מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קיצור איסור עבודה לפי סעיף אי תחרות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההסכם משנת 2011 כלל בסעיף 9 תניית אי תחרות שהיא לב התובענה שבכותרת ואשר קובעת כדלקמן: "9.1 נותן השרות ו/או הספק מצהירים ומתחייבים ביחד וכל אחד לחוד כי בתקופת ההיתקשרות ובמשך 4 חודשים ממועד סיומה, מכל סיבה שהיא, אלא אם קבלו את אישור החברה מראש ובכתב, לא יפנו, במישרין או בעקיפין, ללקוחות החברה בכל כשירות שהיא ולא יקבלו מאלו ו/או מכל אדם, החברה או גוף אחר הפעלים מטעמם או בשמם, כל תפקיד, הזמנה, הצעה, עבודה ו/או עסק בתמורה או שלא בתמורה ו/או לא יתנו להם שירותים מהשירותים הניתנים ללקוחות החברה.
התובע שהיה מופתע, נפגש עם מר חתוכה והתברר לו, כי הנתבעת אינה מתכוונת לעמוד בחובתה על פי סעיף 2A לנספח להסכם, וכי עם המכירה יקבלו התובעים "גרעינים". בהתאם, פנה התובע לנתבעים במכתבי דרישה לתשלום מלוא התשלומים המגיעים להם מהמכירה וכן לקבלת רשימת מסמכים לצורך חישובם.
בהקשר זה הוסיפה, כי כאשר התובע נישאל מדוע לא פנה לא חברת מקור קפיטול לצורך הקדמת ההיתקשרות לאחר קיצור תניית אי התחרות, השיב באופן מיתחמק ולא עיקבי, כי היה במצב נפשי קשה וכי לא רצה להכעיס את הבעלים של קפיטול בבקשות שונות; מקום בו התובעים בחרו שלא לממש את זכותם לפי ההסכם להתחיל את עבודתם החדשה מיד עם פקיעת תניית אי התחרות, אין להם להלין אלא על עצמם.
על כן, מדובר בהרחבת חזית אסורה ויש להורות על מחיקתם של הסעדים החלופיים; מעבר לאמור, הרי שדין הטענות לסעד הראשי להדחות מקום בו הוא סותר את האמור בהסכם משנת 2011.
...
טענת הקיזוז לטענת התובעים דין טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת בסך של 2,300,000 ₪ בגין הפרשי מע"מ – להידחות; כוונת סעיף הקיזוז בהסכם משנת 2011 היתה לבצע קיזוז רק במקרה של תביעה לקבלת זכויות סוציאליות.
לאור כל המקובץ לעיל, ומשקבענו כי לא מתקיימים יחסי עובד מעסיק, הרי שאין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתובענה.
אחרית דבר לאור כל המקובץ לעיל, ובהיעדר יחסי עבודה בין התובעים לבין הנתבעת, התביעה נמחקת מחמת חוסר סמכות עניינית.
בשים לב לתוצאה אליה הגענו ולסכום התביעה, התובעים ישלמו לנתבעת, ביחד ולחוד, השתתפות בהוצאות משפט בסך 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לבסוף בסעיף 16 להסכם במסגרת סעיף "קזוז וניכויים" נקבע כי תוקפו של ההסכם הנו 24 חודשים וככל שהנתבעת תחליט לקצר את התקופה, היא תחויב להשיב לתובעת את עלות הכשרתה שתחושב ע"י מנהל התובעת, לפי שיקולו הבלעדי ובהתאם לרישומי התובעת, אשר יהוו הוכחה חלוטה לנכונותם.
הפרה איסור אי תחרות לטענת התובעת, על פי סעיף 9 להסכם מושא התביעה, נאסר על הנתבעת, היות והיא חשופה לסודות ולנכסים של התובעת, והיות וידוע לנתבעת כי לתובעת ישנן שיטות אימון ייחודיות, כלהלן: "נותן השרות מתחייב בזאת שלא להתחרות בחברה למשך 12 חודשים מיום סיום מתן השירותים מכל סיבה שהיא ברדיוס של 12 ק"מ מכל מקום שבו קיים סטודיו של החברה". לטענת התובעת, הנתבעת הפרה סעיף זה כלהלן: לטענתה, פירסמה הנתבעת, בתוך תקופת 12 חודש, סטודיו בשכונת רמות, שם קיים סטודיו של התובעת, שהנו סטודיו של גב' רות שהיתה מאמנת אצל התובעת בעבר (ראה מוצג נ/1 לתיק המוצגים).
בחוזי עבודה מופיע לא פעם סעיף האוסר על העובד לעבוד אצל המתחרים או אף באותו תחום עיסוק של המעסיק, הן במקרה של פיטורים והן במקרה של התפטרות – זאת לתקופות שנעות בין שלושה חודשים לשנה ואפילו שנתיים.
...
בהמשך לאמור ולאשר פירטתי בעילות התביעה אשר נותחו לעיל, ולאחר שעיינתי בראיות התובעת, מסקנתי היא כי לא הוכח בפני כי ארעה נטישת מתאמנים ומאמנים לאחר עזיבת התובעת ובגללה.
נוכח זאת, דין תביעתה בענין, להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, דין התביעה על כל רכיביה להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד עולה מפסק הדין כי התובע 1 הוא זה שנטש את חנות המנוח לטובת הקמת עסק מתחרה ומכאן כי נקבע ממצא עובדתי, לפיו התובע לא פוטר מעבודתו ואף לא התפטר בדין מפוטר, כפי שנטען בכתב התביעה דנן, אלא עזב את החנות.
