ההסכם משנת 2011 כלל בסעיף 9 תניית אי תחרות שהיא לב התובענה שבכותרת ואשר קובעת כדלקמן:
"9.1 נותן השרות ו/או הספק מצהירים ומתחייבים ביחד וכל אחד לחוד כי בתקופת ההיתקשרות ובמשך 4 חודשים ממועד סיומה, מכל סיבה שהיא, אלא אם קבלו את אישור החברה מראש ובכתב, לא יפנו, במישרין או בעקיפין, ללקוחות החברה בכל כשירות שהיא ולא יקבלו מאלו ו/או מכל אדם, החברה או גוף אחר הפעלים מטעמם או בשמם, כל תפקיד, הזמנה, הצעה, עבודה ו/או עסק בתמורה או שלא בתמורה ו/או לא יתנו להם שירותים מהשירותים הניתנים ללקוחות החברה.
התובע שהיה מופתע, נפגש עם מר חתוכה והתברר לו, כי הנתבעת אינה מתכוונת לעמוד בחובתה על פי סעיף 2A לנספח להסכם, וכי עם המכירה יקבלו התובעים "גרעינים". בהתאם, פנה התובע לנתבעים במכתבי דרישה לתשלום מלוא התשלומים המגיעים להם מהמכירה וכן לקבלת רשימת מסמכים לצורך חישובם.
בהקשר זה הוסיפה, כי כאשר התובע נישאל מדוע לא פנה לא חברת מקור קפיטול לצורך הקדמת ההיתקשרות לאחר קיצור תניית אי התחרות, השיב באופן מיתחמק ולא עיקבי, כי היה במצב נפשי קשה וכי לא רצה להכעיס את הבעלים של קפיטול בבקשות שונות;
מקום בו התובעים בחרו שלא לממש את זכותם לפי ההסכם להתחיל את עבודתם החדשה מיד עם פקיעת תניית אי התחרות, אין להם להלין אלא על עצמם.
על כן, מדובר בהרחבת חזית אסורה ויש להורות על מחיקתם של הסעדים החלופיים;
מעבר לאמור, הרי שדין הטענות לסעד הראשי להדחות מקום בו הוא סותר את האמור בהסכם משנת 2011.
...
טענת הקיזוז
לטענת התובעים דין טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת בסך של 2,300,000 ₪ בגין הפרשי מע"מ – להידחות; כוונת סעיף הקיזוז בהסכם משנת 2011 היתה לבצע קיזוז רק במקרה של תביעה לקבלת זכויות סוציאליות.
לאור כל המקובץ לעיל, ומשקבענו כי לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק, הרי שאין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתובענה.
אחרית דבר
לאור כל המקובץ לעיל, ובהיעדר יחסי עבודה בין התובעים לבין הנתבעת, התביעה נמחקת מחמת חוסר סמכות עניינית.
בשים לב לתוצאה אליה הגענו ולסכום התביעה, התובעים ישלמו לנתבעת, ביחד ולחוד, השתתפות בהוצאות משפט בסך 25,000 ₪.
