע העבירות, תפקודו החיובי בחברה, שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק ובעיקר – את מצבו הבריאותי והנפשי הרעוע, ואני סבור כי יש למקם, גם אותו, בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר לאור האמור לעיל הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשמת קנס בסך 130,000 ₪ אשר ישולם תוך 90 ימים מהיום.