גם במקרים בהם נוכח בית הדין כי לתביעת מאן דהוא סיכוי כלשהוא – אף אם קלוש – שתביעתו תצלח, נטה בית הדין לתת לתובע את יומו בבית הדין ולאפשר לו להוכיח תביעתו על ידי קיום ההליך לגופו, ונמנע מלסלקו על הסף בשלבים מקדמיים: "... חיסול המשפט בדרך מקוצרת, ללא גביית ראיות, מיועד למנוע הליך עקר שלא יתן לתובע בשום פנים ואופן מבוקשו. אך מקום שקיימת אפשרות אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים לפניו שערי בית-המשפט." (בג"ץ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י כח (1) 372).
התביעה בבית המשפט לעינייני מישפחה עסקה בסוגיית פירוק השותפות הלא רשומה, כאשר בהכרעת פסק הדין נקבע כי (סעיף 53 לפסק הדין)- "...לא היתקיימה שותפות בין הצדדים אלא התובע אך ורק ניהל את מקור הגבינה עבור הנתבעים" מעבר לכך, לא נדונה ולא הוכרעה אף סוגיה נוספת, לרבות סוגיית יחסי העבודה בין הצדדים, הנתונה בסמכות ייחודית לבית דין זה בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה.
אשר לטענה בדבר טענות סותרות – האיסור על טענות סותרות חל על טענות עובדתיות ולא טענות משפטיות חלופיות (סעיף 72(ב) לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד-1984; תקנה 27 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018; וכן ראו לדוגמא 1548/96 בנק איגוד בע"מ נ' לופו ואח', 12.6.2000).
התביעה לפצויי פיטורים לא היתיישנה, לנוכח מועד סיום העבודה על פי כתב התביעה ובכפוף להוכחת טענות התביעה בעיניין זה. אשר לדחיית התביעה מחמת מניעות ושיהוי - התובעים הגישו את תביעותיהם בחודש 7/2020 בטענה כי מועד סיום יחסי העבודה היה בחודש 12/2016.
...
ברם, לאחר שנדחתה טענתו לקיומה של שותפות, עולה המסקנה כי בין הצדדים שררו יחסי עובד מעסיק.
דיון והכרעה הלכה היא, כי הסעד של סילוק תביעה על הסף ניתן על ידי בתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט ביד קמוצה ובמשורה, רק כאשר בית הדין סמוך ובטוח כי אף לאחר הוכחת כל אשר נטען בכתב התביעה, עדיין דינה יהא להידחות, שכן אין במסכת העובדות המתוארות כדי להצמיח עילת תביעה וזכות לסעד (דב"ע (ארצי) מד/15-3 אפנר – מפעלי הדסה לחינוך, פד"ע כ 242; דב"ע (ארצי) נא/31-3 חיפה כימיקלים – כלפון, פד"ע כב 51; דב"ע (ארצי) נו/140-3 כי"ל – כימיקלים לישראל – ליאונרד שור, פד"ע ל 152).
סוף דבר הבקשות לדחייה על הסף – נדחות בזאת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מלכתחילה הוגשה התביעה הכספית בסדר דין מקוצר בשנת 2013.
הפרת סעיף אי תחרות וסודיות: התובעת הפרה את חובתה לסודיות ואי תחרות כפי שנקבע במפורש בסעיף 4 להסכם.
סודיות, איסור תחרות והעבודה במדיקל מדיה: לענת הנתבעת מתן יעוץ לחברת מדיקל מדיה על ידי התובעת, מהוה הפרה של סודות מסחריים ותחרות אסורה וזאת בנגוד להוראות סעיפים 6,10 ו-13 לחוק עוולות מסחריות, מצאתי שדין טענה זו להדחות, שכן לא הובאו ראיות מטעם הנתבעת וטענה זו אף נזנחה בסיכומיי הנתבעת (ראה סעיף 79 לסיכומים אל מול סעיף 46 לכתב תביעה שכנגד).
...
ממכלול הראיות עולה כי הצדדים חתמו הסכם אשר מטרתו הייתה לקדם ביחד מיזמים של כנסים רפואיים כאשר כל אחד היה אמור לקדם ולמקסם את רווחיות הכנסים ומספר הכנסים, כל אחד בתפקידו וכישוריו.
סוף דבר: לאור האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעת תוך 60 יום סך 174,950 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (15.10.13) ועד התשלום בפועל.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת תוך 60 שכ"ט עו"ד בסך 26,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאמור, בין התובעת ובין הנתבע לא נחתם חוזה עבודה, ממילא אין תניית הגבלת עיסוק או אי תחרות בין הצדדים.
לאור כל האמור לעיל, נדחות התביעה לפיצויים המבוססים על הטענה לגזל קניינה של התובעת, גזילת לקוחות, אובדן הכנסה פוטנציאלית וכן פיצויים ללא הוכחת נזק מכח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999 וחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה -1965.
מאותן סיבות גם נדחות התביעות לסעדים המפורטים בסעיף 55 לכתב התביעה.
בנוסף, הנתבע אישר כי "הערך המוסף" שהביא עמו הוא קיצור תקופת החדירה של הנתבעת לשוק.
...
בנסיבות אלה, יש להיעתר לתביעה שלא לשחרר לידי התובע את כספי הפיצויים שהתובעת הפקידה לזכותו.
סוף דבר - התביעה נדחית בעיקרה.
התביעה כנגד הנתבע מס' 1 נדחית, למעט סעד של החזרת כספי פיצויי פיטורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו