קיצור תוחלת חיים עקב פגיעה בחוט השדרה

לסוגיית קיצור תוחלת החיים היתייחס כבוד השופט ת. אור בע"א 8109/95 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ. גינת, פ"ד נב(5), 637( 1998): "השאלה הקשה אם, ובאיזה שיעור, חל קיצור בתוחלת החיים של נפגעים קשה בתאונות – קוואדרופלגים ופרפלגים – שבה ועולה בתביעות לפיצויים בגין ניזקי גוף. הסיכונים העלולים להביא לקיצור תוחלת חיים לנפגעים, אשר עקב פגיעתם נפגעו בכושר הניידות שלהם, הובהרו לא אחת על-ידי בתי-המשפט. גם במסגרת הראיות בתיק זה הועלו הסיבוכים המקובלים המוכרים במצב זה, דהיינו זהום בדרכי השתן, פצעי לחץ, דלקת ריאות וסיבוכים בכליות, על כל התוצאות המסוכנות לחיי החולה הנילוות אליהם.....

    ובע"א 4767/13 ‏ ‏ המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' שובבו נתן (25.11.13) על ידי כבוד השופט י. עמית: "הסוגיה של קיצור תוחלת חיים עולה כימעט בכל תיק שבו מעורבת פגיעה קשה. בנושא זה נהוג להבחין בין פגיעות ראש לבין פגיעות חוט שידרה וגובה הפגיעה בחוט השדרה. פרמטרים נוספים המשפיעים על תוחלת החיים הם קבוצת הגיל של הנפגע, החשש לזיהומים חוזרים ונשנים, טיב הטיפול בנפגע ועוד. יש הטוענים כי בנושא זה, אין מקום לאמץ מחקרים ממדינות כמו ארצות הברית אלא ממדינות אחרות הדומות לישראל, וכי יש לקחת בחשבון את היתקדמות הרפואה בישראל.

...

ולעתיד, עד גיל 67: 14,000 ₪ X 263.98 = 3,695,720 ₪ ניידות פרופ' איסקוב קבע בחוות דעתו: "מר ארמא שגיב מרותק לכסא גלגלים. עקב ספסטיות קשה, משתנה ובלתי צפויה וקשורה לתנוחות או ניסיון לביצוע פעולה, התובע יכול להכנס ולנהוג רכב, רק כשהוא יושב בכסא גלגלים. אני סבור כי הרכב המתאים עבורו הנו רכב מסוג VAN המותאם לנהיגה ידנית ומאפשר כניסה ויציאה בעזרת מעלון ונהיגת הרכב תוך כדי ישיבה בכסא ממונע. לאחרונה הציעה הרופאה המטפלת בבי"ח שיבא רכב המכיל גם מיטה לצורך החלפת בגדיו במהלך השעות בהן יוצא מביתו". התובע הצהיר כי: "כיום, כיוון שאני חושש לנהוג לבד בנסיכות ארוכות וכיוון שאני תלוי באבי לצורך הסעתי, אני מוגבל מאוד במקומות אליהם אני יכול לנסוע. לפני שקיבלתי את הרכב מהביטוח הלאומי אמא שלי היתה לוקחת אותי לטיפולים במוניות או שאבי היה מסיע אותי עם הרכב שלו". מטעם התובעים הוגשה חוות דעתו של מר קצין שהעריך כי, עלות רכישה ראשונית של רכב סוואנה הינה 173,250 ₪.

המחלוקת לגבי עלויות פריטי הציוד היא כמעט מן המפורסומת, באשר ניתן לרכוש כסא גלגלים פשוט בעלות של אלפי שקלים או כסא גלגלים מתוחכם ומשוכלל בעלות גבוהה בהרבה, ואין לדבר סוף".

מאחר ופסקתי לעיל פיצוי בגין עזרת צד ג' מיום שחרורו של התובע לביתו בלבד, אני סבורה כי שכר המיטיבים הנתבע הינו סביר ולפיכך אני פוסקת סכום זה של 50,000 ₪ (נכון להיום).

בחקירתו, עמד פרופ' גרוסוסר על קביעתו, וערך אבחנה בין נפגעים מפגיעת חוט שדרה, לגביהם הוא מסכים כי קיים קיצור בתוחלת החיים, לבין נפגעי ראש (עמ' 91 לפרוטוקול), ובחוות דעתו (מוצג ת/22) קבע פרופ' גרוסוסר: "תוחלת החיים של חולים הסובלים מנזק מוחי חבלתי הינה דומה לזו של האוכלוסיה הכללית בה הם חיים. להערכתי, אין להקיש ממצבם של חולים אחרים, כגון חולים הסובלים מנזק סב לידתי, על מצבם של החולים הסובלים מנזק מוחי חבלתי. מניסיוני במשך קרוב לשלושים שנות עבודה בתחום השיקום של חולים הסובלים מחבלות מוחיות בישראל, למדתי כי החולים ששרדו מעבר לשנה לאחר הפציעה ונפטרו לאחר מכן, היו החולים המבוגרים שנפטרו ממחלות שאינן קשורות לפגיעה המוחית. יש איפוא להניח, כי במידה ויובטח הטיפול הנאות בחולים אלה, לא יהא קיצור בתוחלת החיים." בחוות דעתו, כמו גם בחקירתו הנגדית, התייחס פרופ' גרוסוסר למאמר שהוצג בפניו (מוצג נ/3), שנכתב על ידי ד' שטראוס ואח' (Strauss, Shavelle and Anderson, Long – Term Survival of Children and Adolescents After Traumatic Brain Injury).

בית המשפט אינו רשאי לקבוע שקיים קיצור בתוחלת החיים, רק משום כך שקיימת אסכולה רפואית, הגורסת שקיים קיצור תוחלת החיים בעקבות נזק מוחי חבלתי, אסכולה אשר לא הוכחה בתיק הקונקרטי שלפניו, בשל העובדה שהדין קבע כיצד יש להוכיח עניינים שברפואה במקרה של פגיעה בעקבות תאונת דרכים.

...

על פי הראיות שלפני, דהינו חוות דעתו של פרופ' גרוסוסר, שלא נסתרה בחקירתו הנגדית, לא נגרם לתובעת קיצור בתוחלת החיים בשל הנזק המוחי החבלתי שניגרם לה. על כן, לאחר ששקלתי טענות ב"כ הנתבעים, הנני קובע, כי אין להביא בחשבון קיצור בתוחלת חייה של התובעת.

על יסוד כל האמור לעיל, חישוב הפיצויים יעשה כדלקמן: (א) הפסדי השתכרות בעתיד (סעיף 11 לעיל)2,065,580 ₪ (ב) הפסדי פנסיה (סעיף 13 לעיל)179,669₪ (ג) עזרת הזולת בעבר (סעיף 17 לעיל)1,296,491₪ (ד) עזרת הזולת בעתיד (סעיף 22 לעיל)4,727,035₪ (ה) הוצאות ניידות בעבר (סעיף 23 לעיל)200,000₪ (ו) הוצאות ניידות בעתיד (סעיף 29 לעיל)817,531₪ (ז) התאמת דיור בעבר (סעיף 30 לעיל)125,993₪ (ח) התאמת דיור בעבר (סעיף 34 לעיל)202,800₪ (ט) תרופות וטיפולים רפואיים (סעיף 37 לעיל)698,660₪ (י) טיפולים פרא-רפואיים (סעיף 44 לעיל)622,448₪ (י"א) אביזרים בתקופת העבר (סעיף 61(א) לעיל)224,498₪ (י"ב) אביזרים בעתיד (סעיף 61(ב) לעיל)519,574₪ (י"ג) חונך (סעיף 62 לעיל)163,091₪ (י"ד) אפוטרופוס (סעיף 65 לעיל)345,971₪ (ט"ו) נזק שאינו נזק ממון (סעיף 66 לעיל)244,749₪ (ט"ז) הפסדי התובע מס' 2 (סעיף 70 לעיל)140,000₪--------------------סה"כ סכום הפיצויים 12,574,090 ₪ ניכויים מהפיצויים: (ט"ז) גמלת ילד נכה (סעיף 71 לעיל)421,215 ₪ (י"ז) גמלת ניידות לילד נכה (סעיף 72 לעיל)302,138 ₪ (י"ח) קצבת נכות כללית (סעיף 73 לעיל)518,408 ₪ (י"ט) קצבת שירותים מיוחדים (סעיף 74 לעיל)823,116 ₪ (כ)קצבת ניידות (סעיף 75 לעיל)641,171 ₪------------סה"כ קיצבאות לניכוי2,706,048₪---------------------9,868,042₪ שכ"ט עו"ד (בשיעור 13%)1,282,845 ₪ מע"מ198,841 ₪--------------1,481,685₪-------------------11,349,727 ₪ ניכוי תשלומים תכופים ששולמו2,248,666₪--------------------סה"כ לתשלום9,101,061₪ 79.

אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך 9,101,061 ₪, כערכו לתאריך פסק דין זה. (ב) הסכום הנ"ל כולל שכ"ט עו"ד, ובנוסף לסכום הנ"ל הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את כל הוצאות המשפט שנגרמו להם, בצירוף הפרשי הצמדה ריבית מתאריך כל הוצאה והוצאה.

(ג) מתוך הסכומים שהנתבעים ישלמו לתובעים על פי האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעיל, יהיה ב"כ התובעים זכאי לנכות את הסכומים המגיעים לו בתורת החזר הוצאות, שכר טירחת עו"ד ומע"מ. כמו כן יהיה האפוטרופוס זכאי לגבות את הוצאותיו ואת שכרו, בצירוף מע"מ, ככל שאלה מתייחסים לתקופת העבר.

האורתופד ד"ר וולפין קבע, כי בעקבות התאונה נותרה למערער נכות בשיעור 100% בגין פרה-פלגיה מלאה (שיתוק מלא של שתי רגליים, הנגרם בגלל מחלה או פגיעה בחוט השידרה, מלווה בדרך כלל באבדן תחושה באיזור שמתחת לפגיעה ובהפרעה בתיפקוד שלפוחית השתן), וכן נכות בשיעור 10% בגין הגבלות בתנועות קרסוליו.

(3) עוד נטען, כי נוכח העובדה, שהמערער היה פעיל בתחומי ספורט שונים, לא היה מקום לקבוע, כי נתקצרה תוחלת חייו בעקבות התאונה.

כפי שהסבירה ד"ר פרבר, הדיעה לפיה קיצור תוחלת החיים של פראפלג הוא בשיעור 20% אינה הדיעה המקובלת, וכך גם הדיעה לפיה תוחלת החיים היא נורמלית (ראו עדותה בעמ' 76 - 77 לפרוטוקול; תשובתה לשאלת הבהרה 6 של באת כוח המערער (מכתב מיום 3.12.02); מכתבה של ד"ר פרבר מיום 29.1.03).

...

מסקנה זו נתמכת עתה בדבריו של המשנה לנשיאה ריבלין בע"א 11152/04 פרדו נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 16.10.06), לפיהם "ספק אם ניתן לסווג את ההיזקקות לשירותי-ליווי כסעד-מתקן העומד אל מול ההפסד הכרוך באובדן היכולת לקיים יחסי-מין. אין דין מפגש מיני עם נערת-ליווי כדין תרופה או פגישה עם הפסיכולוג … כללי הפיצוי המקובלים אינם תומכים, אפוא, בפסיקת פיצוי המתייחד לתכלית של מימון שירותי-ליווי". נוכח האמור, אין בידי לקבל את טענת המערער בסוגיה זו, זאת בשונה מן הסכומים שנפסקו לשם טיפול רפואי ותרופתי.

סיכום התוצאה היא שהערעור מתקבל בחלקו כאמור בסעיפים יג ו - יד דלעיל.

לא נוכל להיעתר לערעור שכנגד.

השאלות הן: האם דרך הפצוי הנאותה של המערער היא בדרך של סכום חד פעמי או בדרך של תשלומים עתיים; מהו קיצור תוחלת חייו של המערער עקב התאונה; מהו שיעור הריבית על פיו יש להוון את פרטי הפיצויים הנוגעים לנזק עתידי.

כתוצאה מכך נפגע חוט השדרה והמערער נותר קואודרופלג, משותק בארבע גפיים.

הוא נוהג גם לגבי כל הוצאות עתידיות הצפויות לניזק עקב פגיעתו בתאונה.

...

נראה לי, שיש להעתר לבקשה לתיקון הערעור כמבוקש על ידי המשיבה.

התוצאה התוצאה של כל האמור לעיל היא, שיש להפחית מסכום הפיצויים שנפסקו למערער את הסכום הכולל של 450,500 ש"ח, כעולה מפיסקאות 24, 25 ו26- לעיל.

בכפוף לאמור בפיסקה זו, נדחות כל טענות המערער והמשיבה.

נטען בסעיף 5 של התגובה שכאשר הועלתה בפני המבקשים סוגיית מינויו של מומחה בתחום השקום הודגשה בפניהם חשיבות הסוגיה הן מבחינת קביעת צרכיו של הקטין והן באשר לסוגיית קיצור תוחלת החיים ולפיכך החלו ההורים לברר לגבי מומחי שקום שונים.

בסעיף 6 לתצהירה של הגב' א' ר' נטען ששעה שעו"ד א. מרצקי ז"ל סיכם על מינויה של ד"ר א. פרבר עם "אבנר": ”לא היינו ערים להשלכות של מינוי זה ולהיותה של ד"ר פרבר חסרת כל ידע ונסיון בנושא קיצור תוחלת חיים ובהיותה כזו, משוייכת לאסכולה המצדדת בקיצור גבוה מאד של תוחלת חיי נפגעי חוט שידרה” בסעיף 7 של תצהיר גב' ר' נטען כי אילו היו התובעים (הוריו של הקטין) מודעים לכך הם לא היו מסכימים למינוי, מתוך בחירה.

...

גם אין בידי לקבל את הטענות הנאמרות או נרמזות באשר לבא כוחם הקודם של המבקשים עוה"ד א. מרצקי ז"ל שהיה פרקליט עתיר נסיון בתחום הנזיקין.

למעשה, בסופו של דבר, השאלה היחידה אותה יש לברר היא האמנם נפלו פגמים כלשהם, לגופו של ענין, בהערכתה של ד"ר א. פרבר באשר לסוגיית תוחלת החיים של התובע, והאם יש בפגמים אלה (אם אמנם נפלו) כדי להצדיק פסילת חוות דעתה של המומחית השיקומית, ולחילופין, מינויו של מומחה שיקומי נוסף, ואולם, לצורך זה בקשה זו מוקדמת מידי שהרי היא הוגשה בטרם שוגרו שאלות הבהרה למומחית השיקומית (ככל שב"כ התובעים מעוניין במשלוח שאלות הבהרה), ומכל מקום, בטרם נשמעה עדותה של הד"ר א. פרבר בבית המשפט.

על יסוד כל האמור לעיל אני מורה בזאת על דחיית הבקשה.